מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
האם במשרדי הממשלה יוותרו על תוספת תדירות הרכבות לירושלים ויסיטו את התקציב לרכבת לאילת? ביום ראשון צפויה הממשלה לדון בהצעת מחליטים ל"חיבור ישראל" באמצעות רכבות לקריית שמונה ולאילת. הנושא עומד במוקד העימותים בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשרת התחבורה מירי רגב.
● גרים רחוק מתחנה של הקו האדום? לא לכולם יהיה פשוט להגיע אליה
● יחידת האכיפה בנת"צים מקבלת עוד סמכויות - אבל בינתיים היא בכלל לא הוקמה
סמוטריץ' תומך עקרונית בהקמת הרכבת לאילת, אך מתנגד לפתיחת תקציב המדינה, שבו סוכמו 200 מיליון שקל לתכנון הקו. רגב, לעומת זאת, דורשת להוסיף תקציב להקמת הרכבת. בינתיים, שרת התחבורה לוקחת ב"שבי" את פרויקט המטרו ומסרבת לחתום על צווי הפקעה בסביבת התחנות המיועדות - שהתוכניות להקמתן כבר אושרו בממשלה.
הצדדים הגיעו לפשרה בדיונים אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, וסיכמו שהתקציב יעמוד על כ־2.4 מיליארד שקל, וישמש להמשך התכנון ולשלב של קידום זמינות לאורך התוואי. אולם, לא מדובר בתוספת תקציבית, אלא בסכום שיוסט מהתקציב הקיים של משרד התחבורה.
כחלק מהפשרה, מציע סמוטריץ' להסיט את התקציב הנדרש מפרויקט הארכת קו רכבת ישראל מתחנת יצחק נבון למתחם התחנה בעיר ירושלים. על פי התוכנית, אליה הקצה משרד התחבורה כ־4.6 מיליארד שקל בסך הכול, בסמוך למתחם אמור לקום גם חניון תפעולי תת־קרקעי לרכבת, שיאפשר את הכפלת תדירות הרכבות בין ירושלים לתל אביב משש רכבות בשעה ל־12 רכבות.
התנגדות שרת התחבורה והקשר למשה ליאון
לתוכנית הקמת חניון תפעולי תת־קרקעי לרכבת נעשה כבר תכנון סטטוטורי שנמצא בשלבים מתקדמים, ודאות תקציבית ואפילו תאריך יעד שאפתני לשנת 2030. הסטת התקציב לטובת הקמת הרכבת באילת, תחייב את הרגולטור לתכנן מחדש את הקמת החניון, לשנות את התוכנית התפעולית של הרכבת ואף להוביל לעיכוב של שנים רבות בתכנון הפרויקט.
שינוי התוכנית גם עלול להשפיע על התחבורה בתוך ירושלים, ואף לצמצם את האפשרויות לתחבורה בעיר, כשכבר היום הקו האדום של הרכבת הקלה מלא וגדוש עד אפס מקום.
רגב מתנגדת להצעה, בעיקר לנוכח התנגדות ראש עיריית ירושלים משה ליאון, ששרת התחבורה כבר הצהירה לצידו שהעיר "תצא ראשונה מהפקקים". אם אפשרות זו תדחה, משרדי האוצר והתחבורה יצטרכו למצוא מיזם אחר שיקוצץ.
התקציב לא יבטיח את קידום הפרויקט
משמעות ההצעה היא הפניית 2.4 מיליארד שקל מפרויקטים שכבר יש ודאות לגביהם. זאת, בזמן שלא נעשתה עבודה עדכנית לבחינת התועלת הכלכלית, הסביבתית והחברתית של רשת רכבות מקריית שמונה לאילת.
יתרה מכך, סכום של 2.4 מיליארד שקל מתוך תקציב הנאמד בכ־30 מיליארד שקל לפחות לרכבת לאילת ועשרות מיליארדי שקלים נוספים לרכבת לקריית שמונה, לא יבטיחו את ביצוע הפרויקט בפועל. הם ישמשו להמשך התכנון של הקו ולקידום זמינות שכוללת הפקעות דרכים ופינוי תשתיות.
מדובר בשיטת עבודה של גופי ביצוע רבים, בראשם חברת נתיבי ישראל. הנחת היסוד בבסיסה היא שאם "יגורדו" תקציבים בשיעורים קטנים מתוך פרויקטים שאפתניים, הם יסייעו להביא בסוף לתקצובם המלא. לאחר שהתקציב מתגבש, קידום הפרויקט בשלמותו כבר נהפך לכלכלי יותר מגניזתו.
אולם, קשה להעריך האם שר תחבורה אחר ימשיך להעדיף את תקצוב הרכבת לאילת על פני פתרון בעיות תחבורתיות אחרות. לכן, גורמים רבים בענף חוששים "מזריקת כסף לפח" במציאות של מצוקה בקצב קידום התשתיות בישראל, וקידום תשתיות התחבורה בפרט. התנהלות תקציבית נכונה תוכל להוביל לפחות להשקעה בתכולות שיישאו תועלת, גם במקרה שבו המסילות לא יוקמו.
לא הדרישה היחידה של רגב
משרד האוצר דן עם רגב בנושא בעל כורחו. לאחר אישור התקציב, רגב סירבה לחתום על צווי הפקעה בסביבת תחנות המטרו של הקווים שתוכניותיהם אושרו בממשלה. היא סירבה לקדם את הפרויקט ללא תקצוב תוכנית למסילות רכבת לאילת ולקריית שמונה.
במקביל, בניגוד לסיכום התקציבי, רגב גם דרשה שפרויקט המטרו יועבר מחברת נת"ע. גם בנושא זה רגב הצליחה לקבוע עובדות בשטח, כשחלק מהתכולות במיזם צפויים לעבור לביצוע נתיבי ישראל. סוגיה נוספת היא כינוס ועדת האיתור לבחירת מנהל רשות המטרו. הוועדה מורכבת מנציגי משרד האוצר והתחבורה ונציג נוסף מטעם הציבור. נציב הציבור שמונה בתקופת הממשלה הקודמת הוא יו"ר קופת חולים מאוחדת ובכיר משרד רה"מ לשעבר אייל גבאי. רגב רשמה הישג נוסף כשהנציבות אישרה את החלפתו בעופר מלכה, מי שהיא מינתה בקדנציה הקודמת שלה למנכ"ל משרד התחבורה ושנוהג להתראיין בכלי התקשורת ולהגן על מדיניותה.
"השרה הנחתה לאתר מקור תקציבי אחר"
ממשרד התחבורה נמסר: "מדובר בטענה חסרת כל שחר, שכן משרד האוצר הציע לממן את התכנון של הרכבת לאילת מהתקציב של הארכת הרכבת לחאן בירושלים. אולם, השרה רגב דחתה את ההצעה והנחתה לאתר מקור תקציבי אחר לפרויקט. משרד התחבורה פועל מול משרד האוצר לתקצוב פרויקט הרכבת לאילת, כפי שסוכם עם ראש הממשלה".
ממשרד האוצר נמסר: "הנושא נמצא בדיונים בין הגורמים המקצועיים הרלוונטיים".