אוהל המחאה שהוקם בירושלים על ידי פורום העסקים / צילום: פורום העסקים
השבוע חזינו בתופעה שמעולם לא נראתה בישראל: עשרות אנשי עסקים, מהחזקים במשק, החליטו לשבות במחאה על החקיקה המשפטית החד־צדדית. קניונים ומרכזי קניות נסגרו, חברות הייטק שחררו את העובדים להפגנות, בנייני משרדים ננעלו וברחובות נראו עסקים עצמאיים שהצטרפו לשביתה מיוזמתם האישית.
● הציבור מצפה מהקואליציה ומהאופוזיציה להיכנס למו"מ בדחיפות | סקר גלובס המלא
● פרופ' רבקה כרמי: "רופאים שנשלחו להתמחות בחו"ל לא רוצים לחזור לישראל"
● אלוף (במיל') יעקב עמידרור: "האיום בסרבנות יפגע בצה"ל. ישראל תצא מהאירוע חלשה יותר"
בטרם ההחלטה להשבית את המשק, דווח כי אנשי פורום העסקים שהובילו את השביתה הביעו כעס כלפי יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, שביקש להמתין עם ההכרזה על השביתה עד קבלת התשובה על מתווה הפשרה שתכנן להציג. כאשר מתווה הפשרה אכן נדחה, החליט יו"ר ההסתדרות להמתין עוד על מנת לתת צ'אנס למגעים, ובכך הביא את בעלי העסקים להשבית את המשק בעצמם.
בסוף השבוע שקדם לחקיקה, חברי הפורום התבטאו וקראו לעצירתה באופן מיידי באוהל המחאה שהוקם בירושלים. דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי קראה להסכמה רחבה לשינויים שיהיו מקובלים על רוב העם. מנכ"ל לאומי חנן פרידמן התייחס למשקיעים המודאגים וציין כי הם "גורמים לעצירת השקעות מצידם ולפגיעה שעלולה להיות הרסנית לכלכלה הישראלית".
"מדובר בחרדה אמיתית לעסקים ולהשפעה של מה שקורה על הכלכלה". אומר פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב, לשעבר דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטה.
לדבריו, המצב החדש הזה של גורמים עסקיים שבוחרים להיכנס לזירה הפוליטית -חברתית, נובע מדאגה עמוקה לצד הבנה כלכלית משמעותית, בשילוב היכולת להסתכל על השלכות החקיקה לטווח הארוך. "אנשי עסקים מרגישים על בשרם את השלכות החקיקה. הם מוכנים להסתכן במחיר בטווח הקצר כדי לשמור את המדינה לטווח ארוך".
ישראל הפכה ל"קייס סטאדי" לתופעה עולמית
כפי שמסבירים מומחים למינהל עסקים ולסוציולוגיה, אין מדובר במקרה חד פעמי. הם צופים שכניסה זו של אנשי עסקים למאבק חברתי־פוליטי היא תחילתה של מגמה ארוכת־טווח, וישראל תהווה "קייס סטאדי" לניתוח התופעה עבור חוקרים בעתיד.
פרופ' רוני שחר, מבית ספר אריסון למינהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן, מסביר כי לדעתו מדובר בביטוי של תופעה עולמית רחבת־היקף, של מנכ"לים ואנשי עסקים ששמים גבוה יותר בסדר העדיפויות "אימפקט" על החברה, כחלק ממגמה שתלך ותתרחב עם הזמן.
"כיום גם מחקרים מראים שכשחברה נוקטת עמדה, שנויה במחלוקת ככל שתהיה, בסוף היא מרוויחה מזה כלכלית. עובדים מחפשים לעבוד במקומות עבודה בעלי משמעות ולא רק כסף. בעשור האחרון יותר ויותר מנכ"לים מבינים את הערך של זה, ופועלים בהתאם".
עם זאת, פרופ' שחר סבור כי מלבד המגמה העולמית שמשפיעה על הדברים, קיימת גם חרדה אישית, וגם עסקית־כלכלית ייחודיות לסיטואציה, שמציתות את המחאה בדרכן. "ההצטרפות של אנשי עסקים למחאה נבעה בעיקר מהיקף המשבר והדרמטיות שלו".
"אני חושבת שזו מגמה שעתידה להתרחב, אנשי עסקים במצב הסטנדרטי מצויים בתחרות, ולפתע במקום תחרות נוצר מבנה מאחד, שנבע מהתפוררות המרקם הכלכלי של ישראל והדאגה לו". אומרת פרופ' עמליה אוליבר מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית".
פרופ' אוליבר מסבירה שכחלק מהמגמה העולמית של חברות שפועלות למען השפעה על הסביבה, גם בישראל התופעה קיימת, ובעיקר בחברות הגדולות. "ייתכן שמעכשיו נראה יותר פורומים שעוסקים בעסקים ובמקביל בשאלות של השפעה חברתית. כל סקטור יוכל לנצל את האנרגיות האלה למטרות חברתיות. התאגדות כזו של אנשי עסקים סביב מטרה משותפת ובמהירות כזו, ממחישה זאת".
כשלא יושבים על הגדר יש השלכות
באשר להשלכות העתידיות של התערבות אנשי העסקים במחאה, מסביר פרופ' צבירן כי "תהיה השפעה על הדוחות הכלכליים של החברות, יתכן שאנשים ששייכים לתחום דעת אחר יחליטו שהם מדירים את רגליהם ממי שנקט עמדה, מדובר בסיכון מחושב. גם אם מחר בבוקר תהיה החלטה לעצור את החקיקה - עדיין יהיו גלי הדף, אנשי העסקים מבינים את הצורך ורואים שההסתדרות לא עושה דבר מנגד".
על אף הסיכון המחושב שנלקח, על פי דוח ברומטר האמון העולמי של חברת אדלמן, הבוחן את מידת האמון שמוסדות שונים מעוררים בתושבי 27 מדינות מרכזיות (ישראל לא בתוכן) דווקא מצביע על כך שעסקים הם המוסד היחיד שהציבור נותן בו אמון. 41% מהמשיבים רואים בעסקים כוחות מאחים, וכן על אף שעסקים לא נתפסים כבעלי אחריות בתחום הפוליטי־חברתי, הציבור מצפה מהם לקדם פתרון בעיות פוליטיות־חברתיות.
סימני השאלה שמעלה המגמה החדשה
למגמה זו עשויות להיות מספר משמעויות. מבחינת היכולת של אנשי עסקים להכריע את המחאה, פרופ' שחר סבור כי הצטרפותם של אנשי העסקים לא בהכרח תביא לכך. "אני בהחלט מאמין שככל שאנשים בכירים יותר מצטרפים למחאה יש לכך השפעה רבה יותר, עם זאת, רמטכ"לים לשעבר ונשיא ארה"ב לא מצליחים להזיז את ההשפעות בטווח הקצר. בטווח הארוך יתכן שכן תהיה השפעה".
בהיבט הארגוני, ניתן להסיק שיותר ויותר עסקים יפעלו באופן גלוי לקידום מטרות פוליטיות חברתיות. "נראה יותר אנשי עסקים שרואים חשיבות בהתגייסות מקבילה לפעילויות חברתיות". אומרת פרופ' עמליה אוליבר.
יחד עם זאת, המעבר של פורום העסקים לחזית המחאה מעלה סימני שאלה בנוגע לאפשרות שיש מאחוריו אינטרסים למימוש שאיפות פוליטיות. פרופ' צבירן מתנגד לטענה זו: "אני לא חושב שיש כאן אינטרסים להיכנס לעולם הפוליטי. יש עוד שותפים רבים לחרדה הזו, אנשי הייטק, קרנות הון סיכון, מדובר באנשים שמבינים כלכלה וחווים את ההשפעה של הדברים. יש לזה כבר ביטוי בשטח ברמה הכלכלית".
מנגד, פרופ' שחר מסביר כי להרבה אנשי עסקים יש שאיפה פוליטית מסוימת בלי קשר לתקופה הנוכחית. "אני סבור שיש הרבה אנשי עסקים שרואים את העולם העסקי בתחנה בדרך לפוליטיקה, עם זאת, אני לא חושב שזאת הסיבה שהם עושים את מה שהם עושים".