מרוץ הסמכויות הוא רעה חולה עבור כל זוג שמתגרש / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
הרבה דיסאינפורמציה הופצה בתקשורת בימים האחרונים ביחס לסמכות בתי הדין הרבניים לדון בנושא מזונות הילדים, והגיעה העת לעשות קצת סדר.
ראשית, עוד לא מדובר בחוק, ואפילו לא בהצעת חוק, אלא בתזכיר הצעת חוק. מה זה אומר? שהמסמך פתוח להערות הציבור הרחב עד 27 ביולי 2023, וכל אחד מאיתנו יכול להביע את דעתו.
● מגובה המזונות ועד נרמול אפליה: חוקי הקואליציה שיפגעו כלכלית בנשים | פרשנות
● הרחבת מרוץ הסמכויות תפגע קשות בראש ובראשונה בנשים | דעה
● חזרה ללשון החוק ולכוונתו המקורית של המחוקק | דעה
כמו כן, חשוב להרגיע ולהבהיר כי בניגוד לפרסומים, מתן סמכות בידי בתי הדין הרבניים לדון במזונות הילדים לא ישלול את סמכות בתי המשפט לענייני משפחה לדון בנושא זה, אלא תהיה בידי שתי הערכאות סמכות מקבילה, בשיטת כל הקודם זוכה במרוץ הסמכויות, כפי שקובע החוק מאז קום המדינה לגבי כל יתר הנושאים הקשורים לגירושים: משמורת הילדים, חלוקת הרכוש וכיוצ"ב.
מדוע התעורר הנושא דווקא עכשיו? החוק המקורי כלל בין הנושאים שבית הדין הרבני רשאי לדון בהם גם את מזונות הילדים, אולם בשנות ה-60 של המאה הקודמת בית המשפט העליון צמצם סמכות זאת, לאחר שנוכח כי אימהות נאלצו להתפשר על גובה מזונות הילדים בבית הדין הרבני, כדי לחלץ את עצמן מנישואים לבעלים שעיגנו אותן, ובכך פגעו למעשה בילדים.
הסטטוס-קוו לפיו בתי הדין הרבניים דנו במזונות הילדים, רק אם שני ההורים הסכימו לתת בידיהם את הסמכות לכך, נשמר במשך כמה עשרות שנים, עד שבשנת 2013, באיזו אמרת אגב בפסק דין, אחת משופטות בית המשפט העליון כתבה שבידי בתי הדין הרבניים הסמכות לדון במזונות ילדים.
אמרה זאת פתחה מחול שדים, במסגרתו מזה כמה שנים שבתי הדין הרבניים טוענים שיש בידיהם סמכות כזו, ובתי המשפט האזרחיים טוענים שלא, כך שהנושא נמצא בכאוס מוחלט ופוגע כמובן קשות בציבור המתדיינים, וגם באמון במערכת המשפט.
השאלה אם לבתי הדין הרבניים ישסמכות לדון במזונות הילדים הועברה להכרעת בית המשפט העליון כבר לפני למעלה משנה, אולם על אף הדחיפות שבהכרעת הנושא, העניינים מתנהלים בעצלתיים, ובינתיים המחוקק התעורר והחליט לקחת את העניינים לידיו, באמצעות חוק שיקבע באופן ברור כי גם במזונות ילדים יחול מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני.
מאחר שהדעה הנפוצה אומרת שמתן סמכויות שיפוט לבית הדין הרבני הוא מהלך רע עבור נשים, פרסום הצעת החוק עורר מיד מחאה ציבורית מטעם הנשים, אולם באופן אירוני, דווקא בנושא ספציפי זה, החוק ירע את מצבם של הגברים.
נושא המזונות בבתי המשפט לענייני משפחה עבר רפורמה משמעותית לטובת הגברים לפני מספר שנים, כאשר בית המשפט העליון ניתק בעצם את דיני המזונות מעקרונות ההלכה היהודית, ויישם עליהם עקרונות שוויוניים מודרניים, המחייבים את השופטים להתייחס גם ליכולת ההשתכרות של האם ורכושה, במקום להטיל את כל נטל הפרנסה על האב. בתי הדין הרבניים, לעומת זאת, עדיין שופטים לפי המשפט העברי, הרואה את האם כפטורה מלממן את צורכי ילדיה.
ניקח לדוגמה גבר שמשתכר 5,000 שקל בחודש, ומתגרש מאישה שמשתכרת סך של 20 אלף שקל בחודש. אם מזונות הילדים יידונו בבית המשפט לענייני משפחה, האם תשלם מזונות ילדים לאב - ואילו בבית הדין הרבני, האב עדיין ישלם מזונות ילדים לאם.
מדוע אם כך שנשים תתנגדנה להצעת חוק זאת? ראשית, מרוץ הסמכויות הוא רעה חולה עבור כל זוג שמתגרש, מאחר שהוא מעודד בני זוג לרוץ לערכאות כדי לתפוס סמכות, עוד בשלב מוקדם, שבו הם בכלל לא בטוחים שהם רוצים להתגרש, ומכאן המצב רק מסלים. בנוסף, בטווח הארוך, גם אי-שוויון לכאורה לטובת הנשים פוגע בהן, מאחר שהוא מנציח את מעמדן כבן הזוג החלש והתלוי כלכלית.