תחנת החלל של אקסיום, הדמיה. מתעתדת לשכן אסטרונאוטים לפרקי זמן ארוכים / צילום: Cmedia group
בשנה שעברה, בדיווחים שליוו את המסע של איש העסקים איתן סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית, מדי פעם נזרק לאוויר השם אקסיום, החברה ששכרה את החללית ואת שירותי השיגור מ־SpaceX של אילון מאסק והטיסה אותו תמורת כ־50 מיליון דולר, כפי שטענו השמועות. אבל במרוץ המיליארדרים לחלל, אקסיום של קאם ג'פריאן האיראני־אמריקאי היא הצלע הפחות מוכרת לישראלים. ג'פריאן רוצה לשנות זאת. אחרי הכול, הוא לא הקים את אקסיום כחברת צ'ארטר של טיסות לחלל. התוכניות שלו שאפתניות בהרבה.
● המחיר הפוליטי והכלכלי של מכת החולדות בבני ברק
● כך שבויות חברות אמריקאיות בגחמות של טיקטוק | WSJ
● "אתה אוהב את הילד שלך, אבל הוא פשוט לא מתאים לתפקיד ניהולי"
החזון שלו הוא לבנות לא פחות מעיר בחלל. "בעיר הזאת יהיו מקומות עבודה וקניונים, יגורו בה משפחות ויקומו בה בתי ספר", הוא אומר לגלובס. "בחלק מהעיר יהיה כוח כבידה מלאכותי והחיים ירגישו כמעט כמו בכדור הארץ, אבל בספירה הפנימית שלה תישמר המיקרו-כבידה של החלל ותתבצע הפעילות הכלכלית שתצדיק את קיומה של העיר. יקומו בה מעבדות מחקר ומפעלי ייצור שתנאי חוסר הכבידה המקומיים נותנים להם יתרון, כמו הדפסת רקמות־אדם מלאכותיות, מוליכים למחצה וסיבים אופטיים ומחקר של תרופות ומוצרי אנטי־אייג'ינג. וכל אלה הם רק ההתחלה".
מה הוא יודע שאנחנו לא יודעים
ג'פריאן שטח לראשונה את חזונו ב־2017, זמן קצר אחרי הקמת אקסיום וכשהתעשייה הפרטית של מסעות לחלל הייתה רק בחיתוליה. באתר חדשות החלל Planetary.com נכתב עליו אז: "ג'פריאן נשמע כל כך בטוח בחזון שלו, שאי אפשר שלא לתהות - האם הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים?".
וכן, הוא ידע כמה דברים שאפשרו לו ולשותפיו להתברג בדיוק במקום הנכון בזמן הנכון. הוא ידע שנאס"א עומדת להעביר לגורמים פרטיים יותר אחריות על מסעות מאוישים לחלל. הוא ידע שהחוק בארה"ב השתנה והפך נוח יותר לחברות פרטיות, הן מבחינת מה שמותר להן לעשות כדי להגיע לחלל והן מבחינת הזכאות שלהן להשתמש במשאבים שהן מוצאות או מפתחות שם. הוא גם ידע שחברה קודמת שהקים הייתה קבלנית משנה לבניית תחנת החלל הבינלאומית, כך שלמעשה הוא מבין בזה לא פחות מנאס"א.
חזון העיר החללית נשמע כמו חלום, אבל בעיני ג'פריאן הדרך להגשמתו ברורה מאוד. היא מתחילה בפרויקט שכבר החל לקרום עור וגידים: בניית תחנת החלל הפרטית הראשונה.
אקסיום כבר עובדת על בניית החלק הראשון של התחנה, שאמור להיות מוכן ב־2025, אם כי כמקובל בתחום, זה לא הלו"ז הסופי. "אקסיום תחבר את החלק הראשון של התחנה שלה לתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת חוזה שכבר חתמה עם נאס"א, ובשנים הבאות יצטרפו אליו חלקים נוספים. לבסוף, כשתחנת החלל הבינלאומית תושבת, החלקים של אקסיום יחברו יחד לכדי תחנת החלל הפרטית הראשונה, הבסיס לעיר החלל הראשונה. זה אמור להתרחש לקראת 2030".
המיזם השאפתני הזה אינו היחיד. לג'פריאן יש חברה נוספת שהיעד שלה הוא הקמת עיר על הירח, ועוד שתי חברות בתחום הלוויינים ובתחום האנרגיה הגרעינית.
מילד באיראן למיליארדר חלל
מה משך אותך דווקא לחלל?
"נולדתי באיספהאן, איראן. כשהייתי בן 11, צפיתי בשידור הנחיתה האמריקאית על הירח. זה היה מעורר השראה, והחלטתי שאני רוצה להיות חלק מזה. הייתי ישן בחוץ כילד ומביט בכוכבים, מנסה לדמיין איך זה להיות שם, כל כך רחוק, אולי יש שם עוד מישהו. כל זה תמיד הפעים אותי, ואחרי הנחיתה על הירח ידעתי שזה גם אפשרי. הרגשתי שכל דבר אחר שאעשה הוא רק ליד, או בדרך לשם. כך כיוונתי את כל חיי".
באיזה אופן כיוונת את עצמך לתחום?
"כשסיימתי את לימודיי בתיכון, לוויתי 2,000 דולר ונסעתי ללמוד בארה"ב. החוגים לאווירונאוטיקה וחלל לא היו פתוחים בפניי, אז התחלתי הכי קרוב שאפשר, בחוג להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטה הקתולית האמריקאית בוושינגטון די.סי. במקביל, כל הזמן סרקתי מודעות דרושים בחברות חלל. עבדתי בחברות ההנדסה והאווירונאוטיקה Loral ו-Ford Aerospace ואפילו התקדמתי למשרות ניהוליות. יום אחד ראיתי מודעה של חברת התעופה לוקהיד מרטין, במסגרת חוזה שהיה להם מול נאס"א. למזלי, התקבלתי".
בין השנים 1981-1994 עבד בחברות גדולות בתחום ההנדסה לתעשיית החלל, ולבסוף החליט להקים את החברה הראשונה שלו, Stinger Gahffarian Technologies, שהתפתחה כקבלנית משנה לתעשיית החלל. ב-2018 ג'פריאן החליט למכור אותה, תמורת 355 מיליון דולר. מאז הקים שורה של חברות. המשמעותיות שבהן בתחום החלל הן Intuitive Machines ואקסיום.
מאז המסע שסטיבה השתתף בו, אקסיום כבר ערכה מסע מאויש נוסף ועומדת לצאת למסע שלישי בנובמבר השנה. המודל העסקי שלה בנוי כך שחלק גדול מההכנסות מגיע מתיירות חלל: מהאסטרונאוטים שמשלמים על הטיסה מכיסם וממדינות או גורמים אקדמיים ששולחים אותם. החברה גם מקבלת תשלום על ביצוע ניסויים עבור חברות חיצוניות, ויש לה ניסויים משלה, שמטרתם להיערך לימים שבהם תוכל לשכן אסטרונאוטים לפרקי זמן ארוכים בתחנת החלל ובעיר החלל העתידית. חליפת החלל שהחברה החלה לתכנן לצוות שלה נבחרה גם כחליפת החלל הבאה של נאס"א.
"אנחנו כמו מעין קניון של שירותי חלל, שגורמים אחרים גרים בו, גם אקדמיה, גם ממשלות, גם חברות אחרות למטרות רווח. במסע השלישי שלנו ישתתפו בעיקר נציגי ממשלות", אומר ג'פריאן.
אז מתי נראה אנשים חיים ב"עיר החלל" באופן קבוע?
"אני מאמין שזה יקרה בתוך שניים־שלושה עשורים".
על אילו חסמים צריך להתגבר כדי שזה יקרה?
"בעיקר עלויות השינוע".
עד שנת 2023 נגיע לירח?
ג'פריאן רוצה ליישם את המודל העסקי של אקסיום גם בחברת Intuitive Machines שמכוונת לירח. בניגוד לאקסיום, החברה הזאת נסחרת בנאסד"ק. שווייה עומד כיום על כ-145 מיליון דולר, וזאת אחרי שהתמזגה בפברואר האחרון ל-SPAC (חברה המוקמת בבורסה במטרה לרכוש חברה פרטית).
"אנחנו פותחים נתיב גישה לירח למען הקידמה", נכתב באתר החברה, שיש בו גם הבטחה: "אנחנו נחזיר את ארה"ב לירח כבר ב-2023". זאת הבטחה עם הסתייגות: לא מדובר במשימה מאוישת.
מסעות מאוישים לירח התרחשו רק בין 1969 ל-1972, כולם בהובלת נאס"א, בחסות ממשלת ארה"ב. מאז, למשך כמה עשורים, נטשה ארה"ב את המסעות לירח. בעשור האחרון, השתנתה הגישה של נאס"א מן הקצה אל הקצה, וכעת היא עובדת לצד סוכנויות חלל ממשלתיות אחרות על משימת ארטמיס השאפתנית, שמטרתה להחזיר את בני האדם לירח, הפעם באופן קבוע.
היעד הוא לבנות תחנת חלל שתקיף את הירח בקביעות, ומעת לעת ייצאו ממנה מסעות מאוישים אל הירח עצמו. בעתיד הרחוק יותר, תקום על הירח גם תחנת מחקר קבועה.
כאן נכנסת אינטואיטיב לתמונה. כמו אקסיום, היא משתמשת במקפצה של נאס"א כדי לפתח את היכולות הפרטיות שלה. עד כה החברה זכתה בשלושה חוזים עם סוכנות החלל, שבמסגרתם היא תספק לה שירותים תומכים במשימת ארטמיס.
מהן המשימות הראשונות המתוכננות?
"המשימה הראשונה אמורה לצאת לדרך עוד השנה: אינטואיטיב צפויה לבצע את הנחיתה הראשונה של ארה"ב על הירח מאז שנות ה-70, ולהביא אליו ציוד שיחכה שם לצוות האנושי כשיגיע".
המשלוח הראשון כולל בעיקר ציוד תקשורת שנועד לסייע לרכבי חלל עתידיים לנחות ולהמריא חזרה בדיוק רב יותר ובבטיחות גדולה יותר, תוך שימוש בכמות דלק קטנה יותר. מערכת הניווט הזאת תעזור גם לכלי רכב אוטונומיים לנווט על פני אדמת הירח.
"המשימה השנייה, גם היא השנה, תהיה להנחית בקוטב הדרומי של הירח מקדחה שתחקור את הקרקע ותנתח אילו משאבים קיימים בו ויוכלו לסייע למגורים בו. גולת הכותרת היא החיפוש אחרי מים. כיום מעריכים שיש בירח קרח מתחת לפני הקרקע, אבל אף אחד לא יודע זאת בוודאות".
שאלת המים, אומרים בנאס"א, תהיה גורם מכריע בתכנון מסעות ההמשך לירח ומשם למאדים. מים חיוניים להישרדות, כמובן, וגם ניתן לנצלם לייצור דלק. התקווה היא למצוא גם משאבים שאפשר להשתמש בהם כדי להצדיק כלכלית מסעות עתידיים לחלל. ב־2015 שונה החוק בארה"ב כך שחברות יוכלו להשתמש במשאבים שהן מוצאות למטרות רווח. זה נושא רגיש שאין עליו הסכמה בינלאומית ואפילו לא לאומית, אבל אינטואיטיב תהיה בעמדה הנכונה לנצל את מה שיהיה מותר.
לפי לוחות זמנים אופטימיים למדי, כבר בתחילת העשור הבא תחל נאס"א להפעיל את תחנת המחקר שלה בקוטב הדרומי של הירח, בתנאי שאכן יימצאו שם מים.
איך ייראו החיים שם?
"החוקרים יגורו במעין קפסולות לא גדולות, שמהן הם ייצאו למסעות בכלי רכב מיוחד - תחילה למסעות קצרים ובהמשך למסעות ארוכים יותר. בתוך הקפסולות עצמן צפויים האסטרונאוטים להתגורר פרק זמן של עד חודשיים ולבחון טכנולוגיות שאמורות לשמש גם לטיסות ההמשך למאדים".
התחנה הזאת אמורה לשמש עשורים קדימה והתוכנית היא לפתוח אותה לממשלות אחרות ולחברות מסחריות. אינטואיטיב מעוניינת להיות חלק מכל המיזמים הללו.
המשימה השלישית של אינטואיטיב, במסגרת החוזים עם נאס"א, היא הבאת כלי מחקר מגוונים לצד הקרוב של הירח. זה אמור לקרות ב-2024.
מה ההבדל בין חברות שמנוהלות בידי דמויות צבעוניות כמו מאסק, בזוס וברנסון שעשו את הונם במקום אחר ואז נכנסו לתחום, לבין חברות כמו שלך שצמחו מתוך תעשיית החלל?
"אנחנו זקוקים לאנשים רבים בעלי תשוקה ונחישות כדי למתוח את הגבולות ולקדם את הפוטנציאל האנושי בכדור הארץ ומחוצה לו. החברות שלי ואני גאים לשתף פעולה עם אנשים כמו אילון מאסק, ג'ף בזוס וריצ'רד ברנסון והחברות שלהם, שללא ספק תרמו תרומות משמעותיות ומילאו תפקיד מרכזי בקידום חקר החלל וטכנולוגיות חלל. חייבים לזכור שתעשיית החלל היא מאמץ קולקטיבי".
המספרים שנחתו לקרקע
אינטואיטיב אינה החברה היחידה שחתמה על הסכמים מהסוג הזה עם נאס"א. שלוש חברות נוספות (Firefly, Draper ו-Astrobotic) סבורות שהן יוכלו לנחות על הירח בשלוש השנים הקרובות עם מטענים של נאס"א, אבל אינטואיטיב אמורה להיות הראשונה.
ג'פריאן הוגדר בעבר כמי ש"רוצה להגיע לירח לפני הסינים". ואכן, הם הגורם הממשלתי העיקרי שנושף בעורפה של אמריקה בתחרות הזאת על יוקרה ומשאבים. גם הם מתכננים סדרה של משימות מחקר לא מאוישות בעשור הנוכחי ובהמשך להקים תחנת מחקר משלהם. מדינות נוספות שמעוניינות להנחית משימות לא מאוישות על הירח בשנים הקרובות הן יפן, הודו, רוסיה, דרום קוריאה ואיחוד האמירויות.
בינתיים, מחוץ לירח, אינטואיטיב נחתה השנה על קרקע המציאות. כשהפכה לחברה נאסד"קית, התחילו לדבר איתה לא רק על חזון אלא גם על כסף, ובתחום הזה המספרים די ארציים. ברבעון הראשון של 2023 היא רשמה הכנסות של 18.2 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל ב-2022, והפסד תפעולי של 14 מיליון דולר.
ברוח התקופה, רוב משקיעי ה-SPAC שעמו התמזגה לא נשארו כדי ללוות את העסקה, והחברה נותרה עם גיוס פרטי של 55 מיליון דולר. בסוף הרבעון הראשון של 2023 היו לה בקופה 47 מיליון דולר. לא בדיוק סכום אסטרונומי.
היתרון של החברה הוא שהכנסותיה הן מהסכמים עם גורמים אחרים, כלומר, היא עדיין לא מנסה בעצמה לעשות כסף מהירח. רוב הכנסות החברה נובעות היום מהשתתפותה בפרויקט הירח של נאס"א, אך אינטואיטיב גם מספקת שירותי תקשורת בחלל, שירותי הנדסה לתחנות של נאס"א על הקרקע, ושירותים נוספים בתחום החלל והתעופה. עבור שנת 2023 כולה היא חוזה הכנסות של 174-268 מיליון דולר.
כל מה שהגשמת היה חלק מהתוכנית הגדולה שלך או הפתעה גמורה מבחינתך?
"רציתי להיות אולי אסטרונאוט, ופרקטית מהנדס שנותן שירות לנאס"א. כל היתר היה מעל ומעבר לציפיות. שאני אקים תחנת חלל? אף אחד לא יכול היה לדמיין זאת. אבל ארה"ב היא באמת מדינת ההזדמנויות".
ומה לגבי איראן? אתה עדיין בקשר עם המדינה שעזבת?
"אני מאוד גאה בכך שנולדתי באיראן ושאני חלק מהתרבות שלה, אבל החברות האמריקאיות שלי לא יכולות לעשות עסקים עם איראן, המגבלה ברורה וחד משמעית מאוד".
הקשר הישראלי
ג'פריאן ביקר לאחרונה בישראל כאורח של קרן ההשקעות הישראלית AnD, אחת המשקיעות באקסיום. בקרן מצפים ששיתוף הפעולה עם היזם יוביל להשקעות ולשיתופי פעולה נוספים. "אנחנו מאמינים ששיתוף הפעולה עם החברה ועם ג'פריאן יסייעו להתפתחות האקוסיסטם המקומי בישראל ולחברות רבות בישראל שיפרצו לחלל", אומרת לגלובס לי מוזר, שותפה בקרן.
כשג'פריאן נשאל על כך, הוא אומר: "כל החברות שלי נמצאות בקשר עם אקוסיסטם החלל של ישראל, וזה קשר שהייתי רוצה להעמיק".
בארה"ב הוא הקים את Limitless Space Institute, מיזם שנועד לתת לבני נוער השראה להשתתף היום ובעתיד בחקר החלל ובמסעות בין-כוכביים. "הייתי רוצה להקים חברה כזו גם בישראל", הוא אומר. "בביקורי בארץ שוחחתי על כך עם הנשיא".
הגשמת את חלומך לטוס לחלל או שאתה מתכוון להגשים אותו?
לא, עדיין לא הייתי. האם אני מתכנן לעשות זאת? אני לא יכול כרגע לספר לך".