אוקיינוסים כחולים בחלל: הזדמנויות כלכליות מעבר לכוכב הלכת שלנו

לפני 20 שנה, ככתב צעיר, יצאתי לטיול במצפה הכוכבים בדלנדס בדרום דקוטה. רון דיוויג, אסטרונום חובב, בנה אותו כדי לעזור לנאס"א לעקוב אחר אסטרואידים קטלניים כמו זה שהשמיד את הדינוזאורים. דיוויג פתח את כיפת הברזל של המבנה כדי לתת לשמי הלילה הקרים לצנן את הטלסקופ. ציוד חם, כך הסביר, מוביל לדימויים מטושטשים בגלל שהוא יוצר הפרעה תרמית באוויר. "זה מה שגורם לכוכבים לנצנץ", אמר לי. "זה מצוין לרומנטיקה, אבל לא לאסטרונומיה". אך כפי שמראה ספר חדש, למי שהוקסמו מחקר החלל והכלכלה שסביבו, לא תמיד קל להביט בעיניים שאינן מצועפות מרומנטיקה.

ב"כשהשמיים הועמדו למכירה" (When the Heavens Went on Sale), אשלי ואנס, עיתונאי והביוגרף של אילון מאסק, מתאר חלקים מתעשיית החלל המתעוררת כ"הזיה משותפת". בין מי שנשבו בה מצויים המיליארדרים שחוששים מאירוע הכחדה נוסף בכדור הארץ. הם חולמים על יישוב כוכבים אחרים אבל מתחילים מתיירות לחלל. החברה של ג'ף בזוס, בלו אוריג'ין, משגרת אנשים לגובה של 100 ק"מ. ספייס אקס של מאסק משווקת נסיעות בומרנג סביב הירח. ההרפתקאות המסחריות האלה מתאפשרות בגלל מהפכה אמיתית בשיגורים לחלל, שקיצצה את העלות של בריחה מכוח הכבידה של כדור הארץ. וכאן ממקד ואנס את הסיפור: בסטארט-אפים במימון הון־סיכון שבונים את הטילים נושאי הלוויינים שמניעים את בהלת החלל המסחרית.

הספר מתאר מערב פרוע מלהיב של אגו, אידאליזם ותאוות בצע עוקפת־רגולציות, שבו על חלומות מרקיעי שחקים מעיקים חוקי הכלכלה והפיזיקה. מנכ"לים, משקיעים, מהנדסים ורתכים כאחד מאוהבים בתחום, אך מאמציהם מניבים בעיקר כלים משעממים שעוקבים אחרי חלליות משא, מודדים צמיחה של יבולים או מבצעים שיחות טלפון. ובכל זאת, הפרויקטים הולכים ומתרבים. "משהו בחלל", כותב ואנס, "מאפשר לאנשים לראות עצמם כחלק מסיפור על־זמני שבו הם כורכים את גורלם עם האינסוף".

מדריך מעשי לקריירה בחלל

ב"כלכלת החלל" (The Space Economy) משקיע ההון סיכון צ'אד אנדרסון מגיש מדריך מעשי לחולמים להותיר חותם ביקום. "הביטו למעלה" כדי למצוא את הקריירה, הוא מפציר, ומצביע על כ־30 אלף משרות פתוחות בכ־700 חברות. "כלכלת החלל כבר כאן".

אנדרסון, שבילה יותר מעשור במימון סטארט-אפים הקשורים לחלל, חווה את מהפכת השיגורים מסחריים וחזה בהפצעת לוויינים חד־פעמיים. הוא טוען שמערכי הלוויינים במסלול נמוך (שוואנס מכנה "מעטפת מחשוב סביב הפלנטה") יצרו שוק בהתהוות שצפוי לצמיחה בלתי מוגבלת. אנדרסון ממפה את האקוסיסטמה וממליץ על נתיבים אפשריים לאנשי מקצוע שרעבים להון, להשפעה או לתהילה. לפעמים העצות הן עם שתי רגליים על הקרקע: "תשכחו מחדרי בקרת משימה עם מסכי ענק ושורות כפתורים מהבהבים. רוב העבודה האמיתית בכלכלת החלל מתרחשת על מחשב נייד או סביב שולחן הישיבות". בפעמים אחרות אנדרסון מתפייט ומתאר את התעשייה ככזו "שממנה כל אחד יוכל להשיג דברים יוצאי דופן עבור כלל האנושות".

יש גם משאבים דיגיטליים כדי לחקור איך הקריירה יכולה להמריא בתעשיית החלל. ניוזלטרים ובלוגים כמו Payload ו־Case Closed עוקבים אחר מסחר ב"מרחב" החלל, בעוד שהפודקאסט TerraWatch Space מכסה את תחום התצפיות על כדור הארץ. אלה יהיו מאירי עיניים לכל מי שלומד חדשנות בשוק טכנולוגיה צומח במהירות שבו יחס העלויות-הכנסות ליחידה (Unit Economics) נמצא בצניחה.

אל תמהרו לעבור למאדים

בינתיים זמינות של טילים טובים יותר, מהירים יותר וזולים יותר מעודדת חלומות על התיישבות בחלל. מאסק, למשל, מאמין שבעזרת כמיליון מתנדבים ניתן להקים במאדים ציוויליזציה שמקיימת את עצמה, בתוך 30 שנה מהנחיתה. צוות־האישה־והבעל קלי וזאק וויינרסמית', ביולוגית ומאייר, מנתחים את הרעיון בספר "עיר על המאדים" (A City on Mars). הספר הבהיר שמבוסס על מחקר מעמיק סוקר את הבעיות הביולוגיות, הכלכליות, השלטוניות, הרגולטוריות והטכניות, וקורא לגנוז את המשימה לעת עתה.

"כדור הארץ עם שינוי אקלים ומלחמה גרעינית, ונגיד גם זומבים ואנשי זאב, הוא עדיין מקום הרבה יותר טוב ממאדים", כותבים בני הזוג. הם עוברים בשיטתיות על כל האתגרים של יישוב החלל (לצד הרעיונות המובילים שהוצעו כפתרונות). לדוגמה, רבייה: "אמהות בכדור הארץ חוששות מדברים כמו אכילת סושי או שתיית בירה. מה תגידו על אובדן 1% של צפיפות עצם בחודש כשכל יום עושים כמה שעות של אימוני כוח באטמוספירה בעלת רמות גבוהות של קרינה ושל פחמן דו־חמצני?". או תעסוקה: הזוג חוזה בעיות איומות בניידות וכוח מיקוח לעובדים, תחת אצבעם של אדונים תאגידיים בעיר־חברה במאדים.

מה שהספרים הללו מדגישים הוא שהחלל ממלא תפקיד גדול בהרבה במסחר העולמי מכפי שנדמה: מדובר בשוק של 424 מיליארד דולר והוא גדל. אנו נמצאים באינטראקציה שגרתית עם לוויינים בלי לדעת - אולי 300 פעם ביום, לפי מקור בתעשייה. ובכל זאת, האם נכרה מתכות יקרות על אסטרואידים או נקים מטות תאגידיים במאדים בקרוב? בהתחשב במציאות הטכנולוגית והכלכלית של ימינו, העתיד עדיין במרחק שנות אור.

© Harvard Business School Publishing Corp