הפגנה של רופאים ביום ההתנגדות אתמול / צילום: תמונה פרטית
שביתת המחאה של הר"י, הסתדרות הרופאים בישראל, החלה היום (ד') ב-8:00 ותימשך עד 10:30, כאשר בין 8:30-9:30 יתקיימו ישיבות הסברה. ההסתדרות הרפואית מסרה כי הכוונה היא לשבות תוך פגיעה מינימלית בציבור המטופלים.
● פרשן ה"ניו יורק טיימס": המסר של ביידן לנתניהו - "עצור את החקיקה"
● זו הייתה ישיבה שגרתית באוצר, ואז עילת הסבירות עלתה לשולחן | בלעדי
● מחאה מול הכנסת ושביתה אפשרית: צעדי התגובה של בכירי המשק להליך החקיקה
בבתי החולים תתקיים שביתת המחאה בין השעות 8:30-10:30, אולם טיפולים וניתוחים שנקבעו קודם לתחילת שביתת המחאה לא יידחו אלא יתקיימו כמתוכנן. כמו כן, מטופלים שיגיעו לטיפולים ולפרוצדורות רפואיות, אשר לא ניתנה להם הודעה על דחייתם, יקבלו את הטיפול. טיפולי חירום - שירותי דיאליזה, טיפול נמרץ, חדרי מיון, חדרי לידה, פגיות, טיפול IVF וטיפולים אונקולוגיים - יפעלו במהלך השביתה.
מנכ"לים, מנהלי בתי חולים, רופאי צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר - לא ישבתו, ובכל בית חולים תוקם ועדת חריגים מקומית שתאשר קיום טיפולים במהלך שעות השביתה. בנוסף, בהר"י תופעל ועדת חריגים ארצית.
במרפאות הקהילה מתקיימת השביתה בין השעות 8:00-10:00. השביתה מחריגה את מכוני גסטרו לפעולות שלא ניתן לדחות (להבדיל ממרפאות גסטרו אשר שובתות), טיפולי יום, אונקולוגיה, סקירות מערכות מאוחרות לנשים בהריון, טיפול IVF, אשפוז יום ומיון טראומה.
ההסתדרות הרפואית: "התיקון יפגע משמעותית במערכת הבריאות"
במסגרת השביתה ישבתו הרופאים העובדים בלשכות הבריאות, רופאי בתי הספר, רופאים העובדים במשרדי ממשלה ובמוסדות רפואיים אחרים וכן רופאים הממלאים תפקידים אדמיניסטרטיביים.
מההסתדרות הרפואית נמסר כי "ככל שתיקון זה (כלומר, ביטול עילת הסבירות) יתקבל, יהיה בו כדי לפגוע פגיעה משמעותית במערכת הבריאות, ברפואה במדינת ישראל, בציבור המטופלים, בציבור הרופאים ובזכויותיהם כאחד. ההסתדרות הרפואית אינה יכולה להסכים לתוצאה קשה זו אשר תפגע במערכת הבריאות. לאחר שיח רחב ומעמיק שקיימנו בקרב ציבור הרופאים, התקבלה ההחלטה שלפיה איננו יכולים לעמוד מנגד במצב דברים זה".
ההסתדרות הרפואית פרסמה מסמך ובו הביאה דוגמאות לאופן שבו ביטול עילת הסבירות עלול לפגוע במערכת הבריאות.
כך למשל, לגבי סל הבריאות, ניתנה דוגמה לפסיקת בג"ץ שקבעה כי על סל הבריאות לנהוג בהתאם לכללי מינהל תקין ולבסס את המלצותיה על קריטריונים ברורים ועניניים. בעקבות זאת גובש נוהל עדכון סל הבריאות, אשר בלעדיו הוועדה הייתה ממשיכה לפעול בלי קריטריונים ובלי כללים.
דוגמה נוספת הייתה עתירה של הר"י בעניין הפרטת שירותי בריאות לתלמידי בתי הספר. פסיקת בג"ץ הובילה במקרה הזה לכך שהמדינה חוייבה לפקח באופן אפקטיבי על הספק החיצוני שנבחר לתת את השירות.
בג"ץ נוסף עסק בתנאי האשפוז במערכת בריאות הנפש בישראל. בעקבות העתירה, החליטה הממשלה להקצות משאבים משמעותיים לתחום בריאות הנפש.
בדוח מופיעות דוגמאות נוספות. מהר"י נמסר כי ללא עילת הסבירות, לא ניתן יהיה להגיש או לקבל עתירות מסוג זה, ולכן ההסתדרות הרפואית דורשת למנוע פגיעה בעילת הסבירות.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס), יצא במתקפה חריפה על ההסתדרות הרפואית ואמר: "לא ייתכן שתרכבו ותנהלו את המחאה על גבם של אזרחי ישראל בדגש על המוחלשים. כיו"ר ועדת הבריאות, אני מודיע כי מי שישחק פוליטיקה ברפואה הציבורית ובמטופלים הזקוקים לה, ימצא מולו את כל חברי הוועדה עם הטלת סנקציות ככל שיידרשו, ומאזן שיתוף-הפעולה בין ההסתדרות הרפואית לוועדה ישתנה".