הפשע משתלם בשוק השכירות / איור: גיל ג'יבלי
הפשע משתלם. זה לא חדש, אבל פה ושם יש הזדמנות לראות זאת בצורה מובהקת ומייאשת. פושעים שיוצאים נשכרים, לא בגלל ראיות חסרות או פספוס טכני, אלא סתם כי נרמלנו עבריינות. כי אם הגדר פרוצה, "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב", בלשון חז"ל, בתרגום חופשי מארמית: לא העכבר גנב, אלא החור גנב.
● 5 דברים שגיליתי שכדאי לדעת לפני שלוקחים משכנתה | דעה
● גבעתיים תחילה? המהלך שיכול להשפיע על ההתחדשות העירונית בכל הארץ
השבוע קיבלנו את ההזדמנות הזו מרשות המסים, שפרסמה את החלטות הכופר שניתנו בשנת 2021, בדגש על התיקים שנסגרו מול מעלימי המס בשוק השכירות. נתונים שהראו מה קרה למי שלא שילם, ומתישהו, איכשהו, נתפס בכל זאת בחכה.
לפני המספרים, נזכיר שהמחוקק הלך כברת דרך לקראת משכירי הדירות ב־30 שנה האחרונות, משיקולי מדיניות שונים. הבעיה היא, שכשהסיכוי לתפוס מעלימי מס קלוש, קשה לשכנע לשלם מס, גם כשהוא מוזל. המדינה - שלא באמת יודעת מי משכיר דירה ובכמה - תלויה בעיקר ברצונם הטוב של המשכירים לדווח לה. במשרד האוצר מעריכים שכך הקופה הציבורית מאבדת עשרות מיליוני שקלים לפחות מדי שנה. לא בכדי, גם חוק ההסדרים האחרון ניסה להכניס חובת דיווח מכל משכירי הדירות, כולל אלו שלא הגיעו לרף המס (5,471 שקל בחודש). הנחת המוצא היא שבניגוד למעשה הפסיבי של הימנעות מדיווח, רוב האנשים לא ימהרו להגיש אקטיבית הצהרה כוזבת לרשויות. בהצעת החוק נכתב: "בעלי דירה רבים נהנים מהכנסה שאינה אמורה להיות פטורה, אך מסיבות שונות אינם מדווחים על כך".
מקל ההרתעה הוא בעצם גזר
ובינתיים, כל עוד הסיכוי לתפוס עבריינים קטן, נשארנו עם מקל ההרתעה. מה ייעשה למי שבכל זאת נתפס. ברוב מוחלט של המקרים, מעלימי המס הללו עוברים למסלול תשלום כופר, כלומר קנס, כחלופה להליך הפלילי. נניח שזה לגיטימי, בהינתן העומס על בתי המשפט. ברשות המסים אגב לא יודעים לומר כמה מקרים מתנהלים בכל זאת במסלול הפלילי, "שכן אין הבחנה בנתוני המחשב בין תיקי שכירות לתיקי מס הכנסה אחרים".
הבעיה היא שקנסות הכופר הללו מגוחכים, הן מבחינת הכמות, והן מבחינת גובה הקנס (שמצטרף כמובן לתשלום המס שהועלם). שימו לב עד כמה זה מביך: לפי נתונים שפורסמו השבוע, בשנת 2021 ניתנו קנסות ל־7 מעלימי מס בשוק השכירות. זו לא טעות. 7. מתוך כ־800 אלף דירות מושכרות במדינה. התירוץ הרשמי של רשות המסים הוא האטת ההחלטות בתקופת הקורונה, שגלשה לשנת 2021. בשנת 2018 אכן ניתנו יותר קנסות - 25 - אך עדיין מדובר בכמות זניחה. הסך הכולל של הקנסות ב־2021 עמד על 690 אלף שקל בשנה, בגין העלמות מס בסכום של 5.2 מיליון שקל - פירורים. בממוצע, מדובר על פחות מ־100 אלף שקל לכל עבריין, וגם הוא מעוות. קנס חריג בסך 73.8 אלף שקל - שניתן לאריה ורוזה שפירא, זוג פנסיונרים מתל אביב, שגם העלימו הכנסות משכירות וגם ניסו להתחמק ממס רכישה בסך כולל של כ־300 אלף שקל - הקפיץ את הממוצע.
אין סיבה לשלם מס, פרט לאזרחות טובה
למה הקנסות כל כך נמוכים? תירוצים לא חסר. הזוג שפירא, למשל, שגם העלימו מס רכישה וגם מס שבח, זכה להקלה בוועדה בנימוק של "מצב בריאותי". אביבה ואנדרי אוחיון, פנסיונרים מהמרכז שהעלימו מס מהשכרת דירות בסך כולל של 1.4 מיליון שקל, קיבלו קנס של 50 אלף שקל, בין השאר בנימוק של "מצב בריאותי ואישי".
במקביל, ב־2021 ניתנו בסה"כ 7 קנסות נגד ישראלים שבחרו להתחמק מתשלום מס רכישה, שמחושב לפי מחיר הנכס הנרכש. הפיתוי הרי עצום - לדווח לרשות המסים שהדירה נרכשה במחיר נמוך יותר, מה שמפחית בהתאם את גובה המס. ועם זאת, לפי רשות המסים, סך הקנסות על שבעת מעלימי מס רכישה ב־2021 הגיע ל־101.5 אלף שקל (מלבד 73.8 אלף השקלים ששילם הזוג שפירא על העבירה הכפולה).
בשורה התחתונה, נראה כי נשארנו רק עם אזרחות טובה. קשה למצוא סיבה אחרת לשלם פה מס.
כוכבי השבוע
בלתי מספיק: אין תעודות או מורים, אבל לאף אחד לא אכפת
כל ישראלי יכול להרגיש שמדובר בימים גורליים. שאזרחי המדינה ומנהגיה עסוקים כעת בוויכוח ומאבק חשובים מאין כמותם על דמותה של המדינה היום ובעשורים הקרובים. נושאים ברומו של עולם. נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית.
אבל חוץ מהרום, יש גם קרקע. מלבד החזון הגדול, מישהו חייב לדאוג לשוטף היומיומי. למשל להציל את מערכת החינוך הקורסת פה: תלמידי התיכון לא קיבלו תעודות בסוף שנת הלימודים האחרונה ולאף אחד לא אכפת, רשויות מקומיות מגלגלות רעיונות להכשרת תלמידי תיכון כמורים (מה שיחסל עוד יותר את כבוד המקצוע), ויו"ר ארגון המורים רן ארז קרא להם השבוע להתכונן לשביתה ארוכה החל מספטמבר - ואף אחד לא קפץ. אלה החיים עצמם. ויודעים מה? בעצם חינוך ילדינו זה לגמרי רומו של עולם. לא פחות מיוקר המחיה ואפילו לא מעילת הסבירות או ביטולה.
מצוין: יש גם סיבות לאופטימיות מנתוני המשכנתאות
בחודש יוני 2023 ירד רכיב הפריים במשכנתאות של הישראלים לנתח של 19% בלבד מסך המשכנתאות - רמה שלא הייתה פה לפחות עשור, ולעומת 40% מהמשכנתאות ביולי אשתקד שהיו צמודות לריבית בנק ישראל (הפריים עומד על 1.5% מעל אותה ריבית). ההלוואה הצמודה למדד המחירים לצרכן ירדה ביוני מתחת ל־30% מסך המשכנתאות, לראשונה מאז אוקטובר 2022. בסה"כ, המשכנתאות שצמודות למסלולים הכי תנודתיים ולא ודאיים כרגע לבעלי החוב - צמודי המדד וריבית בנק ישראל - ירדו מתחת ל־50% ביוני 2023, לעומת 64% באפריל 2022, כשרק הוחל בהעלאות הריבית.
מדובר בתעודת כבוד ללווה הישראלי. שכבר לא מתפתה ליטול הלוואות זולות בתיאוריה, שמתבררות מאוד מהר כיקרות ומסוכנות. ורק במקביל, נזכיר לכל מי ששוקל ליטול הלוואה או למחזר אחת, שגם הריבית על המסלולים השונים ניתנת למיקוח.