השופט נעם סולברג / צילום: רפי קוץ
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג מגיב היום (ב') לראשונה, באמצעות דוברות הרשות השופטת, לעמדתו על ביטול עילת הסבירות: "ניתנת האמת להיאמר: לא חשבתי אז, לפני שלוש וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה; חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה.
"בסיום הרצאתי אף ציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות מזמנים אתגרים משמעותיים, ומחייבים אותנו להרחיב ולהעמיק את הדיון החשוב על אודות גבולותיו הראויים של שיקול-הדעת השיפוטי".
● 27 אלף הסתייגויות נגד החוק לביטול עילת הסבירות: החלו ההצבעות בוועדת החוקה
● מה קרה בפגישה הלילית של בכירי המשק בנושא החקיקה המשפטית
● תיקון רך או קץ הדמוקרטיה: מה חשבו שופטי העליון על צמצום עילת הסבירות
● האם השופט סולברג לא הציע להחריג מינויי ממשלה מעילת הסבירות?
התגובה מגיעה לאחר שסולברג הרצה בעבר והביע את עמדתו כי אין מקום להתערב במינויים של הדרג הנבחר בשל עילת הסבירות. הקואליציה עשתה שימוש בעמדתו ותמכה את הצעת החוק העומדת לפני אישור כעת.
סולברג ביקש להפריד בין החלת עילת הסבירות על הדרג הפוליטי הנבחר לבין הדרג המקצועי. במאמר שפרסם בכתב-העת "השילוח", פירט סולברג כי "החלטות המתקבלות על-ידי דרג נבחר - ממשלה, שרים, ראשי רשויות - הן על-פי רוב החלטות המשקפות תפיסת עולם; תפיסת עולם ערכית, תפיסת עולם מקצועית".
עוד הוא הוסיף וכתב כי "בדבּרי על החלטות הדרג המקצועי, כוונתי למה שאנחנו מכירים בתור 'בירוקרטיה' - מכרזים, היתרים, רישיונות, אישורים וכיוצא באלב הליכים מינהליים המתישים כוחו של אדם. הצד השווה בהחלטות אלה הוא שרובן ככולן החלטות נקודתיות, ועניינן יישום מדיניות, להבדיל מהתוויית מדיניות. במצבים מעין אלה ישנה הצדקה רבה יותר לשימוש בעילת הסבירות המהותית".
בעקבות מאמר זה הקואליציה הכתירה את נוסח החוק לביטול עילת הסבירות כ"מתווה סולברג". כעת מבהיר שופט העליון כי הוא לא התכוון לשינוי בדרך של חקיקה, אלא התכוון למגמה בפסיקה.
לאחר הוצאת ההודעה, הרשות השופטת הוציאה הודעה נוספת לפיה "השופט סולברג השיב לשאלה ביחס למאמרו מלפני שלוש וחצי שנים, ולא נקט כל עמדה ביחס להליכי החקיקה שבימים אלה".