גיל שויד, מנכ”ל ומייסד צ’ק פוינט / צילום: שלומי יוסף
שנתיים לאחר שהמתווך רפי קלינה תבע את מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד ואחיו רן על סכום של 3 מיליון שקל, החודש נדחתה תביעתו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, זאת לאחר שהתקיים גישור בין הצדדים.
קלינה לא יקבל תשלום על התיווך, אך לא יחזיר את ההוצאות לאחים שויד. הסיבה המרכזית היא שלא נערך הסכם תיווך בכתב - מה שהקשה על קלינה להוכיח את ההתקשרות עם האחים.
● הבית של ארקדי גאידמק נמכר והצית מחלוקת על דמי התיווך
● השיטה שמפילה מיזמי ענק בתחום האנרגיה בישראל | ניתוח
"ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור. התביעה נדחית. אין צו להוצאות", קבעה השופטת טל לוי-מיכאל.
להחלטה קדמה הודעת הצדדים לבית המשפט, בה נכתב כי במסגרת הליך גישור שהתקיים ב-10 ליולי בפני המגשר עו"ד יעקב קהאן, "הוסכם כי הצדדים יפנו לבית המשפט הנכבד בבקשה להורות על דחיית התביעה שבכותרת, תוך שכל צד נושא בעצמו בהוצאותיו - לרבות הוצאות משפט ושכר-טרחת עורכי דין".
ב-10 ליולי התקיים יום ההוכחות הראשון בתיק, במסגרתו העידו יובל צלנר, רפי קלינה ובנו. לאחר אותו דיון הסכימו הצדדים כי התביעה תידחה כאמור.
התביעה הוגשה ביולי 2021, ובמסגרתה תבע קלינה 3 מיליון שקל משויד, בטענה כי שויד ואחיו רן התחמקו מתשלום דמי תיווך. קלינה טען כי גרם לכך ששויד ירכוש באמצעות חברה זרה בשנת 2014 בית פרטי בתל אביב מאריק ורדי ב-130 מיליון שקל. קלינה תבע בשנת 2015 גם את ורדי על דמי תיווך, והתביעה הסתיימה בהסכם פשרה במסגרתו שילם ורדי לקלינה.
לטענת שויד: קלינה הציג מצג שווא
האחים שויד טענו כי לא צרכו מקלינה שירותי תיווך, וכי לא נערך הסכם תיווך בכתב או בעל-פה. הם טענו גם כי קלינה לא סיפק להם שירותי תיווך, וכי עסקת המכר נערכה בין החברה הרוכשת לבין אריק ורדי, מבלי שהיה לקלינה דבר בעניין. לטענתם, קלינה הציג מצג מטעה לפיו הוא מחזיק בבלעדיות בתיווך הנכס.
בתביעה נטען כי קלינה התקשר עם המוכר ורדי "לצורך שיווק דיסקרטי של בית מגוריו. קלינה איתר את גיל שויד כקונה פוטנציאלי לנכס. כך קלינה הכיר לראשונה לשויד את הנכס, ואף ערך סיור בנכס לרן, אחיו ושלוחו של שויד".
קלינה טען כי הסיור נערך רק לאחר שרן שויד נתן את הסכמתו לשלם לקלינה דמי תיווך של 2% בתוספת מע"מ, והתחמק מלחתום על חוזה תיווך. רן טען כי הוא לא קונה הנכס אלא אחיו, גיל שויד, וכי האחרון מבקש לשמור בשלב זה על דיסקרטיות מול המוכר, ולכן לא הגיע בעצמו לפגישה.
עוד נטען בתביעה כי הסיבה היחידה שלא נחתם הסכם תיווך בכתב היא "בשל התנהלותם חסרת תום-הלב של הנתבעים, הנהנים מהסכם תיווך, התנהלות שלא נועדה אלא כדי להתחמק במגמה מתשלום דמי התיווך".
קלינה טען בתביעה כי "לימים התברר לתובעים כי מדובר היה במצג שקרי ומרמתי נוסף, שכן בפועל המשיכו הנתבעים לנהל משא-ומתן מאחורי גבם עם המוכר, שהתגבש כדי הסכם מכר שחתימתו הוסתרה והועלמה מפני התובעים".
יובל צלנר, שעסק בשנת 2014 בנדל"ן וכיום מתמודד לראשות עיריית תל אביב, העיד במשפט.
בעדותו סיפר צלנר כי רן שויד פנה אליו לפני כעשור וביקש סיוע למצוא דירה לאחיו גיל. צלנר תיאר כי נפגש עם קלינה ועם רן, והם עשו סיור בדירה. צלנר נשאל על-ידי השופטת האם היה ניסיון להחתים את רן על הסכם תיווך. צלנר השיב: "דניאל (בנו של קלינה) שאל אותי לפני הפגישה אם להחתים. אמרתי לו: זה עניין שלכם. אם שויד יחליט לשלם לכם מרצונו הטוב. האם הוא מחויב? ברור שהוא לא יחויב. אני הבאתי אותו. לא אתם הבאתם אותו. זה שאני החלטתי לא לגבות שכר-טרחה, זה עניין שלי ורק שלי".
צלנר הוסיף כי "לא היה ניסיון להחתים. לא שאני יודע. אני לא ראיתי".
צלנר ציין כי הוא לא לקח כסף מחבר, והוסיף כי הוא אמר לרפי קלינה שאין בעיה שיחתים. לדבריו, "קשה לאנשים להבין לפעמים שלא הכול כלכלי ולא הכול כסף. ההיגיון שלי בעסקה הזאת היה באמת עזרה לזוג חברים".
צלנר גם העיד כי חתם על תצהיר לטובתו של קלינה לגבי גביית שכר תיווך מורדי, כי קלינה היה זה שהביא את ורדי, אך "הוא לא היה צד בלהביא את שויד לעסקה. אני הבאתי את שויד".
מטעמו של רפי קלינה נמסר: "העסקה למכירת בית הברונית בסכום של 130 מיליון שקל נקשרה אך ורק בעקבות הטיפול של משרדנו שתיווך את הנכס בבלעדיות. לצערנו, הקונה, שרכש את המגרש באמצעות חברת אוף-שור בבעלותו, בחר לנהוג בצורה לא מכובדת ולהתנער מתשלום חלקו בדמי התיווך, תוך ניצול דרישתו לשמירת זהותו בדיסקרטיות מצד אחד והדרישות בחוק המתווכים מצד שני, בדבר החובה בקיומו של הסכם תיווך בכתב. צר לנו שזו הדרך, אבל משרדנו ימשיך לייצג נאמנה את מאות לקוחותיו ולהיות משרד התיווך המוביל בארץ בתיווך נכסי יוקרה".
תגובת גיל ורן שויד: "אנו שמחים על התוצאה המתבקשת ועל כך שבית המשפט דחה את
התביעה המופרכת מבלי שההגנה בכלל נדרשה להשיב".
5333-07-21