גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל מעריך שהצמיחה תעלה אך מזהיר מפגיעה בהשקעות בהייטק. ומה יקרה לאינפלציה?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע כי הריבית במשק תיוותר על כנה ברמה של 4.75%, אך לא פסל העלאות נוספות בהמשך ● לצד הודעת הריבית בנק ישראל מעדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה ומוריד את תחזית האינפלציה - כל עוד יגיעו להסכמות סביב החקיקה המשפטית ● הבנק הזהיר מהירידה בהיקף הגיוסים בהייטק: "המשך ירידה מהווה סיכון לתחזית הצמיחה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לאחר 10 העלאות ריבית רצופות, בנק ישראל הודיע היום כי הריבית במשק תישאר ללא שינוי, ברמה של 4.75%. זאת לראשונה מאז שהחל בהעלאות הריבית באפריל 2022.

איפה לשים את הכסף כשהמחלוקת על קידום הרפורמה מטלטלת את הבורסה
● מה קרה למשכנתה שלכם אחרי שנה וחצי של העלאות ריבית

לצד הודעת הריבית בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה ומוריד את תחזית האינפלציה. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 3% ב-2023. זאת, לעומת הערכות לצמיחה של 2.5% בלבד בתחזית הקודמת מאפריל. במקביל, הוריד הבנק את תחזית הצמיחה ל-2024 מ-3.5 ל-3% בלבד. בבנק הדגישו כי התחזית "נערכה על בסיס תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך". בנוסף, ציינו כי "סיכון מרכזי הוא ששינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו באחת או יותר מההתפתחויות הבאות: עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה שתלווה בפיחות של השקל, פגיעה ביצוא, ירידה בהשקעות המקומיות וביקוש לצריכה פרטית".

שיעור האינפלציה בשנת 2023 צפוי לעמוד על 3.5%, לעומת תחזית ל-3.9% באפריל ו-3.3% בינואר 2023, ולעומת יעד של 1%-3%. הנגיד אמיר ירון ציין במסיבת העיתונאים כי "האינפלציה בישראל עדיין שוהה ברמה גבוהה ומקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות מסוימת, אבל המגמה שתתבטא בחודשים הבאים תהיה משמעותית להתבהרות התמונה ותוואי המדיניות אליו אנחנו צועדים. יציבות מחירים היא תנאי הכרחי ליציבות כלכלית".

על פי התחזית, ברבעון השני של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 4.75%-5%, לעומת תחזית לריבית של 4.75% באפריל ושל 4% בינואר. מדובר בתחזית גבוהה יותר מזו של שוק ההון שצופה ריבית של 4.6% בעוד שנה, ושל החזאים הפרטיים שצופים אף ריבית נמוכה יותר של 4.25% בממוצע. המשמעות היא שהבנק ממש לא סותם את הגולל על העלאות נוספות. ואכן, ירון אמר במסיבת העיתונאים כי "חשוב לי לציין כי בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית בהמשך ככל שלא נראה את סביבת האינפלציה מתמנת בקצב המתאים. נחושים להחזיר את האינפלציה ליעדה ולהבטיח יציבות מחירים בישראל".

הנגיד התייחס לפיחות בשקל, "שנבע בעיקר מגורמים מקומיים ופחות מהסביבה הגלובלית. על פי הערכות זהו פיחות עודף, והערכות שמרניות מצביעות כי הוא הוסיף 1%-1.5% לאינפלציה. ככל שהיחלשות השקל תימשך הדבר עלול להעיב וייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרוסנת אף יותר".

בתגובה לשאלת גלובס סביב החלשות השקל, הדגיש הנגיד כי "כרגע השוק מתפקד ולכן אנחנו לא נוהגים להתערב. ככל שיהיו שינויים דרמטיים או כשל שוק, יש לנו ארגז כלים שאנחנו יודעים איך לפעול".

בסיום דבריו הוא התייחס שוב לחקיקה המשפטית. "להמשך אי הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים. גם קרן המטבע הבינלאומית הצביע בדוח האחרון שלה על הנזק. לכן חשוב לוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה וישמרו על עצמאותם וחוזקם של המוסדות", ציין ירון.

"התערבות חקיקתית במנגנוני השוק עלולים לעוות את המערכת"

לגבי ההטבות שנתנו הבנקים ללקוחות בעקבות שיחת הנזיפה, אמר ירון כי הצעדים שנעשו "הולכים לכיוון הנכון, מעודדים את מנגנוני השוק ותחרות עסקית ויכולים לסייע ללקוחות הרלוונטיים". עם זאת, הוא הדגיש, "התערבות חקיקתית במנגנוני השוק עלולים לעוות את המערכת ולהשיג תוצאה לא רצויה".

האם בנק ישראל הגיב באיחור, מה שהניב את היוזמות בכנסת ובממשלה? לדבריו, "הדרך להיטיב עם הלקוח היא דרך רפורמות שיובילו לתחרות. נכנסו שני בנקים וחברות תשלומים, מעבר בקליק, בנקאות פתוחה, שקיפות על הריביות והמשכנתאות. הדברים לא מגיעים לבשלות מידית, אבל יביאו לשיפור לאורך זמן. בהחלט אמרנו להם לחדד את העפרונות".

הבנקים נענו לדרישה שלך ויצאו בשורה של הטבות, שבסופו של דבר מסתכמות במאות שקלים בלבד בעו"ש וקיזוז של 1%-2% במינוס, כשהריביות שם עדיין דו ספרתיות. האם זה מספיק לדעתך?
"המהלכים שנעשו הם בכיוון הנכון. אנחנו מקווים שעצם התחרות וגם השקיפות שאנחנו מציגים לציבור עכשיו תביא בין אם מצד הלקוח ובין אם מצד הבנקים למהלכים שעוד ייטיבו על הלקוחות".

אמרת שאתה מצפה לכניסה של גופים חוץ בנקאיים כדי לשפר את התחרות. אבל אנחנו רואים שוב ושוב גופים כאלה שמסתבכים. האם בנק ישראל צריך לדעתך לקחת חלק בפיקוח ממשי על הגופים האלה ולהיכנס לעובי הקורה? והאם המכירה של חברות כרטיסי האשראי לחברות הביטוח לא תגרע מהתחרות הזו?
"באשר לחברות כרטיסי האשראי, יש בנושא הזה אספקטים מורכבים ובמידת הצורך נוציא נייר ועמדה מפורשת. לגבי הגופים החוץ בנקאיים, אנחנו רוצים לראות שם איזון נכון. היציבות (של הגופים הללו, ר"ו) היא נושא חשוב. רואים במדינות אחרות איך הכל משתנה ואיך כל תשומת הלב מופנית לשם. לכן אנחנו רוצים לראות גופים חוץ בנקאיים אבל רוצים שיתבצע עליהם פיקוח נאות. חלק מהגופים האלה כיום לא תחת הפיקוח שלנו וצריך שתהיה פה מצד אחד יכולת שלהם להיות תחת תנאים פחות קשיחים מאשר הבנקים וכך הם יאתגרו את המערכת הבנקאית, ומצד שני חייבים לזכור את הלקוח בקצה ולוודא שיש מספיק פיקוח נאות ברמת הלקוח ופיקוח שלא יהפכו לאירועים מערכתיים".

הנגיד נשאל האם צפויה התערבות נוספת מצד בנק ישראל אם הצעות חוק להתערבות במערכת הבנקאית ימשיכו לעלות. "זה יהיה לא נכון גם אם בטווח קצר זה יביא לפתרונות, כניסה לעולמות של תמחור לא נכון לקיים אותם. אנחנו נהיה בשיח עם חברי הכנסת. הכניסה לעולמות השפעה על מנגוני השוק זה בעיני נושא שיש לו השפעה רוחבית, הוא לא נכון וגורם לעיוותים. לא נכון ולא ראוי", אמר ירון.

לאחר החלטת הריבית הקודמת אמר הנגיד בראיון לגלובס שבקרוב יחליט אם ברצונו להמשיך לקדנציה נוספת. הוא נשאל על כך שוב ואמר כי "אני אקבל את ההחלטה שלי בהמשך, מאמין שהיא תתקבל סביב החגים. בינתיים ידי מלאות עבודה".

מה הקשר בין כך שהתרעת מפני הסכנות של השינויים בחקיקה לסיכוי שראש הממשלה ושר האוצר יחפצו להעניק לך קדנציה נוספת, ואיך היית מתאר את יחסי העבודה איתם? וכן, האם אתה חושש אם לא תמשיך להיות הנגיד לעצמאות בנק ישראל?
"עצמאות בנק מרכזי היא דבר קריטי לכלכלה ולא משנה מי יהיה הנגיד. כולם מבינים והשווקים מסתכלים על זה. לכן הנושא הזה מאוד חשוב לטובת הכלכלה. בכל המדינות בהן הבנק המרכזי נפגע הייתה פגיעה בכלכלה. יש לי מערכת יחסים קונסטרוקטיבית עם השק ועם ראש הממשלה. אני חוזר, כרגע ידי מלאות, לפחות את ההחלטה שלי אני אקבל ואני מעריך שכל הדברים יתכנסו לקראת החגים".

הבנק מזהיר מהירידה בהיקף הגיוסים בהייטק

בנק ישראל מונה שלושה סיכונים להמשך, כשהראשון בהם נוגע למישור הפוליטי, השני הוא קצב האינפלציה בחו"ל והשלישי, החדש מתוך השלוש, הוא הירידה בהיקף הגיוסים בהייטק. "התחזית העדכנית מתבססת על תרחיש שהוצג בתחזית אפריל ובו ההתפתחויות במישור הפוליטי לא ישפיעו מכאן ואילך על הפעילות הכלכלית. סיכון מרכזי הוא ששינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו באחת או יותר מההתפתחויות הבאות: עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה שתלווה בפיחות של השקל, פגיעה ביצוא, ירידה בהשקעות המקומיות וביקוש לצריכה פרטית".

גורם סיכון נוסף לתחזית הוא כאמור האינפלציה בחו"ל. "זו צפויה להתכנס לסביבה של כ-2% בתקופת התחזית. יחד עם זאת, לאור קצב ירידה איטי יחסית של האינפלציה במחירי השירותים בארה"ב ובגוש האירו, קיים סיכון כי קצב ההתכנסות יהיה איטי מהנחתנו בתחזית ויתרום לאינפלציה מקומית גבוהה יותר ולמדיניות מוניטרית מרסנת יותר", ציינו בבנק ישראל.

ולבסוף, בבנק המרכזי הוסיפו את סוגיית ההייטק. "בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה בהיקף הגיוסים להשקעות בחברות הזנק בישראל. ירידה זו ככל הנראה חזקה מהירידות בהשקעות הזנק בעולם, שאף מתאוששות במידה מסוימת בניגוד להשקעות ההזנק בישראל. אמנם מדדי הפעילות השונים בתעשיית ההייטק בישראל מצביעים על התמתנות קלה בלבד, לאחר קצב צמיחה גבוה ב-2022, אך המשך ירידה בהשקעות ההזנק מהווה סיכון לתחזית הצמיחה", הם הסבירו.

האינפלציה מתמתנת

בדומה למצב בארה"ב ובאירופה, האינפלציה בישראל החלה להראות סימני התמתנות - כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו ב-15 לחודש יוני. מדד המחירים לצרכן לחודש מאי הפתיע לטובה כאשר בניגוד לציפיות המוקדמות שציפו לעלייה חודשית של כחצי אחוז, רשם מדד חודש מאי עלייה מתונה של 0.2% בלבד. קצב האינפלציה השנתי יורד ל-4.6%. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2022.

למרות שקצב האינפלציה בישראל עדיין גבוה מיעד האינפלציה של בנק ישראל (1%-3%) מדובר בחדשות מעודדות שמצביעות על כך שמתווה העלאות הריבית של בנק ישראל אכן מתחיל לייצר התקררות בביקושים במשק הישראלי.

עם זאת, בהסתכלות על שוק העבודה המקומי, הנתונים מצביעים על תמונה אחרת לגמרי. על פי נתוני הלמ"ס, שיעור האבטלה בישראל עומד על 3.6% ומצביע על כך שהמשק הישראלי נמצא במצב של תעסוקה מלאה. במקביל, על פי אומדני הבזק של הלמ"ס לחודש מאי שפורסמו לפני מספר ימים, עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עלה, למרות הצפי בשוק שבעקבות העלאות הריבית של בנק ישראל, שוק העבודה יתמתן ובהתאם לכך לחצי השכר בשוק ירדו.

עוד כתבות

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי