גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנסת אישרה את החוק לעידוד תעשיית ההייטק בישראל

החוק מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות ● מומחית מס: "המטרה של החוק חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו בה חברות טכנולוגיה מתקשות בגיוסי הון וחוב"

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר

מליאת הכנסת אישרה השבוע את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות. מטרת החוק היא לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעה בחברות טכנולוגיה ולתמוך בפיתוחה של תעשייה זו.

כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה
צ'ק פוינט עקפה את תחזיות הרווח למרות היחלשות בצמיחה
מדוע האקזיט של אימפרבה מסמן עתיד קודר להייטק הישראלי?

החוק מעניק, בין היתר, זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן (שלבי ה-seed וה-pre-seed), בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע. הטבה נוספת בחוק מעניקה דחייה של תשלום המס בגין רווח הון שמופק ממכירה של חברה טכנולוגית, לבעלי מניות המשתמשים בחלק מהתמורה ממכירת החברה לצורך השקעה בחברת הזנק.

ברשות המסים ובאוצר מסבירים כי מטרת ההטבות הללו היא לעודד את ההשקעה בחברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים, בפרט על־ידי משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, אותו הם מביאים יחד עם השקעתם ואשר יכול לתמוך בצמיחת החברה, במיוחד בשלבים ההתחלתיים.

הטבה שלישית הכלולה בחוק קובעת כי חברה טכנולוגית גדולה שרוכשת את השליטה בחברה טכנולוגית אחרת, תוכל לנכות את ההוצאה על רכישת המניות מחבות המס שלה, בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנים מיום הרכישה. זאת, בשונה מהמצב כיום, בו ההוצאה על רכישת המניות מותרת בניכוי רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון החייב במס בעת המכירה.

"החוק מבטיח שתעשיית ההייטק בישראל תמשיך לצמוח"

החוק מעניק למוסדות פיננסיים זרים פטור ממס על הכנסותיהם מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה בגין הלוואות שניתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות. מטרת הפטור היא להוריד את העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים, המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.

עוד כולל החוק, פטור מריבית למוסד פיננסי זר. במטרה לסייע בהורדת עלויותיהן של חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסים זרים המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיה, מוצע להקנות פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה.

מסלולי ההטבות יחליפו את ההטבות שניתנו בעבר לפי חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 ("חוק האנג'לים") וכן מסלולי הטבות נוספים. החקיקה קודמה על ידי מנהל רשות המסים ערן יעקב מראשית הקדנציה שלו, ומתפרסמת כעת, רגע לפני שהוא מפנה את הכסא (בספטמבר).

לדברי יעקב, "מדובר בחוק מתקדם ועדכני, המציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם בכל הנוגע לאטרקטיביות של משטר המס עבור משקיעים בחברות טכנולוגיות, ולאפקטיביות של הטבות המס. התיקונים החדשים שמקדם החוק חשובים במיוחד לאור המיקוד שלהם בצרכים של חברות הזנק הנמצאות בראשית דרכן ובעידוד ההשקעה בחברות שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל. מיקוד זה הוא שמבטיח שתעשיית ההייטק הישראלית תמשיך לצמוח ושהחברה הישראלית תמשיך להפיק את המרב מצמיחה זו".

לדברי עו"ד שלומית דולה, שותפה ומנהלת מחלקת תמריצים ב-PwC Israel, "המטרה של החוק חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו בה חברות טכנולוגיה מתקשות בגיוסי הון וחוב, ולכן חיכינו לאישורו כבר זמן רב. בניגוד לחוק הקודם, הפעם נוספו מסלולי הטבות חדשים והיישום של מסלולי ההטבות עתיד להיות נוח ונגיש יותר, על־ידי ביטול הצורך בקבלת אישורים מרשות המסים ורשות החדשנות במרבית המסלולים".

בנוסף, אומרת עו"ד דולה, "במסלול האנג'לים גם אופציות ומכשירים כגון SAFE יכנסו לתחולה, סעיף הסנקציות מחלק טוב יותר את האחריות בין המשקיע לחברה, והאפשרות של חברות טכנולוגיה ישראליות לנכות את ההוצאה על רכישת מניות של חברת טכנולוגיה אחרת הורחבה גם לרכישה של חברות זרות. עם זאת, בחלק מהמסלולים נקבעו תנאים וסעיפי סנקציות שאני מקווה שלא יפריעו ליישום של המטרה הטובה הזאת".

הקלה חריגה מאוד בעולם המס

עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים במשרד ארנון, תדמור-לוי מוסיף, כי "אישור חוק האנג'לים מהווה בשורה טובה מאוד לתעשיית ההייטק בישראל, המקבלת משנה תוקף דווקא בתקופה שבה המשק הישראלי סובל מירידה בהיקפי ההשקעות בחברות ישראליות ומבריחה של כספים לחו"ל. החוק ממשיך הטבה שהייתה פה, במשך כמה שנים כהוראת שעה, עד 2019 והופסקה לצערנו מאז וכעת מתחדשת ותהיה בתוקף לפחות עד לתום שנת 2026".

לוי מסביר כי "החוק מאפשר למשקיעים בחברות הייטק ישראליות לקבל זיכוי ממס בגין השקעתם, וזו הקלה חריגה מאוד בעולם המס שבו בדרך כלל השקעות אינן זוכות להקלת מס מיידית אלא רק בעת מימוש עתידי של ההשקעה ברווח. ההקלה ניתנת גם כאשר המשקיע היא שותפות של יחידים. חברות שמשקיעות בחברות הייטק יוכלו לקבל ניכוי לצרכי מס של השקעתן על פני חמש שנים. גם זו בשורה טובה מאוד. החוק גם מטפל בהכרה בהפסדי מס למשקיעים".

עם זאת, לוי אומר כי "הגם שההטבה הנוספת - המקלה על חברות הייטק לקחת הלוואות מבנקים זרים ופוטרת ריבית שמשלמות החברות מניכוי מס במקור - מבורכת, חבל שאת התמריץ הזה לא כיוונו גם לחברות סטארט-אפ, הזקוקות למימון בימים אלה. דבר נוסף שאינו ברור הוא מדוע החריגו בנקים זרים שיש להם סניפים בישראל מההטבה הזו. דווקא בנקים כאלה שיש להם יכולת להכיר טוב את השוק הישראלי הוצאו מהמשחק".

לדברי עו"ד לוי, "צריך לזכור שההקלות אינן מיועדות לחברות סטארט-אפ אלה לחברות קיימות עם פוטנציאל צמיחה. אנחנו קוראים למחוקק לסייע גם לחברות סטארט-אפ הזקוקות לתמריצים במיוחד בזמנים אלה".

אולם, לא כולם מסכימים שמדובר בבשורה. לדברי רו"ח יניב אנג'ל, מומחה למיסוי, פירמת הייעוץ Auren ישראל, "החוק הוא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. החוק גובש לפני שלוש שנים כשהמציאות הכלכלית בישראל בכלל, ובענף ההייטק בפרט, היו שונים. החוק מתייחס להטבות למשקיעים בחברות ישראליות, ולהטבות לחברות בביצוע שינוי מבנה עסקי ומיזוג, בדיוק בתקופה שמשקיעים מושכים השקעות מישראל וחברות ישראליות עושות רילוקיישן בגלל חוסר היציבות הכלכלי פוליטי. נראה שהחוק פחות מתאים לתקופה הנוכחית, ובלי החזרת המערכת הכלכלית בישראל למסלולה, מדובר בהטבות מס שלא ינוצלו, מאחר ולא יהיה מי שינצל אותן".

עוד כתבות

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין חברה שהיא בעלת הנכס לבין עיריית תל אביב, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום