איתן קייט, מנכ''ל ROAD2 / צילום: ליאת מנדל
אישי: בן 54, נשוי לאפרת + 3, גרים בחיפה
מקצועי: מנכ"ל מרכז החדשנות ROAD2
● "אנשים פחות משפצים היום. הקבלנים בקושי כלכלי גדול" | ראיון
● "כל אחד חוטף סטירות לחי בחיים, זו הייתה הסטירה שלי" | ראיון
● המנכ"ל שעזב את הדוקטורט באמצע וגם את "כלוב הזהב" של בנק ישראל | ראיון
● המנכ"ל שלא הסתדר בשום עבודה, פתח חנות רהיטים והפך אותה לרשת מצליחה | ראיון
ילדות ומשפחה: נולדתי בירושלים לאב אנגלי ואם הונגרייה, שנפגשו כאן. זמן לא רב לאחר לידתי הם החליטו לעבור לאנגליה, אבל עלינו חזרה לישראל כשהייתי בן 13. יש לי אחות אחת, קטנה ממני. התיישבנו בחיפה וזו העיר שאני חי בה כיום.
בית הספר: למדתי בבית הספר הריאלי, שאמא שלי הייתה בו מורה. היא פחדה ללכת לחדר המורים כדי לא לשמוע איזה פרא אדם אני. למרות זאת, הייתי תלמיד טוב ואפילו יו"ר ועדת התרבות.
צבא ואוניברסיטה: הייתי בשנה הראשונה בקורס טיס, אך לא סיימתי את המסלול. משם המשכתי לסיירת שלדג ושירתי כקצין. לאחר הצבא למדתי לתואר ראשון במשפטים ולתואר שני במנהל עסקים, שניהם באוניברסיטת חיפה. את ההתמחות עשיתי במשרד ש.פרידמן ושות' בחיפה, וזו הייתה תקופה עמוסה ומלחיצה, אבל גם מלמדת.
אלביט: כמה חודשים לפני סיום ההתמחות התחלתי לעבוד במחלקה המשפטית של אלביט. זו עדיין הייתה החברה הגדולה, לפני הפיצול (ב-1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה ואלביט). עסקתי שם בהשקעות, מיזוגים ויזמות, סוג של קרן הון סיכון לפני שהיו כאלה.
משפחת עופר: עבדתי תקופה קצרה אצל האחים עופר, בעיקר בקרנות המשפחתיות ובהשקעות, באספקט המשפטי שלהן. בעבודה איתם נחשפתי למרכיבים השונים בקבוצה ולאופן המחשבה של המובילים בה. אחר כך הצטרפתי למשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון וגם שם עסקתי בקרנות הון סיכון, השקעות, הנפקות בנאסד"ק ומיזוגים ורכישות.
שינוי כיוון: אחרי כמעט 14 שנה במקצוע החל אצלי תהליך של חיפוש נפשי. כבר הרגשתי שהעבודה חוזרת על עצמה והכסף הוא חזות הכול. בסיום התהליך החלטתי לנטוש את עריכת הדין. ידעתי שאני אוהב את עולם ההשקעות, אז הקמתי שותפות בשם Friendly Angels, שזו בעצם קבוצת אנג'לים שמשקיעה בסטארט-אפים. אנחנו פעילים כבר יותר מ-17 שנים, עשינו כ-16 השקעות ומתוכן שישה אקזיטים יפים.
לומניס: מלבד הקמת השותפות התחלתי לעבוד בצוות המפנה של לומניס, שהייתה חברה מפוארת למכשור רפואי, אבל הפסידה 50 מיליון דולר בשנה והייתה על סף פשיטת רגל. המטרה הייתה להבריא אותה. עבדתי שם חמש שנים וחצי בכמה תפקידים, שהאחרון בהם היה דירקטור פעילויות ושיתופי פעולה בינלאומיים אסטרטגיים.
ביוסנס ופוליפיד: מלומניס עברתי את הכביש ביקנעם והצטרפתי לביוסנס, שנרכשה בידי ג'ונסון אנד ג'ונסון. הייתי סמנכ"ל שרשראות אספקה במשך שנתיים וחצי. עבדתי הרבה באירופה וארה"ב וחייתי בעיקר על מטוסים, מה שהיה לי קשה, אז עזבתי לתפקיד מנהל תפעול ראשי בסטארט-אפ בשם פוליפיד. כשהגעתי הייתי העובד השמיני בערך, ועזבתי כשהיו בו 60 עובדים, קצת לפני ההנפקה.
ROAD2: המטרה הייתה להקים אקוסיסטם של חדשנות בחיפה, מחוץ למדינת תל אביב. מוניתי למנכ"ל במרץ 2020 והחלטנו ללכת על קונספט שבו אנחנו מבררים מה החברות התעשייתיות צריכות ורק אז פונים לסטארט-אפים. חיברנו את הסטארט-אפים ללקוחות גדולים, נתנו להם חלל עבודה לפעול ממנו בעיר התחתית והשקענו המון במחשוב.
ROAD2, שבבעלות מט"י חיפה, אנבידיה ובמימון הרשות לחדשנות, מתמקדת בבינה מלאכותית. סביב זה יצרנו לסטארט-אפים אקוסיסטם של אנשי אלגוריתמיקה, דאטה, חומרה, תוכנה ו-UI/UX. בשלוש וחצי השנים האחרונות עברו תחת ידינו כ-110 חברות, 55 מהן עדיין פעילות.
הייטק ישראלי: ההייטק הישראלי מתנתק מההייטק האמריקאי והאירופי. בעוד אנחנו רואים התאוששות מרשימה בארה"ב, חברות ישראליות מתקשות לגייס כספים. האמון בעולם ההייטק הישראלי נסדק. עדיין יש כבוד רב לטכנולוגיה, למוח וליצירתיות, אבל ההשקעות בחברות ישראליות יקבלו הרבה גידורים.
השקעות: בתקופות של האטה כללית בשוק, כדאי להסתכל על הדברים הבסיסיים, לדוגמה, כל תחומי הבריאות הדיגיטלית שנועדו לייעל מערכות בריאות. לי באופן אישי הייתה מוטיבציה להשקיע בתחום כשאשתי חלתה בסרטן לפני 15 שנה.
תחביבים: פעם בשבועיים אני מצייר ציורי שמן בעין הוד. חוץ מזה אני עושה הרבה ספורט ברמה היומיומית - אופניים, ריצה, שחייה, אופנועי שטח.
מבט לעתיד: ארצה להנחיל מהידע והניסיון שצברתי לדורות של סטארט-אפים.