הקבוצה נולדה למטרות פרקטיות של שיתוף במידע הדרוש לשם הגירה למדינה אחרת / צילום: ניצן שפיר
על רקע שביתת ההסתדרות הרפואית בעקבות חקיקת החוק המבטל את עילת הסבירות, נפתחה אתמול קבוצת וואטסאפ "רופאות ורופאים לרילוקיישן", והיא כבר כוללת כ-1,000 חברים. מנהלי הקבוצה דיווחו כי קיבלו אלפי בקשות נוספות להצטרף לקבוצה, והם כרגע בוחנים כיצד להגדיל אותה או לפתוח קבוצה חדשה. בקבוצה נמצאים גם רופאים מובילים בישראל, כולל מנהלים בכירים בבתי חולים וקופות חולים ומרצים בכירים בבתי ספר לרפואה בישראל.
● אחרי ביטול עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם ייתכן שהחוק ייפסל | המשרוקית של גלובס
● מי נחשב לתושב ישראל? הכללים החדשים שמקדמת רשות המסים
● המגדל היוקרתי ברעננה מתאכלס. כמה עולה מ"ר?
הקבוצה נולדה מתוך המחאה, אך נועדה למטרות פרקטיות של שיתוף במידע הדרוש לשם הגירה למדינה אחרת. ראשי הקבוצה אוספים מידע וטיפים לגבי ביצוע ההגירה ומכינים מסמך משותף לחברי הקבוצה.
"זה לא רק דיבורים", אומר רופא פעיל במחאה שחבר בקבוצה, אף שכרגע אינו שוקל מעבר בעצמו. "התחושות בשטח קשות ביותר. כולם מחפשים את הדרכון הזר, אבל מעבר לדרכון, גם עוזבים בפועל. אני מכיר כבר שלושה רופאים שעזבו ושניים שהאריכו את הפלואושיפ (התמחות) שלהם בחו"ל". לדבריו, "הסיבה היא לא ספציפית הסבירות, אלא החקיקה הבאה, וברור שתגיע החקיקה הבאה".
לדבריו, הרופאים המתנגדים לרפורמה צפויים להחריף משמעותית את צעדי המחאה שלהם בתקופה הקרובה. היום נערכה במוזיאון תל אביב אסיפה של הרופאים בחסות ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), ובה דנו הרופאים בשאלה מה עשויים להיות הצעדים הבאים.
מחסור חמור ברופאים
מגמת הרילוקיישן האפשרית, שאולי כבר מתממשת, מגיעה על רקע מחסור חמור ברופאים, מגמה שצפויה להחריף מאוד בקרוב. בעוד כשנתיים-שלוש תיכנס לתוקפה תקנה אשר מונעת מחלק מן הסטודנטים לרפואה במוסדות מסויימים בחו"ל להתקבל ללא לימודי רפואה נוספים לבתי החולים בישראל, וזאת לאחר שמשרד הבריאות וההסתדרות הרפואית התרשמו לרעה מרמת הלימודים במוסדות הללו. מדובר במאות רופאים בשנה שיגרעו ממצבת הרופאים בישראל. היום ישנם בישראל כ-29 אלף רופאים, מספר נמוך יחסית לנפש לעומת הממוצע במדינות ה-OECD.
בנוסף, הרופאים שהגיעו לישראל ממדינות ברית-המועצות לשעבר בשנות ה-90, ומילאו את החור שהחל להיווצר אז בתחום, נמצאים בתקופה זו לפני פרישה. ישנם מקצועות בהם קבוצה זו של רופאים היא דומיננטית, כמו הרדמה, ושם צפוי להתפתח מחסור חמור במיוחד.
על-פי מסמך שפרסמה ההסתדרות הרפואית ב-2020, הרופא הישראלי הוא אטרקטיבי במיוחד למדינות המערב, משום שהוא נתפס כבעל כישורים גבוהים והשכלה רחבה, ולעומת זאת השכר שיש להציע בארץ כדי לפתות אותו הוא לא מן הגבוהים. היום השכר לרופאים בישראל הוא בין הנמוכים במדינות המפותחות, בעיקר אל מול שעות העבודה הרבות הנדרשות.
תוכנית להגדלת כמות הרופאים בישראל
לעומת תחום ההייטק, רופאים אינם מקבלים תמיכה לוגיסטית כאשר הם מבצעים רילוקיישן. לכן הזליגה מתרחשת בדרך-כלל כאשר רופא שנסע לכאורה למשרה זמנית, מחליט לא לחזור. בדרך-כלל הרופאים המבוקשים לתקופת התמחות כזו בחו"ל, הם הרופאים הטובים ביותר.
לדברי אורלי ויינשטיין, סמנכ"לית וראשת חטיבת בתי חולים בשירותי בריאות בשירותי בריאות כללית, "אחוזים גבוהים מן הרופאים יוצאים לאחר הלימודים להתמחות מיוחדת, פלואושיפ, במוסדות רפואיים מובילים בעולם. אפשר לומר כי היום רוב הרופאים הטובים עושים זאת. עד היום, הרוב המוחלט חזר לישראל, אך מי שעוזב, זה בדרך-כלל קורה כי קיבל הצעה להארכת הפלואושיפ ובחר לקבל אותה".
ועדה בראשות פרופ' רוני גמזו מאיכילוב כותבת בימים אלה תוכנית להגדלת כמות הרופאים בישראל, ובעיקר הגדלת כמות הרופאים הלומדים ונשארים בישראל. "אבל אם גל העוזבים הזה יתממש, כל מה שהם עושים יהיה בטל בשישים", אומר לגלובס רופא שרואיין לכתבה.