פרופ' רבקה כרמי / צילום: רמי זרנגר
בניסיון להתמודד עם גל הצהרות הרילוקיישן של הרופאים שהחל והתעצם עם העברת חוק ביטול עילת הסבירות, השבוע התקיים כנס חירום על ידי מערכת הבריאות וארגון סיינס אברוד (ScienceAbroad). זאת על רקע שביתת הסתדרות הרופאים, ופתיחת קבוצת הוואטסאפ "רופאים ורופאות לרילוקיישן" שמשכה אליה אלפי נרשמים תוך ימים ספורים.
● הציבור מצפה מהקואליציה ומהאופוזיציה להיכנס למו"מ בדחיפות | סקר גלובס המלא
● אלוף (במיל') יעקב עמידרור: "האיום בסרבנות יפגע בצה"ל. ישראל תצא מהאירוע חלשה יותר"
● בכירי המשק התייצבו בחזית של מאבק פוליטי. האם התופעה פה כדי להישאר?
זה רק קצה הקרחון של בעיית בריחת המוחות שהולכת ומתהווה באקדמיה וברפואה בישראל, כך אומרת פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון והיום בין היתר יו"ר ארגון סיינס אברוד - אשר עוסק בהשבה של מדענים ורופאים ממדינות אחרות לישראל.
"בחודשים האחרונים, אנחנו כמעט ולא מקבלים בקשות ממדענים או מרופאים לעזור להם לחזור לארץ", אומרת כרמי. עד היום, האתגר של סיינס אברוד היה מציאת מספיק משרות איכותיות בישראל כדי לקלוט את כל מי שרוצה לחזור, לאחר שיצא לדוקטורט או פוסט־דוקטורט. "אבל לאחרונה, נתקלתי באנשים שסירבו למשרות באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן, או ביקשו לדחות את ההצעה בשנה־שנתיים, עד שהם יראו לאיזה כיוון הרוח נושבת", אומרת כרמי.
גם בתחום הרפואי בו הארגון החל לעסוק לאחרונה, מסתמנת מגמה דומה. "מנהלי מחלקות מדווחים על רופאים שנשלחו להתמחות, ולא רוצים לחזור, ועל יותר בקשות למשרות זמניות בחו"ל, שעלולות להפוך לקבועות".
הקריסה קרובה יותר משנדמה
זה לא טריוואלי עבור רופא להגר.
"כמובן שאנחנו מאבדים קודם כל את אלה שכבר נמצאים שם. אבל גם לגבי אלה שרוצים לצאת מישראל. הביקוש לרופאים ישראלים הוא גבוה בכל העולם".
החשש מעזיבה של רופאים מגיע על רקע של מחסור חמור בהם ממילא, שאמור להעמיק בקרוב, על רקע רפורמת יציב, במסגרתה הוחלט לא לקבל לבתי החולים בישראל חלק מן הרופאים שלמדו במוסדות בחו"ל, שהמדינה החליטה שרמתם נמוכה מידי.
ועדה בראשות רוני גמזו מגבשת בימים אלה תוכנית להגדלת מספר הרופאים בישראל, אך כל תוכנית כזו תניב פירות רק בעוד שנים, ובינתיים האוכלוסיה ממשיכה לצמוח במהירות. עד כה הוערך כי אם התוכניות יוטמעו, המחסור יגיע לשיאו ב־2026, ואחר כך המצב ישתפר. אך אם יהיה גל עזיבה, לא ברור מתי המגמה תתהפך.
אם המונח "קריסת מערכת הבריאות" נשמע לכם מוכר, כרמי מזהירה שזה הרבה יותר קרוב ממה שזה נראה. "נכון שלא כל כך בקלות עוזבים מדינה. אבל אם מתוך כ־2,000 רופאים שנרשמו לקבוצת הרילוקיישן נאבד 200־300 תוך שנתיים, זה כבר יביא את מערכת הבריאות שלנו, הלחוצה עד הקצה, למצב דומה מבחינת יחס הרופאים למטופלים שהיה לנו בשיא הקורונה. כשמדברים על קריסת מערכת הבריאות, זה בראש ובראשונה כוח אדם. לכן אני אומרת בזהירות שיכול להיות שהאירוע הזה קשה יותר מאשר פרישת הטייסים".
שלוש השנים האחרונות תרמו גם הן לרצון של הרופאים לעזוב? העומס, תגובות לפעמים קשות מן הציבור, צוי איסור היציאה מהארץ ששקלו להוציא להם? אולי הם חוששים שבשלב כלשהו לא יאפשרו להם לעזוב?
"אכן המערכת מותשת. בעיקר המתמחים אבל גם המומחים, שחלקם בנוסף לתפקידם גם פעילים מאוד במחאה, ולכן מותשים עוד יותר".
"מערכת הבריאות היא שמורת טבע"
הרופאים הביעו בשיחות עמם חשש כי מערכת הבריאות של השנים הקרובות תהיה עוד יותר חנוקה כלכלית, או כי יופעל עליהם לחץ לטפל בחולים באופן שנוגד את תפיסת עולמם.
עוד דיברו הרופאים על אי הוודאות לגבי מקצוע "עוזר רופא", ששמו שונה ל"עמית רופא", כאשר היו מי שטענו כי השם שונה ממש בימים אלה כסנקציה נגד הר"י בשל השביתה. בועדה שדנה במקצוע החדש השבוע, הוחלט גם כי בועדה המייעצת לשר הבריאות לגבי המקצוע, ימונה נציג אקדמיה במקום נציג ההסתדרות הרפואית, וההכשרה המקצועית לא תיעשה בהכרח באמצעות המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, אלא גם על ידי גוף אחר ששר הבריאות יכיר בו. "מכניסים לנו פה מקצוע חדש שלא ברור מהו, שיכול לדרדר את כל היוקרה של הפרופסיה", אמרו גורמים במערכת הבריאות ל"גלובס".
אז מה עושים? כנס החירום אתמול לא ממש נתן תשובות ולא התייחס לסוגיות הפוליטיות שהוציאו את הרופאים לשביתה, במיקרו או במאקרו. הוא כלל בעיקר תחנונים של גורמים בכירים במערכת לרופאים לא לוותר ולא לעזוב. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן־טוב, אמר: "אני מודה שעוד לא הצלחתי לארגן את המחשבות באופן שלם. אני כמובן מבין את התחושות הקשות. לצד זה כולנו יודעים שגם אין לנו מדינה אחרת ומערכת בריאות אחרת".
בר סימן טוב הזכיר את המפגש במערכת הבריאות של כל האוכלוסיות הישראליות: "המערכת הזו היא שמורת טבע. היא גם המערכת הציבורית הטובה בישראל וגם מהטובות בעולם. אני באמת חושב שאין לאף אחד מאיתנו את הפריבילגיה לוותר".
דיקנית הפקולטה לרפואה באונ' העברית ומנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה בירושלים, פרופ' דינה בן יהודה, אמרה: "קבוצת הווטסאפ מטלטלת. ראיתי שם רופאות ורופאים שלימדתי, כאלה שהתמחו והיו איתי בתור רופאה בהדסה. התחושה שלנו בפורום הדיקנים הייתה רצון לחבק ולהצטער שכך אתם חשים. אני רוצה להגיד שאנחנו נמצאים בפתח תקופה בה סוף סוף יש תכנון לטווח ארוך ברפואה בארץ. לדור שלי גם נפל האסימון שזה נכון לחשוב אחרת. שההקרבות שעשינו בתור רופאים, זה לא מה שאתם רוצים".
"יהיה קשה לשקם את אמון המשקיעים"
השבוע הוציא ארגון 8400, רשת בכירים במערכת הבריאות, המחקר והתעשיה הרפואית בישראל, מסמך עליו חתומים רבים מחברי הארגון ורוב מנהליו, בו נאמר: "אנחנו מחזקים את ידיהם של מאות אלפי הנאבקים של קיומה של מדינת ישראל הדמוקרטית".
מנכ"לית 8400 דפנה מוריץ אמרה כי: "התרענו במכתב קודם כבר בפברואר, כי ההשלכות של צעדי הממשלה עלולות להיות קשות. היום אנחנו כבר בשלב שבו זו לא רק אזהרה, אלא אירוע שמתממש. גורמים שרצו להקים פה חברות, כבר מקבלים הצעות נדיבות ומחפשים איך להקים אותן בחו"ל, בין היתר בשל לחץ המשקיעים.
"בעבר הייתה לנו בעיה של חברות שמוקמות כאן ונודדות למדינות אחרות. היום הן בכלל לא מוקמות כאן. גם מרכזי הפיתוח של החברות הגדולות, שמנהליהם נלחמו בשיניים כדי להחזיק אותם דווקא כאן, נמצאים בסכנה. זה נזק בלתי הפיך. יהיה קשה מאוד לשקם את האמון המשקיעים והטאלנטים בישראל".