המרכולית בקיבוץ שמציעה בריוש עם פרמז'ן ופלפל ורוד ופרסבורגר כמו בהונגריה

יום בקיבוץ מעיין צבי מזמן הפתעות קיציות מתחת לרדאר: מאפים ולחמים משוגעים במכולת קיבוצית, אמנית שיוצרת פורטרטים מהפנטים ממילים ורקמות ומתחם אמנים מעט חתרני באזור התעשייה שהוסב למרחב יצירה שוקק.

10:00 | בית מקדש למאפים

אם תגיעו באמצע השבוע להנדלר, המרכולית של קיבוץ מעיין צבי, תגלו שבמבנה התמים למראה מסתתרת אחת המאפיות המוטרפות שבנמצא. ביום שישי הרמזים להימצאותם של מאפים ברמת The French Bastards שבפריז כבר יותר גלויים - תור מייגע של מכוניות משתרך במעלה ההר לכיוון שער היישוב, ותושבי הקיבוץ הוותיקים מסתגרים בבתי האבן היפים, עד תום הפלישה.

● הקיבוץ שתמצאו בו טארט חלומי ואלפחורס עם נגיעות אלכוהול 
● תפריט הקוקטיילים בקיבוץ הגלילי לא מבייש ברים בניו יורק
● במנזר מסתורי חצי שעה מתל אביב יש יינן פלסטיני שמכין סוביניון בלאן חלומי
● בשביל מסעדת הפועלים הזאת שווה לנסוע דרומה

בין שמדובר באסקפיזם קולינרי או כמאמר השיר "מתוקים הם סוג של נחמה", במרכולית הנדלר שוכן לו בית מקדש למאפים, עוגות, לחמים מסחררים, מיני קינוחים שהדעת והעין לא יכולה להכיל במבט ראשון.

מאחורי השיגעון הזה ניצב היגיון צרכני מנומק. הבעלים שי הנדלר הקים את המרכולית מתוך תפיסה שנותנת כבוד ליצרנים קטנים. כאלה שלא מוצאים בכל מרכול וסופר.

רגע לפני שהסתערנו על עמדת המאפים, עשינו סיבוב בין המדפים וראינו אוצרות קולינריים של ממש - גבינות ממחלבות בוטיק, בירות ממבשלות מקומיות, נתחים מיושנים של בשר מקצב סודי בנהלל, שמנים ורטבים וכל מה שפודי חובב חולם עליו. לונה פארק קולינרי במיטבו. בזווית העין קלטנו מגשים ועליהם פרסבורג (סהרוני פרג) שזה עתה הגיחו מהתנור. במקביל ראינו את אוהד הקונדיטור עורם על הדלפק מאפים מלוחים עם גבינה כחולה, פקאן וארטישוק.

 מאפים בהנדלר / צילום: מאפיית הנדלר

משפחת הנדלר נתנה דרור לשיגעונותיהם של אוהד ודידיה הקונדיטורים והם הלכו עד הסוף עם התשוקה והידע. "אנחנו מייצרים כאן מאפים ולחמים מ־48 סוגי קמח שונים. בכל יום יש לנו רעיון חדש", מספר אוהד ומצביע על בריוש תמים שהסתבר כממזרי במיוחד. "יש בבריוש הזה גבינת פרמז'ן ופלפל ורוד", הוא מחייך ועשרות זיקוקים מתפוצצים לנו בפה.
מרכול הנדלר

11:00 | מציירת במילים

בעוד כרסנו מתפוצצת מעונג ומאשמה צעדנו במורד השביל המקיף את הקיבוץ אל עבר הסטודיו של האמנית קרן פרגו. מעיין צבי התברך בנוף יפה של תכול ים, מפרשיות לבנות באופק ובמראן הסדור של בריכות הדגים של הקיבוץ.

הסטודיו משקיף על כל אלה, אם כי המבט מיד מוסט אל היצירות התלויות והמונחות על שולחן העבודה. פרגו למדה עיצוב תעשייתי ועסקה בטקסטיל, עד שלפני כמה שנים נתקלה בספרים ישנים שפונו מבתי הקיבוץ. "היו שם אוצרות של ממש, ספרים עם שירי רחל בגרמנית, דפי תווים שהצהיבו, מפות עתיקות ועוד פריטים שהלב נחמץ מהמחשבה שגורלם יהיה טחינה בבלנדר של מפעל הנייר".

 בסטודיו של האמנית קרן פרגו. איור של זוג חבוק ולצדם עמוד שמרפרר לסיפור אהבה

ככל שהדפים היו נושנים, כך התייחסה אליהם פרגו ביתר חרדת קודש. היא החלה להדביק על קנבס עמודים מהספרים, ועליהם משכה בדיו איורים שמתחברים לטקסט. בהמשך הרהיבה עוז וגם ציירה במשיכות צבע עזות. התוצאה אהובה על כל חובבי המילה הכתובה והאמנות הצרופה: פורטרט של ביאליק שלצדו השיר "משוט במרחקים", איור של זוג חבוק ולצדם עמוד שמרפרר לסיפור אהבה ועוד סדרה מרגשת של אותיות מצירופי הקבלה. בסטודיו נערכות גם סדנאות שבהן משלבת פרגו בין סיפוריהם האישיים של המשתתפים לאופן הבעתם על גבי הקנבס.
Keren Farago

13:00 | פסנתר אדיר ממדים מקרטון

גלשנו במדרון מערבה משם. אזור התעשייה של מעיין צבי, כך סיפרו לנו, הוסב לאחרונה והפך את מבני התעשייה המסורתיים למתחם שוקק של אמנים ויוצרים. החזון הוא יצירת מרחב לאמנות קהילתית מקיימת.

 המעיין - מקום לתרבות

שוטטנו לאורך הפסאז', שם הצצנו לגלריה המציגה תערוכות מתחלפות ולחנות ייחודית שמוכרת חולצות עברו "מחדוש" ועליהן הדפס של האמנית jinn. ביקרנו בסטודיו של צורפת, בגלריה של יוצרת בעיסת נייר ואפילו בחנות שמציגה את המילה האחרונה בתחום הטקסטיל המקיים - מגבות עשויות מזרעי המפ.

בצדו השני של הפסאז' פסענו אל מוזיאון הקרטון המרתק של אליאן לולה קצ'קה, אמנית בינלאומית שסימן ההיכר שלה הוא לבבות ועליהם הכיתוב spread the love. לולה קצ'קה מפסלת ובונה מיצגי ענק שקשה להאמין שאכן עשויים מקרטון - פסנתר אדיר־ממדים, דמויות ענק, אהילים ועוד פריטים ששווה לקחת את הזמן ולהסתובב ביניהם.

בערבי חמישי יש במתחם סיורים מודרכים, ערבי מוזיקה צוהלים, שוק לילה ואווירה שהזכירה לי במעט את מתחם האמנים האלטרנטיבי קריסטיאנה שבקופנהגן.
המעיין - מקום לתרבות