גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להסדיר בחוק יסוד: חובת מינוי ממלא־מקום קבוע לראש הממשלה

אשפוזו של נתניהו מדגים עד כמה קריטי לגלות אחריות ולדאוג שימונה לו מיד ממלא־מקום קבוע ● ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה ● נוכח לקחי העבר, נכון לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר מקום לאי־ודאות שפוגעת במדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך
ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון לאומה מבית החולים תל השומר בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

הכותב הוא מנהל המחלקה לעבירות כלכליות בפרקליטות המדינה לשעבר. כיום עורך דין במשרד אלדד־פרץ, מומחה לעבירות הצווארון הלבן

האירועים הקרדיולוגיים האחרונים הפנו את תשומת־הלב לתופעה של חוסר אחריות המתקיימת בממשלת ישראל: אין ממלא־מקום מוגדר מראש לראש הממשלה. אין תוכנית מסודרת למקרה שבו ראש הממשלה לא יוכל, חלילה, להמשיך במילוי תפקידו.

החשש אינו ערטילאי. שני ראשי ממשלה בישראל הלכו לעולמם במהלך כהונתם. האחד, לוי אשכול, נפטר מהתקף לב. השני, יצחק רבין, נפל על משמרתו מידי רוצח נתעב. ראש ממשלה שלישי, אריאל שרון, לקה באירוע מוחי והוחלף בידי ממלא־מקום שהוגדר לכך מראש. שלושה ראשי ממשלה מתוך השלושה־עשר שכבר סיימו את תפקידם, נפטרו או איבדו את כשירותם במהלך הכהונה. כמעט רבע. הדבר אינו חריג בעולם: שמונה מ־44 האנשים שסיימו עד כה לכהן כנשיאי ארה"ב, מתו במהלך תפקידם: כמעט חמישית.

נזק גדול ומהותי

ראש ממשלה שילך, חלילה, במהלך כהונתו לעולמו, בהיעדר מחליף מוגדר מראש, עלול לגרום למדינה נזק גדול יותר ממה שגורמים אישה או איש מן הציבור שלא משאירים צוואה ומותירים כך למשפחתם סכסוכים והליכים משפטיים. ראש ממשלה שנמנע מלמנות לו ממלא־מקום עלול להשאיר מדינה שלמה בחוסר ודאות, כשהאזרחים צופים במנהיגיהם מתקוטטים.

סעיף 5(ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי אחד השרים, שהוא חבר כנסת, "יכול שיהיה ממלא־מקום ראש הממשלה". פרשנות היועצים המשפטיים לממשלה לסעיף היא שהביטוי "יכול" - משמעו גם "יכול שלא יהיה כזה". סעיפים אחרים בחוק היסוד קובעים כי ממלא־המקום יחליף את ראש הממשלה במקרה פטירה או במקרים אחרים, וכי הוא ינהל את ישיבות הממשלה בהיעדרו. החוק מאפשר גם מינוי שר אחר, אד־הוק, למשימות אלה, במקרה שאין, בעת הסתלקותו של ראש הממשלה, ממלא־מקום לראש הממשלה.

מה יקרה אם הממשלה תתקשה לקבל החלטה? מה יקרה אם שני מועמדים יקבלו בממשלה מספר קולות זהה? מי בכלל יכנס את הממשלה במצב דברים כזה? במקרים הקודמים הייתה הסכמה על שר משרי הממשלה שלקח על עצמו את התפקיד, אך לא לעולם חוסן.

תשתית ליום שאחרי

כל עורך דין העוסק בצוואות או בייפוי־כוח מתמשך, יודע שקשה לגרום לאנשים לעסוק ב"יום שאחרי". לא פשוט לשכנע אנשים שאחריותם למשפחתם ולעסקיהם מחייבת אותם להכין את התשתית המשפטית ליום שבו לא יהיו בעולם, או שלא יהיו כשירים לקבל החלטות. אם כך לגבי בני אדם מהשורה - בוודאי שקשה יותר לשכנע בכך מנהיגים, הרואים עצמם כמי שנמצאים בעיצומה של שליחות היסטורית, ושרויים בעשיה אינטנסיבית.

דווקא אורח החיים של מנהיגים פוליטיים חושף אותם, יותר מאנשים אחרים, לסכנות רפואיות, ולצערנו - גם לחשש מפני התנקשות בחייהם. דווקא האחריות הכבדה שמוטלת עליהם מחייבת אותם לראות כחלק מתפקידם גם דאגה ל"יום שאחרי" במקרה שיום זה יבוא מוקדם מהצפוי.

הועלו כל מיני סברות על מניעים אישיים ופוליטיים ליצירת המצב הנוכחי בישראל. אלה תירוצים שאין בהם כדי להתמודד עם חוסר האחריות שבהימנעות מהדרת ממלא־מקום. לבעיות הפוליטיות יש פתרונות. ניתן לקבוע בחוק מראש כי שר הביטחון, כמי שעוסק בתחום הרגיש ביותר ויכול להבטיח בו המשכיות, יהיה ממלא־המקום. ניתן להגדיר את התפקיד לפי הסדר ברשימה שבמסגרתה נבחר ראש הממשלה לכנסת. גם שיטת הסניוריטי (בגיל או בוותק) אינה פסולה, וניתן גם לקיים רוטציה בין שרים.

קול הציבור

בהיעדר ממלא־מקום העובר אוטומטית לשמש כראש ממשלה בפועל, אין למעשה, ברגע שבו ראש הממשלה לא יכול עוד לשמש בתפקידו, ממשלה מתפקדת במדינת ישראל. לעיקרון החוקתי של רציפות הממשלה לא תהיה אז משמעות מעשית מלאה. לא יהיה ברור מי בממשלת ישראל מקבל את ההחלטות החשובות לקיום המדינה. לידידינו ברחבי העולם לא תהיה כתובת לפנות אליה, וסביבנו אויבים רבים מאוד, המחכים לשעת כושר מהסוג הזה.

רק בשבת זו קראנו בפרשת השבוע על הניסיון האחרון של משה רבנו לדחות את רוע הגזירה ולהישאר מנהיג האומה גם בעת כניסת עם ישראל לארץ ישראל. ניסיון זה נענה על־ידי האל בהנחיה: "וצו את יהושע, וחזקהו ואמצהו". במדינת ישראל של היום לא יבוא כנראה צו אלוהי. הקול צריך לבוא מראש הממשלה עצמו, ואם לא ממנו, אז מהציבור הרחב ומיתר נציגיו בבית המחוקקים.

איני מקבל את הסברה שלראשי הממשלה פשוט לא אכפת מה שיקרה אחרי לכתם. לכל ראש ממשלה חשובה המדינה גם בראייה היסטורית. המדינה יקרה לליבו, וכל מה שהוא עושה נועד לחזקה גם בשנים שיבואו אחרי שנות חייו. לכן, חובתו של ראש הממשלה וחובתה של הממשלה הן למנות מיד ממלא־מקום לראש הממשלה.

לתקן את חוק היסוד

כמו כן, ראוי לתקן את חוק היסוד ולהבהיר כי מכאן ואילך, מינוי ממלא־המקום הוא חובה. נוכח לקחי העבר, נכון גם לקבוע סדר של ממלאי־מקום, שלא יותיר שום מקום לאי־ודאות, בדומה לסדר הקיים בארצות־הברית.

לקחי ההיסטוריה מחייבים שיהיה יותר מממלא־מקום אחד בסדר: כשראש הממשלה יצחק רבין נרצח, לא היה שמעון פרס רחוק מכדורי הרוצח, ובארצות־הברית כבר היה קשר שבו נרצח הנשיא, וניסו לרצוח במקביל את סגן הנשיא ואת מזכיר המדינה.

במדינת ישראל, שבה הצמרת המדינית והצבאית מסתכנת לא פעם, כולה יחד, בביקורים במקומות מסוכנים, ושמתקיים בה חשש לא רק להתקפי לב ואירועים מוחיים אלא גם לפעולות טרור מצד האויב המכוונות נגד ראשי המדינה - עניין זה מחייב התייחסות רצינית הרבה יותר ממה שמתרחש כיום.

בריאות ואריכות־ימים לראש הממשלה ולכל משרתי הציבור, באשר הם.

עוד כתבות

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

לידיעת דמרי ופתאל: יש גם מפסידים מההצטרפות של פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: "אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה-קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של גוגל את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם