שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
זמן קצר לאחר ששר התקשורת שלמה קרעי הציג בשבוע שעבר את עיקרי התוכנית שלו לחוק שידורים חדש, השוק החל לגעוש. מרבית השחקנים בזירה מיהרו להסביר מדוע הם הנפגעים הגדולים מהמהלכים של השר, והיו אף כאלה שדיברו על כך שמדובר ב"תוכנית לחסל את התקשורת ואת היצירה הישראלית".
● כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה | המשרוקית של גלובס
● "אתם לא שווים": האם למותגים משתלם לאמץ מסרים שחצניים?
● קשת 12 הקפיצה את עמית סגל ובן כספית. איך זה השפיע על הרייטינג?
נזכיר כי עיקרי החוק עוסקים בסגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, והקמת רגולטור רזה יותר עם פחות סמכויות; ביטול יכולת התאגיד למכור פרסומות; ביטול הרישיון לחדשות; מתן אפשרות לפלטפורמות כמו yes והוט למכור פרסומות ועוד.
כפי שאמר קרעי במסיבת העיתונאים שערך בנושא, חוק השידורים החדש למעשה מבטל את כל מה שהיה נהוג עד כה. עם זאת, דבר אחד נותר כמעט ללא שינוי - ההקלות לשחקנים זעירים. לפי קרעי, הדבר נועד להיטיב עם השחקנים החדשים בטווח הארוך, אולם בטווח הקצר הסיוע הוא בעיקר לערוץ 14 שגם לפי ההגדרות החדשות נותר ערוץ זעיר. ככזה ובשילוב הצעדים הנוספים של קרעי, הערוץ אינו מחויב בהשקעה בתוכן מקומי ופטור מדמי הפצה, ובנוסף הוסרו חסמים.
השבוע פורסם תזכיר החוק להערות הציבור. גם אם קרעי "ייכנס לאירוע" בכל הכוח, השלב הכי מוקדם שבו יוכל החוק להיחקק הוא בסוף השנה (דצמבר). מי ירוויח ומי יפסיד מכל אחד מהסעיפים, אם אלה אכן ייכנסו לחוק, ומה המניעים מאחוריהם? צללנו פנימה.
הקמת רגולטור רזה
הסכנה: התערבות פוליטית בוטה בתכני השידור
לאורך השנים דובר לא פעם על סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ופתיחת רגולטור חדש, רזה יותר ובעל סמכויות פחותות. לגוף שמציע קרעי יקראו "הרשות והמועצה לתקשורת משודרת", והוא יוגדר כיחידת סמך (גוף הפועל במסגרת משרד ממשלתי), שתורכב מתשעה חברים: שלושה עובדי מדינה בהמלצת שרי התקשורת, האוצר והכלכלה, שני נציגים של שר התקשורת, שלושה נציגים מוועדת איתור ויושב ראש.
"ברמה הקונספטואלית, החוקתית, זה אולי המהלך הכי משמעותי. זה ניסיון להשתלט על התקשורת הישראלית בזכות מינויים פוליטיים", טוען גורם בכיר בשוק.
נקודה נוספת נוגעת לאחריות של הרגולטור החדש: מצד אחד, קרעי מדבר על תקשורת חופשית ועל פתיחת השוק, ומצד שני זו לא תהיה רשות סטטוטורית. כלומר, לרגולטור החדש לא יהיו סמכויות חקיקתיות, משפטיות ושיפוטיות, בלי קשר למשרד התקשורת.
הסיבה לכך היא שקרעי לא מעוניין שהרגולטור יעסוק בתוכן בערוצים, יכתיב את סדרי השוק או יתערב במודל העסקי ובלוח השידורים של החברות. מצד שני, לא ברור מה הוא כן יעשה, מה יהיו הסמכויות שלו, ועד כמה יאכוף נושאים הקשורים בתחרות.
לכך גם מצטרפת הגישה של קרעי למדידת רייטינג - הקמת ועדת מדרוג חדשה, שתתבסס על נתונים נוספים, ולא רק על מדגם השלטים של פיפל מיטר. נזכיר כי הרייטינג משמש מטבע מוסכם בין ערוצי הברודקאסט לבין משרדי הפרסום, לפיו נקבע תמחור הפרסומות לכלל השוק. אחת הטענות בשוק היא שהמדינה אינה צריכה להתערב בכך. בנוסף, גם אם תוקם ועדה חדשה ותמדוד רייטינג, אין הבטחה שהשיטה שלה תהיה מוסכמת על הערוצים והמפרסמים - וייתכן שהם יחליטו ביניהם על שיטת תמחור אחרת. בשורה התחתונה, המהלך מוביל להתערבות בתחום שאף אחד מהצדדים לא ביקש אותה.
רישיון לשידור חדשות
המרוויחות: הפלטפורמות ו-i24News
המפסידים: ערוצים 12,13,14
תחת הכותרת של שוק חופשי ותקשורת שלא מנוהלת, קרעי מעוניין לבטל את הצורך במתן רישיון לחדשות, ואת הפקדת הערבויות על סך 3 מיליון שקל. המטרה: עידוד השוק והקמת גופי תקשורת חדשים.
כל שעל הערוצים לעשות הוא להירשם במרשם של משרד התקשורת, ללא חובה להקים חברת חדשות נפרדת. כיום יש חובה לחברה כזו, כיוון שהיא מהווה חוצץ חשוב לצמצום זליגת האינטרסים המסחריים לתוכן החדשותי, ונועד לשמור על תוכן נקי המגיע לצופה.
מהלך כזה כמובן מסייע לשחקנים כמו פטריק דרהי, בעל מניות בחברת HOT והבעלים של ערוץ i24news, שעד כה לא היה יכול להקים ערוץ בעברית. עבור שאר השוק מדובר בתחרות נוספת, והדבר רלוונטי בעיקר לערוץ 14, מאחר שדרהי מעוניין להקים ערוץ ימני מתחרה.
פרסומות כמעט לכולם
המרוויחות: yes והוט
המפסידים: הערוצים 12,13,14
כבר בשלב ראשון הבהיר קרעי כי אינו מעוניין שמשרד התקשורת יתערב במודל העסקי של החברות, ולכן הוא מבטל את האיסור לשדר פרסומות בכל פלטפורמה.
נציין כי רוב החברות, למעט הוט, כבר העבירו את רוב המשתמשים שלהן ל-OTT ושם אין איסור לשדר פרסומות. עם זאת המהלך משלים סופית את הסרת המכשול. התוצאה: ערוצי הברודקאסט, שכבר כעת נאבקים על תקציבי הפרסום, יצטרכו להתמודד מול שורת מתחרים נוספים.
תאגיד ללא פרסומות
המפסיד: התאגיד
המרוויחים: כל השאר
תקציב התאגיד מעוגן על פי חוק, ועומד על 700 מיליון שקל, ולכך מתווספים עוד 100 מיליון שקל המגיעים מהכנסות מפרסום ומתוכן. לפי קרעי, מאחר שהתאגיד מתוקצב על ידי המדינה, אין סיבה שהוא יתחרה בשוק הפרסום מול השחקנים המתחרים.
בתאגיד מעריכים שמהלך כזה יפגע בהם אנושות, שכן הסכום הנוסף מושקע בתוכן ברדיו, תשלום תגמולים לאומנים ויוצרים, והפקות חדשות. בלי זה, עשרות עובדים יפוטרו, הפקות יבוטלו וזכויות לא ישולמו. הערכה חמורה יותר מדובר על כך שהדבר יכול להוביל לסגירת תחנת רדיו.
השקעה ביצירה מקורית
המרוויחות: הערוצים והפלטפורמות
הנפגעים: היצירה הישראלית
כיום, חברות טלוויזיה עם רישיון חייבות להשקיע 40% בהפקות מקור (כולל סוגה עלית). הוט ו-yes מחויבות להשקיע בכך 8% מהכנסותיהן מדמי מנוי.
קרעי מבקש להוריד את היקף החובה, אבל לחייב יותר שחקניות: על פלטפורמות עם מחזור הכנסות של עד 300 מיליון שקל בשנה לא תחול חובת הפקות מקור; עד 600 מיליון שקל - הפקות מקור בגובה 2% מההכנסות; מעל ל-600 מיליון שקל - 4% מההכנסות.
כך, ערוץ ישראלי בינוני יהיה חייב ב-6%, וערוץ ישראלי גדול יהיה חייב ב-12%. למעשה מדובר בהפחתת הסכומים לכל השחקנים, אבל יש כאלו שייהנו יותר: פרטנר וסלקום לא יהיו מחויבים בהשקעה, כי מחזור ההכנסות שלהן קטן מהסכומים הללו. כך גם ערוץ 14, בגלל היותו שחקן זעיר. קרעי מדבר על כך שגם שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס יחויבו, אך הן כבר הביעו את ספקותיהן בנושא.
בשורה התחתונה, מדובר בעיקר בפגיעה ביצירה הישראלית, שכן השחקניות הקיימות יוכלו להוריד את היקף ההשקעה, ואין שחקנים נוספים שנכנסים לקטגוריה הנדרשת. גורם בשוק אומר לגלובס כי "אנחנו שנות אור מאחורי הרגולטורים ברחבי העולם. לא יהיה זכר להפקות מקור בישראל. כל מה שנראה על המסך, יהיו הפקות אמריקאיות ומשאר המדינות".
מכירת תכנים
הנפגעים: התאגיד והיוצרים
המרוויחות: הפלטפורמות
לפגיעה ביצירה הישראלית מצטרף איסור נוסף - על התאגיד ייאסר למכור את תכני ה-VOD שלו (כמו טהרן, מפקדת, קופה ראשית ועוד) לפלטפורמות השונות. קרעי מנמק זאת בכך שהמדינה כבר השקיעה את התקציבים, ואין סיבה שיקבלו על כך תשלום נוסף.
התזה הזו נתקלת בשתי טענות: ראשית, מי שמעוניין לצפות בתכנים יוכל לעשות זאת בפלטפורמות של התאגיד בחינם. התשלום שהתאגיד דורש נוגע רק לשחקנית מסחרית שרוצה להשתמש בתכני התאגיד ולגזור על כך רווח (בעבר פורסם כי בהוט דרשו מהתאגיד לקבל את תכניו בחינם, מהלך שאליו התנגד המנכ"ל גולן יוכפז).
שנית, מדובר בפגיעה ביצירה המקומית. כשתוכן של התאגיד נמכר לצד שלישי, חצי מהסכום עובר לתאגיד (שמשקיע אותו בתוכן נוסף), וחצי ליוצרים ולמפיקים. איסור על מהלך כזה מהווה פגיעה כפולה.
כפתורי קיצור בשלט
הנפגעים: ערוצים 12 ו-13
המרוויחים: הערוצים הזעירים
קרעי קבע כי כל פלטפורמה תוכל להחליט היכן יהיו האפיקים של ערוצי הטלוויזיה, כל עוד מדובר במיקומים עוקבים. לצד זאת, הוא מעוניין להתערב בהסכמים מסחריים שיש בין החברות, כדי לאסור עליהן לשים כפתורי קיצור לערוצים ספציפיים, בשל הטענה לפגיעה במגוון.
הביקורת על כך היא שמדובר בנכסים לגיטימיים של הפלטפורמות, ושהן רשאיות לעשות בהם שימוש במסגרת המשא ומתן עם הערוצים. לדוגמה, פלטפורמה יכולה לשלם פחות לברודקאסטר, תמורת אפיק אטרקטיבי. לא ברור מדוע קרעי בוחר להתערב, אם הוא מדבר על שוק שפועל בצורה עצמאית.