ועדת החוקה - דיון בהצעת החוק ''לצמצום עילת הסבירות'', השבוע / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, כינס היום (ג') את הוועדה כדי להכין את תיקון החוק לביטול עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית. בוועדה, הזהיר יועמ"ש משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, מפני המהלך, שיביא לעמדתו לפגיעה בעצמאות ובשיקול-הדעת של בכירי האוצר. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, תקף אותו ואמר: "דוגמאות מופרכות".
● תיקון רך או קץ הדמוקרטיה: מה חשבו שופטי העליון על צמצום עילת הסבירות
● ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק
הדיונים להכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית יימשכו מחר ומחרתיים ובשבוע הבא. הקואליציה מתכוונת להביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה עד סוף החודש.
בדיון בוועדה היום אמר מסינג כי "עכשיו אפשר יהיה לפטר את כל אחד מראשי האגפים בטענה של משבר אמון. זה יכול לעלות במקרים של א-הסכמה של השר עם הפקידים או שלא מצאו חן בעיני השר. בהיעדר עילת הסבירות, תצומצם היכולת לפקח על הפיטורים, עד כדי ביטולה לגמרי".
עוד הוסיף מסינג כי ביטול עילת הסבירות יביא לפגיעה אנושה ביכולת עצמאות שיקול-הדעת של עובדי האוצר הבכירים. "אם הופכים את אפשרות הפיטורים לקלה ביותר, יש לנו מינוי של משרות אמון לכל המשרות הבכירות במשרד האוצר. כך כל נושא משרה במשרד האוצר יחשוב שכל החלטה יכולה להיות ההחלטה האחרונה שלו, שאם לא תמצא חן, זה יוביל לפיטוריו. לכן יש פה פגיעה אנושה ביכולת עצמאות שיקול-הדעת של כל אחד מנושאי המשרה בכירים במשרד האוצר", אמר מסינג.
לדבריו, "בשל היקף התחומים במשרד האוצר מתקבלות בשנה אלפי החלטות. לכל אחד מראשי האגפים יש סמכויות נרחבות ביותר. שר יכול ליטול סמכויות ולהפעיל אותן בעצמו, ויש גם סמכויות פרטניות ששרי אוצר לדורותיהם השאירו לעצמם".
מסינג התייחס למינוי של ארבעת ראשי אגפי הליבה במשרד האוצר, שנעשו בפטור ממכרז וללא ועדת איתור: "החשב הכללי, ראש אגף תקציבים, הממונה על השכר באוצר והכלכלנית הראשית - הכול נקבע בהחלטות ממשלה שניתן לשנותן בצורה פשוטה ביותר, ללא ביקורת שיפוטית.
"למשל החשב הכללי, יש לו שורה של סמכויות. תארו לעצמכם ששר אוצר כלשהו יחליט שהוא ממנה לתפקיד החשב הכללי איש ללא ניסיון וללא השכלה בעניינים כלכליים. הלוא אין חובה כזאת בחקיקה, לתפקיד לא נקבעו תנאי כשירות בחקיקה. כל הדיון פה הוא מה יקרה אם תתקבלנה החלטות שאינן סבירות באופן קיצוני", אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן, כינה את דברי מסינג "דוגמאות תאורטיות ומופרכות". לדבריו, "במשך כ-20 דקות של דבריך, דוגמה אחת של החלטה לא סבירה שהתקבלה על-ידי שר האוצר בכל 21 שנותיך במשרד, לא הבאת. מה שכן הבאת זה שאולי יעשו א' ב', אולי יעשו הגרלה, אולי ואולי ואולי. הבאת דוגמאות תאורטיות ומופרכות לחלוטין".
בהמשך הוצא מהדיון ח"כ גלעד קריב (העבודה), לאחר שהתפרץ לדברי רוטמן ואמר: "כמה בוז לדברי דרג מקצועי. הדבר היחיד שמופרך זה החקיקה הזו שמותירה אפס ביקורת על הממשלה".
פרידמן: עילה מעורפלת שמביאה לחוסר ודאות
שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, אמר היום בוועדה כי "לא ניתן להתעלם מהאווירה הקשה בה נערך הדיון. העובדה שעברו שני חוקים פרסונליים - אחד הנוגע לרבנות הראשית והשני לבחירות בטבריה - אלה דברים שמגבירים מאוד את החשדנות בין הצדדים ואת החשד שבכל חקיקה ייעשה שימוש בלתי ראוי. ביחס לעילת חוסר הסבירות, היא סטתה לחלוטין ממה שאנו מכירים מהמדינות ששאבנו מהן, כמו אנגליה, שם המצב שונה לחלוטין.
"יש מקרים בהם הביקורת לא עוזרת אלא פוגעת, ויש לה מחיר כבד. ראשית, כשמדברים על חוסר ודאות וביטחון משפטי, אז העילה הזו מצטיינת בכך, היא הכי מעורפלת. יש שיקול-דעת כה רחב של בית משפט. כשיש שיקול-דעת כזה, זה מחלחל לבירוקרטיה של המדינה. לפני כל החלטה מתחילים לחשוב מה יאמר בית המשפט, האם ההחלטה סבירה".
בנושא העילות שמונעות פיטורים, אמר פרופ' פרידמן: "עילת שיקולים זרים היא עילה משמעותית. בדרך-כלל מדובר על מקרים בהם יש קדנציה, וזה שיקול של הכנסת. האם ממשלה קיימת יכולה לעשות מינויים שמחייבים לכמה שנים את הממשלה הבאה? היום קדנציה היא קדנציה, וזה מחייב, ואם הממשלה רוצה להפסיק מינוי, היא צריכה לשם כך עילה טובה, והיא לא יכולה להשתמש בשיקולים זרים.
"כמובן שכללי ההוגנות הרגילים חלים גם כאן. לגבי האצלת סמכויות, ברגע שמפעיל הסמכויות הוא עובד ציבור או פקיד - צריכים לחול כללי הביקורת הרגילים, והחוק הזה לא אמור לחול על כך", אמר פרידמן.
ח"כ קריב שאל: "האם זה לא יביא לכך ששרים יפסיקו להאציל סמכויות כדי להעניק להחלטותיהם חסינות?"
פרופ' פרידמן השיב: "המציאות היא ששרים חשופים יותר לביקורת ציבורית מאשר עובדי ציבור. אם השר עשה החלטה לא פופולרית, אז השר גם עומד לבחירות וחשוף יותר לתקשורת. אם השר רוצה לקבל את ההחלטה בעצמו, זה שיקול שלו. אני לא חושב שזה סיכון ריאלי הדורש את תיקון החוק בעניין הזה.
"לגבי שאלת מדיניות של שר בנושא אינדיבידואלי, למשל מתן רישיון: יש דברים כאלה של שר שיש לו החלטות אינדיבידואליות, אבל עדיין אלה החלטות במישור הפוליטי שיכולות להרשות לעצמן לספוג את הצמצום הזה, שהוא מינימלי, שכן כל הביקורות האחרות עומדות בעינן".