החוק לביטול עילת הסבירות נכנס לתוקף; בג"ץ ידון בעתירות בספטמבר

השופט דוד מינץ דחה את הבקשות לעכב את כניסת החוק לביטול עילת הסבירות לתוקף, ללא נימוק • לבית המשפט העליון הוגשו שבע עתירות בנושא, ביניהן מטעם לשכת עורכי הדין והתנועה לאיכות השלטון • בנוסף נקבע כי גם העתירות להורות לשר המשפטים לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים יידונו בספטמבר

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, קבע היום (ד') כי הדיון בשבע עתירות שהוגשו נגד ביטול עילת הסבירות ייערך בספטמבר. טרם נקבע מי ההרכב שידון בעתירות.

בנוסף, השופט דחה את הבקשות למתן צווי ביניים למנוע את כניסתו של החוק לתוקף, לאחר שהחוק פורסם היום ברשומות ונכנס לתוקף.

לפי התיקון לחוק, בתי המשפט לא ידונו בסבירות החלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים, כאשר מובהר כי במילה "החלטה" הכוונה לכל החלטה, כולל מינויים וכולל החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות. 

במקביל קבע השופט מינץ כי העתירות שהוגשו נגד שר המשפטים יריב לוין בדרישה לחייבו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ייקבעו אף הן לדיון בספטמבר.

המשרוקית של גלובס מציגה: כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה 
 אחרי ביטול עילת הסבירות: מה תוכל הממשלה לעשות, והאם ייתכן שהחוק ייפסל
העתירות נגד ביטול עילת הסבירות הוגשו: מי השופט שידון ומתי תהיה הכרעה? 
בלא הסכמה רחבה, בג"ץ כנראה יקבע שביטול עילת הסבירות אינו חוקתי | דעה

בין העותרים נגד ביטול עילת הסבירות: לשכת עורכי הדין, התנועה לאיכות השלטון, 44 אנשי עסקים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון ופעילים חברתיים, תנועת "דרכנו" ו"התנועה הדמוקרטית האזרחית" וכן עורכי הדין יהודה רסלר ויוסי האזרחי. 

שימוש לרעה בסמכות הכנסת

העותרים טוענים כי ביטול העילה בחוק יסוד הוא "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת", וכי משמעותו היא מתן פטור לשרי ממשלת ישראל מחובתם להפעיל את הסמכויות שניתנו להם באופן סביר.

"באין דיין, ייעלם אף הדין עימו, ובהיעדר עילת הסבירות - תיעלם החובה לפעול בסבירות. השינוי בחוק היסוד שולל מבית המשפט כלי חיוני למניעת החלטות שרירותיות, לא מקצועיות ובלתי מאוזנות. החלטות שמבוססות בעיקרן על שיקולים פוליטיים וזרים שאינם נראים לעין, ופוגעים באינטרס הציבורי - והכול על בסיס זהות מקבל ההחלטה", נטען.

טענה נוספת מתייחסת לפגמים מהותיים שנפלו בהליך החקיקה. נטען כי יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, עשה שימוש לרעה בסמכותו והציג מצג שווא כי מדובר בהצעת חוק מטעם הוועדה, שעה שמדובר בהצעת חוק פרטית.

עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון, מסר בתגובה להחלטה בעניין הוועדה לבחירת שופטים: "בכל יום נוסף שהוועדה לא מתכנסת לבחור שופטים נוספים, מתגבר העומס על בתי המשפט ופוגע באזרחי המדינה. נראה כי שר המשפטים עושה שימוש לרעה בסמכותו ולמען השיקולים הפוליטיים האישיים שלו - אנחנו נתייצב בבית המשפט העליון להגן על הדמוקרטיה הישראלית, ונעשה כל שביכולתנו כדי לעצור את ההפיכה המשטרית".