מפגינים בכיכר החירות בטאיפיי ביום השנה ה-34 לציון קורבנות דיכוי ההפגנות הפרו דמוקרטיות בשנת 1989 בבייג'ין / צילום: Reuters, ANN WANG
אנשים בטייוואן נוהגים לעקוב אחר כל שלבי המלחמה באוקראינה. עם זאת, בעוד שהתמיכה שלהם במטרה האוקראינית היא כמעט אוניברסלית, המסקנות לגבי עתידו של האי עצמו שונות מאוד.
עבור חלקם, המסקנה היא שאפילו אויב בלתי מנוצח לכאורה יכול להיות מובס למול חברה איתנה, והיא מקור השראה למאמצי טייוואן עצמה להתנגד לפלישת סין, ממנה היא חוששת. אחרים נוטים לכיוון מסקנה הפוכה, אותה מחזקות תמונות ערי אוקראינה הבוערות. כל דבר עדיף על מלחמה, הם אומרים, וטייוואן צריכה לעשות כל שביכולתה כדי להימנע מלעורר את זעמה של בייג'ין, גם אם זה כרוך בפשרות כואבות.
● נתניהו והעיר האסורה: עדות לאופי המשתנה של ישראל | יואב קרני, פרשנות
● המהפך של סין: מובילה עולמית באנרגיה ירוקה, אבל על חשבון משאבים שלא שלה
● נאט"ו מתכנסת למפגן כוח סמוך לרוסיה ושוקלת להבטיח לזלנסקי "מודל ישראלי"
שני החזונות המתחרים הללו יבואו לידי ביטוי בבחירות לנשיאות בטייוואן, המתוכננות לינואר, ויעצבו את האופן שבו הדמוקרטיה באי מחזקת את הגנתה ככל שהכוח הצבאי של סין מתרחב. בדק הבית בתוך טייוואן, והנחישות שבה היא תחזק את כוחותיה המזוינים, אמורים גם להשפיע על המידה שבה ארה"ב תהיה מעורבת צבאית אם בייג'ין תנסה לכבוש את האי, המאכלס 24 מיליון תושבים - וחלק נכבד מכושר ייצור המוליכים למחצה המתקדם בעולם.
בעוד טייוואן חיה תחת איום של פלישה מאז השתלטה המפלגה הקומוניסטית של סין על סין היבשתית ב-1949, הפלישה הרוסית לאוקראינה היוותה תזכורת עבור טייוואנים רבים שמלחמה יכולה לפרוץ בלי הודעה מוקדמת. מנהיגים סינים החריפו את הטון סביב טייוואן, כשהם מדגישים כי גם שימוש בכוח כדי להשיג את מה שהם מכנים "איחוד לאומי", בא בחשבון. בייג'ין גם האיצה בדיקות ימיות ואוויריות ברחבי האי שמתישות את ההגנה הטייוואנית. סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב מעריכה כי מנהיג סין שי ג'ינפינג קבע את 2027 כתאריך היעד שבו צבאו יהיה מוכן לכבוש את האי.
"מה שאוקראינה מראה הוא שהתרחיש ששכן תוקפני יחליט באופן עצמאי לנקוט נגדך צעדים, איננו בלתי סביר. זו קריאת השכמה", אמר חנוך וו, מייסד Forward Alliance, ארגון לא ממשלתי שהחל להכשיר אזרחים טייוואנים בתגובת חירום ועזרה ראשונה. "האיום שאנו מתמודדים איתו הוא קיומי, ולכן משימת ההגנה שלנו חייבת לערב את החברה כולה".
המירוץ לנשיאות הפכפך
נשיא טייוואן, צאי אינג-וון, כבר פעל כדי להאריך את משך שירות החובה החל מהשנה הבאה מארבעה חודשים לשנה, והוא מגדיל את ההוצאות הצבאיות, כשטאיפיי רוכשת נשק חדש מארה"ב, כולל מאות טילי הרפון נגד ספינות. בעוד צאי אינו כשיר להתמודד שוב, המועמד לנשיאות ממפלגת השלטון - סגן הנשיא הנוכחי לאי צ'ינג-טה - התחייב באופן דומה לשמור על האוטונומיה של האי ולהתנגד ללחצים הגוברים מצד בייג'ין.
"אני לא חושב שמישהו רציונלי יכול להסתכל על המצב ולומר שהדיאלוג ישנה את שי (ג'ינפינג) או את המפלגה", אמר וינסנט צ'או, פקיד לשעבר בביטחון הלאומי ודוברו של לאי, בהתייחסו למפלגה הקומוניסטית של סין. "הם רואים בהכנעה של טייוואן חלק מההתחדשות הלאומית שלהם, כעניין הקשור מטבעו ללגיטימציה הפוליטית שלהם. חובה על כל מועמד להיות מציאותי לגבי המצב". אוקראינה, הוסיף, נתנה לטייוואן "שיעור גאוני" בדרכים בהן היא יכולה להגן על עצמה - וכיצד לבנות קואליציות עם דמוקרטיות דומות.
מפלגת האופוזיציה הלאומית הראשית, המוכרת בשם קוומינטנג, מחזיקה בדעה אחרת. "אנחנו רוצים לדבר עם הסינים. אנחנו מאמינים שנוכל לנהל איתם דיאלוג. זה בהחלט יפחית את המתח, במטרה שלא תתרחש מלחמה מקרית, וודאי שלא מכוונת", אמר סגן יו"ר קומינטנג, אנדרו הסיה, בראיון לפני שנסע לסין ביוני, בפעם השנייה השנה.
הטרגדיה של אוקראינה הפכה את הפנייה לבייג'ין לחיונית עוד יותר, הוא הוסיף: "בעבר דיברנו על מלחמה, אבל עכשיו בפעם הראשונה ראינו בסלון שלנו, בטלוויזיה, את כל ההרס הזה. האם אנחנו מוכנים לזה? אני לא חושב. אני לא חושב שאנחנו עד כדי כך עמידים".
המועמד לנשיאות הקוומינטנג, הואו יו-יי (Hou Yu-ih), התחייב השבוע כי יחזיר את משך השירות הצבאי החובה לארבעה חודשים לאחר שיפור הקשרים עם בייג'ין. בעוד שהקוומינטנג הפגין ביצועים טובים במהלך הבחירות המקומיות בסתיו שעבר, סקרי דעת קהל מראים עד כה את לאי בראש, אם כי המירוץ לנשיאות הפכפך מכדי להכריע. מועמד שלישי, קו ון-ג'ה, ראש עיריית טאיפיי לשעבר, נמצא גם הוא גבוה בסקרים, מה שמבלבל עוד יותר את התחזיות.
מנהיגים סינים צפו בבהלה כיצד הצבא הרוסי מעד באוקראינה, תוך שהוא סובל אבדות גבוהות וסדרה של כישלונות שסייעו לעורר את המרד הקצר של הארגון החצי-צבאי של וגנר בחודש שעבר. אבל אין שום אינדיקציה לכך ששי, שכבר ביטל את האוטונומיה וחירויות האזרח מהן נהנית הונג קונג, הפך פחות נחוש להשתלט על טייוואן בגלל הקשיים של רוסיה, אומרים גורמים רשמיים בארה"ב.
דוד מול גוליית
מכשול טבעי אדיר - יותר מ-80 קילומטרים של מים - מפריד בין טייוואן ליבשת סין, מה שהופך כל פלישה להרבה יותר מסובכת מהמצב בו היתה נתונה רוסיה, שעה שהניעה טורים של טנקים על-פני הגבול האוקראיני, בפברואר 2022. ספינות ומטוסים נושאי חיילים סיניים יהיו מטרות לטילים טייוואנים, והאבדות הראשוניות של כל כוח פולש צפויים להיות גבוהים.
עם זאת, העובדה שטייוואן היא אי, הופכת גם את אבטחת התחמושת והאספקה החיונית, כמו דלק להפעלת תחנות החשמל שלה, למורכבת יותר. גודלו הקטן של האי - הוא מכסה רק 6% משטחה של אוקראינה - מספק מעט עומק אסטרטגי באם הצבא הסיני יצליח להקים כמה עמדות מאובטחות, כפי שרוב סימולציות המלחמה חוזות שיקרה.
"עבור טייוואן, המצב הוא כמו דוד מול גוליית", אמר האלוף סון לי-פאנג, דובר צבא טייוואן. "אבל זו מדינת הולדתנו כאן, ואורח החיים של דמוקרטיה וחירות הם חלק מהערכים שלנו. אנחנו נגן עליו בכל דרך אפשרית".
בעוד שלארה"ב אין מחויבות להגן על טייוואן והיא שומרת זמן רב על מדיניות של עמימות אסטרטגית בנושא, הנשיא ביידן הזהיר שוב ושוב שבניגוד לאוקראינה, צבא ארה"ב יתערב ישירות אם סין תנסה להשתלט על האי בכוח. אולם לפני שכוחות אמריקאים ייפרסו, האי יצטרך להתנגד למכות הראשונות בכוחות עצמו. עד כה, למרות החיזוקים האחרונים, הוא רחוק מלהיות מוכן, אומרים פקידים ואנליסטים אמריקאים רבים.
"הטייוואנים צריכים להיות מחויבים ב-100%, כי אם הם לא, אין שום סיבה שארה"ב או כל אומה אחרת יבואו לעזרתם", אמר סגן גנרל חיל האוויר האמריקני לשעבר דייוויד דפטולה, דיקן מכון מיטשל ללימודי תעופה וחלל בארלינגטון, וושינגטון. "צריכה להיות תחושת דחיפות. אמריקה לא הולכת לשפוך את דמם של בניה ובנותיה על טייוואן אם הטייוואנים לא יהיו מוכנים להתמסר בנחישות להגנה על האי שלהם ואנשיהם".
למרות שהוגדל בשנה האחרונה, התקציב הצבאי של טייוואן הוא עדיין רק 2.4% מהתמ"ג - לעומת הרבה מעל ה-3% בארה"ב, 4% של פולין וכ-5% בישראל. המקצועיות והמוטיבציה של צבא טייוואן הם דאגה בפני עצמה, אומרים גורמים במערב. בית הספר הראשי להכשרת קצינים באי הוקם במקור בשם האקדמיה הצבאית Whampoa בדרום סין בשנות ה-20, תוך הסתמכות רבה על מדריכים סובייטים. התרבות והדוקטרינה הצבאית המיושנת בסגנון הסובייטי עדיין נוכחות בין שורות הצבא, אומרים מנתחי הגנה.
למרות העלייה האחרונה באורך הגיוס, דחיית הגיוס בעקבות עיסוקים לימודיים פירושה שרוב הטייוואנים בגיל הגיוס לא ישרתו במשך שנה שלמה עד שנת 2028 - ועדיין לא ברור באיזו מידה ההכשרה הנוכחית של המגוייסים, שלפי חיילים רבים מייצרת אך מעט כישורים שימושיים, תעבור מודרניזציה.
לא בשביל להילחם ולא בשביל למות
נכון לעכשיו, רוב המגויסים מבלים את זמנם בניקוי רצפות ואיסוף עשבים שוטים במקום ללמוד כיצד להדוף את צבא השחרור העממי של בייג'ין, אמר האדמירל הפורש לי הסי-מין, מפקד צבא טייוואן לשעבר, שהפך למבקר קולני של המוכנות הצבאית של האי.
"אם אתה פשוט עושה את אותם הדברים במשך שנה במקום ארבעה חודשים, אז יש לך בעיה ומוניטין רע", אמר. "הבעיה היא תוכן האימון, לא תקופת ההכשרה. איך אתה עושה את הדברים הרבה יותר חשוב מאשר כמה זמן אתה עושה אותם". הצבא אומר שהוא פועל לשיפור האימונים.
טייוואן גם התקשתה לשמר את כוחותיה המקצועיים, כולל טייסי חיל האוויר בעלי הכשרה גבוהה. משרד ההגנה של טייוואן אמר בדו"ח האחרון שכ-20% מחיילי הקבע שלה בחמש השנים האחרונות החליטו לעזוב את הצבא לפני שהחוזים שלהם היו אמורים להסתיים. רק בשנה שעברה, יותר מ-3,700 חיילים ביקשו לעזוב, לפי הדיווח.
"הרבה צעירים שנרשמו לכוח המתנדבים שמתפרס על ארבע שנים החליטו לשלם קנס ונשרו מוקדם, כשהם מסבירים שהם באו בשביל הכסף - לא בשביל להילחם ולא בשביל למות", אמר אלכסנדר הואנג, מנהל העניינים הבינלאומיים של הקוומינטנג.
ההיסטוריה הבעייתית של טייוואן עם הכוחות המזוינים שלה היא חלק מהסיבה. הצבא והממשלה שבראשות קוומינטנג ובהובלת צ'יאנג קאי-שק נמלטו לטייוואן כאשר הכוחות הקומוניסטיים של מאו דזה-דונג הדיחו אותם מהיבשת הסינית בשנת 1949. הדיקטטורה הצבאית של צ'יאנג ניסתה לדכא את תחושת הזהות של טייוואן, שנראתה כמוכתמת בעשרות שנים של שלטון יפני על האי, ושעסקה במשך עשרות שנים במה שנקרא מאז "טרור לבן", שבמהלכן נהרגו אלפי מתנגדים.
המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית של הנשיא צאי, שבשלטון מאז 2016, עלתה מהקמפיין הפרו-דמוקרטי נגד שלטונו של הקוומינטנג בשנות ה-80, ופנתה בין השאר לתחושה הטייוואנית של נבדלות מתושבי היבשת.
"בעבר, אזרחי טייוואן לא היו קרובים מאוד לצבא שלנו כי הצבא הישן שלנו הגיע מבחוץ, ולא מתוך המדינה. היה פער ענק בין אזרחים לאנשי צבא", אמר חבר הפרלמנט של DPP (המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית), וואנג טינג-יו, חבר בכיר בוועדת ההגנה של הפרלמנט הטיוואני.
"אבל אני חייב לומר שהמצב הזה שייך לעבר", הוסיף ואמר, כי תחת צאי, מערכת היחסים האזרחית-צבאית של טייוואן השתנתה: "היא גרמה לצבא להבין שאתה צריך להגן על הדמוקרטיה". הממשלה, הוא אמר, הגדילה את השכר עבור החיילים ומחדשת את תוכניות האימונים, בין השאר על-ידי קבלת מדריכים זרים ושליחת יחידות טייוואניות לתרגולים בארה"ב.
במידה וסין תפלוש "לא תהיה תקווה"
עם זאת, שינויים אלה טרם תורגמו לעמדות חדשות בקרב הציבור הרחב, שבו השירות בכוחות המזוינים אינו זוכה ליוקרה או למשיכה רבה. וואנג צ'ונג-ווי, מגויס שיכנס לצבא בשבועות הקרובים, אמר שהוא, כמו רוב הצעירים הטייוואנים, לא מחכה בקוצר רוח לחוויה. "בכלל לא. זה יהיה בזבוז זמן מוחלט", אמר והוסיף שהוא מעדיף להישאר בבית ולעבוד בעסק המשפחתי. "זה לא משנה לי אם סין תשתלט. המשפחות שלנו הגיעו לכאן מסין בכל מקרה".
פיל פי, בן 21, ששירת בצבא טייוואן בשנה שעברה, אמר שלא למד כמעט כלום במהלך תפקידו. בגלל חוקי הקורונה, המתגייסים אפילו לא יצאו לריצה מכיוון שפעילות גופנית עם מסכות נחשבה מפרכת מדי, אמר. הם כן התאמנו בירי במטווח פעמים בודדות. "זו לא הייתה התנסות שימושית במיוחד. לא אומנתי להילחם", אמר פי והוסיף כי הוא וחבריו לא יתנדבו ללכת לקו החזית אם סין תפלוש: "לא תהיה תקווה".
כמה צעירים אחרים שהתראיינו ברובע הקניות Ximending של טאיפיי הדהדו את התחושה הזו, ואמרו שהם לא רואים טעם להקריב את חייהם בהתחשב בכוחה העצום של סין. "הצעירים הם אלה שלא רוצים איחוד עם סין", אמר סגן הגנרל הפורש צ'אנג יאן-טינג, לשעבר סגן מפקד חיל האוויר של טייוואן. "אבל אם אתה רוצה עצמאות, אתה צריך להילחם, והם גם לא רוצים להילחם. שם נמצא הקונפליקט".
יי-האו, סטודנט באוניברסיטת ההגנה הלאומית של טייוואן, היה מקרה חריג. "לפני המלחמה באוקראינה, לימדו אותנו שהכוח הצבאי של רוסיה חזק יותר מזה של סין, והצבא של טייוואן היה חזק יותר מזה של אוקראינה", אמר. "אם הם היו מסוגלים להתנגד זמן רב כל כך, טייוואן בהחלט תוכל להחזיק מעמד". הוא לא רצה להשתמש בשם המשפחה שלו משום שלא הוסמך על-ידי הצבא לדבר.
לאי יי-צ'י, שהפכה לסגן לאחר שסיימה את האקדמיה הימית ביוני, אמרה שהיא קיבלה השראה מהגבורה והחוסן של החיילים האוקראינים, דבר שנדון לעתים קרובות בשיעורים שלה. "גם אנחנו צריכים לגלם רוח ונחישות כאלה", אמרה.
"תחושה של אבדון מתקרב"
כשהם עוקפים את הכוחות המזוינים הרשמיים, מספר קבוצות מתנדבים החלו לפעול בעצמן, ולהכין את האזרחים למלחמה אפשרית. קבוצה כזו היא Kuma Academy, שקיבלה תרומה של 100 מיליון דולר מרוברט טסאו, מייסד United Microelectronics, אחת מחברות המוליכים-למחצה הגדולות בעולם.
"אנחנו לא מתכוונים לבנות צבא פרטי", אמר טסאו. "אבל אני חושב שהמאמץ שלהם כנראה יחזק את חוסן החברה בטייוואן. אם נדע כיצד להסתתר, כיצד לעזור אחד לשני, וכיצד לשמור על תקשורת, נוכל לצמצם את הנזק בזמן מלחמה במידה מסוימת". חלק מהתלמידים אוהבים גם ללמוד כישורי לחימה נוספים, כמו ירי, אמר טסאו, אך חוקי הנשק הנוקשים של טייוואן מקשים על כך. כ-25 אלף טייוואנים אומנו ב"קומה".
ניקו לי, מוזיקאית פנסיונרית בת 60 שלומדת ב"קומה", אמרה שהיא לא מוטרדת מהסיכונים ההולכים וגדלים שמגיעים מסין, ורוצה להתחמש כדי לא להיות נטל על ילדיה. "טייוואן הוא אי יקר ערך. אני לא רוצה למסור אותו לאחרים ללא מאבק", אמרה לי, בהתייחסה למה שהיא רואה כערכים הטייוואנים של חופש ודמוקרטיה. "אם תהא לי היכולת, הייתי גם לוקחת אקדח במידת הצורך".
באימון נוסף, בניהולה של Forward Alliance, תרגלו עשרות טייוואנים כיצד לעצור דימום עורקי באמצעות חוסמי עורקים ולייצב פצעים גדולים. "ישנה תחושה של אבדון מתקרב, של חוסר תקווה עמוק", אמר אחד התלמידים, אריק לין. "אז, במקום לשבת בבית ולעיין בחדשות השליליות, רציתי לבוא לכאן - כדי שאוכל לעשות משהו".