שופטי בית המשפט העליון דנים בעתירות נגד חוק הנבצרות, בשבוע שעבר / צילום: דוברות הרשות השופטת
בג"ץ הוציא היום (א') צו על-תנאי לממשלה לנמק מדוע לא לדחות לכנסת הבאה את תחולת "חוק הנבצרות" המשנה את הקריטריונים להוצאת ראש ממשלה לנבצרות. בנוסף נקבע כי הנשיאה אסתר חיות תשב בראש הרכב מורחב של 11 שופטים הכולל את עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
● אסתר חיות בבג"ץ על חוק הנבצרות: נולד כדי לחסום עתירה נגד נתניהו
● בארה"ב ובמדינות אחרות הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית מופרדים?
השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית מבהירים כי הממשלה נדרשת לתת תשובה, מדוע לא יקבע כי החוק "לא יחול בתחולה מיידית".
עד ל-20 לספטמבר יוגשו תצהירי תשובה ועיקרי טיעון של העותרות התנועה לאיכות השלטון ומפלגת ישראל ביתנו.
"חברי הכנסת הסתערו בפאניקה עם חשש מדומיין"
העתירות הוגשו נגד תיקון חוק יסוד הממשלה, המשנה את כללי הנבצרות, ואושר בכנסת במרץ השנה. התיקון צמצם את עילות הנבצרות, כך שניתן יהיה להכריז על נבצרות ראש הממשלה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית. בנוסף, נקבעה דרישת רוב חריגה להפעלת מנגנון הנבצרות. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי כאשר קביעת הנבצרות היא בניגוד לדעתו של ראש הממשלה, כאשר הוא כשיר פיזית ונפשית לתפקידו, "משמעותה הדחתו של מנהיג מכהן שנבחר על-ידי נציגי העם ובעודו זוכה לאמון הכנסת. כלומר, קביעת נבצרות ראש הממשלה היא בפועל מעשה ביטול של תוצאות הבחירות וההליך הדמוקרטי".
קידום החוק החל לאחר שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, בטענה כי הוא מפר את הסכם ניגוד העניינים עליו חתם. בעתירות נטען כי החוק הוא פרסונלי ונועד למנוע דיון על הוצאתו לנבצרות של נתניהו, על רקע המחלוקת על עמידה בהסכם ניגוד העניינים.
ההחלטה על מתן צו על-תנאי והרחבת ההרכב ניתנה ללא נימוקים, כמקובל, אך בדיון התבטאו השופטים בנוגע לטענות. כך השופט עוזי פוגלמן העיר לגבי האפשרות לבקר חוק יסוד. "יש אפשרות לבקר. על סמך דוקטרינות שנקבעו בהרכב מורחב. אנחנו לא בוואקום". השופט יצחק עמית העיר כי "שופט תורן הוציא החלטה טכנית, שגרתית לחלוטין, וחברי הכנסת הסתערו בפאניקה עם חשש מדומיין, וכך נולד החוק הזה". בנוסף אמר "יש תכלית כפולה לחוק. האחת - לחסום דיון משפטי, כמו שכולם אמרו ברגע שהשופטת התורנית הוציאה לתגובה; והשנייה - להתגבר על ניגוד העניינים". הנשיאה חיות אמרה כי החוק "היה מיועד לחסום את העתירה. אלה העובדות".