הגילוי המרהיב על הפינגווינים שמציל מטוסים מקיפאון / צילום: Shutterstock
כשהחוקר פירוז קאבפור מאוניברסיטת UCLA צפה בסרט טבע על פינגווינים, הוא הבחין שלמרות שהם יוצאים ממים קרים מאוד וחיים בטמפרטורה נמוכה מאוד, לא מצטבר קרח על נוצותיהם. כשבדק גילה שלפינגווינים נוצות המכילות נקבוביות קטנות שלוכדות את האוויר והופכות את פני השטח לדוחה מים. לימים המידע הזה שימש בסיס להמצאת הטכנולוגיה שמרחיקה קרח מכנפי המטוסים. ההתבוננות האקראית שלו בטבע אפשרה לו ליצור חדשנות.
כשהמהנדס הישראלי שמחה בלאס היה צעיר הוא ביקר את חברו במושב ליד חדרה, והחבר הראה לו עץ שהתפתח באורח פלא ללא השקיה כלל. בלאס החל למשש את רגבי האדמה מסביב לעץ והם היו יבשים. לפתע הוא הבחין בצינור שעובר בקרבת העץ וכשחפר סביב העץ גילה סדק בצינור. המסקנה הייתה ברורה - טפטוף עדין של מים מפרה היטב את העץ הפורח. לימים הוא פיתח עם בנו את הטפטפות הראשונות שבהמשך הפכו לחברת נטפים.
● מה הקשר בין מלחמת העולם השנייה לאולפני פיקסאר? | סרנדיפיטי
● איך מצאתי את התרופה לייאוש הלאומי בחנות ארטיקים בנס ציונה | קניתי
● כשהמכונות יפקיעו מאיתנו את הבלעדיות, נישאר רק עם המבוכה הקיומית | רעיון
בסוף שנות התשעים קרא אלפרד מיירהובר, עורך דין גרמני חובב ציפורים, בכתב עת מדעי שקורי עכביש מחזירים קרינת על־סגול (UV) כדי למנוע התנגשות ציפורים במתווה החוטים שעמלו עליו רבות. מיירהובר נרגש מהגילוי שנחשף אליו ושיתף את חברו הטוב שהיה בעלים של חברת זכוכית בגרמניה. ממנו הוא שמע כי מיליוני ציפורים מתנגשות בכל שנה בבניינים המכוסים זכוכית. החיבור המקרי הזה הוליד מחקר על קורי עכביש, ציפורים, קרני UV וזכוכית שבסופו נוצר הפטנט שפתר את התנגשות הציפורים בשמשות מבלי לפגוע באסתטיקה של הבניינים.
"כאשר אנחנו מתבוננים בסקרנות, מגיע רגע הגילוי של משהו נדיר, לא מובן, בלתי צפוי. מגיע הרגע הממקד את תשומת הלב שלנו, רגע הפליאה", כותבת בספרה "המצאות הטבע" ד"ר יעל הלפמן כהן, מייסדת ארגון הביומימיקרי הישראלי וחברת Naturecode, שמלמדת ומלווה תהליכי חדשנות בהשראת הטבע.
מאז ומעולם הטבע היה מאגר אינסופי של תופעות, מראות, צבעים, מינים ועוד. מהדומם, דרך הצומח ועד החי - לא ניתן לנצח את התחכום והגאונות שאנו מוצאים בטבע. אבל מה שמעניין יותר הוא דווקא לראות את הטבע כספריית השראות ופתרונות.
הוא גם הבסיס למונח סרנדיפיטי, לפחות על פי האגדה המסתורית מהמאה ה־16. כך סופר כי שלושת הנסיכים מסרנדיפ היו ערניים מאוד במסעותיהם, וזיהו שביל שרק בצדו האחד היה עשב. הפרט הזה עזר למצוא עבור אדם את הגמל שלו שאבד. הערנות שלהם היא הבסיס לתהליכי הסרנדיפיטי של היום.
פרח החמנייה, הקרוי על שם החמה, מגיב לשמש ודומה לשמש. בתרבות הסינית מייצגת החמנייה אושר, אינטליגנציה, חיוניות, מזל ואריכות ימים. במושגי הסרנדיפיטי החמנייה מלמדת אותנו להגיב למה שקורה סביבנו, אותה רספונסיביות החשובה כדי לקדם תוצאה חיובית ממקרה שנקרה בדרכנו. החמנייה גם הייתה מקור השראה ולמידה לעוקבים סולאריים.
רגע השיא של הסקרנות הוא הפליאה. הוא גם המפתח לגילוי דברים. או כמו שהגדירה זאת ד"ר הלפמן כהן - זהו רגע בראשיתי. ברוח הפליאה והחיקוי של הטבע כדאי לזרוח אל מול הזדמנות למשהו טוב ולראות את הטבע כמורה דרך ולא כמשאב בלבד.