נתי סיידוף, בעל השליטה בקבוצת שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר
קבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי, הנמצאת בשליטת איש העסקים נתי סיידוף, ביצעה הנפקה פרטית של מניות למשקיעים מוסדיים בהיקף של כ־600 מיליון שקל ובמחיר של 9 שקלים למניה.
ההנפקה, אותה הובילה ברק קפיטל חיתום, בוצעה בהנחה של כ-5% על מחיר הנעילה של המניה ביום חמישי. להבדיל מגיוסים קודמים, הפעם בחר בעל השליטה סיידוף (47%) שלא להשתתף בהנפקה, והוא דולל בכ-12% וירד להחזקה של כ-41% מההון. בשתי ההנפקות הקודמות - גיוס של כ־330 מיליון שקל בדצמבר ועוד קודם לכן גיוס של 251 מיליון שקל ביוני 2022, השתתף סיידוף והזרים לקופת החברה כ־270 מיליון שקל.
● המשקיעים זעמו על הפרקליטות, והפרשה שטלטלה את השוק עשויה להיפתח שוב
לדברי גורם בשוק ההון, היעדרותו של סיידוף לא משקפת בהכרח חוסר אמון בחברה, וייתכן כי הוא נשאר בחוץ מכיוון שהוחלט על ביצוע מהיר של ההנפקה.
חברות הביטוח הפניקס ומגדל, שהן בעלות עניין בשיכון ובינוי, רכשו בהנפקה מניות בכ־60 מיליון שקל ו־100 מיליון שקל בהתאמה. הפניקס תחזיק לאחר ההנפקה כ־10% מההון ומגדל כ־6% מהון המניות. בנוסף, חברת כלל ביטוח רכשה מניות בכ־300 מיליון שקל ותחזיק בעקבות כך כ־6.2% מההון. בית ההשקעות מור רכש בהנפקה מניות בכ־80 מיליון שקל. את שאר המניות רכשו גופים נוספים.
שיכון ובינוי פועלת במינוף גבוה, כשהיא נושאת על גבה התחייבויות שוטפות בסך 11.5 מיליארד שקל, והתחייבויות לא שוטפות של עוד 9.3 מיליארד שקל. מול אלו ההון העצמי של החברה עמד בסוף הרבעון הראשון של השנה על 4.2 מיליארד שקל - 16.5% בלבד מהמאזן.
הצבר בניגריה התכווץ
בדומה לשאר חברות הנדל"ן היזמי הפעילות בארץ, גם שיכון ובינוי נפגעה מההאטה בשוק המקומי לצד העלייה הדרמטית בשיעור הריבית. בנוסף, החברה עדכנה לפני חודש וחצי כי פעילותה באפריקה נפגעה בצורה משמעותית עקב הקריסה של המטבע הניגרי, הניירה. לנוכח הפעילות הענפה של החברה בתשתיות במדינה (בעיקר סלילת כבישים), נאלצה שו"ב לפרסם אומדן של הפגיעה הצפויה בתוצאותיה בשל נפילת הניירה, וצפתה כי תרשום ברבעון השני השנה הפסד של כ־97 מיליון שקל, לצד קיטון של 153 מיליון שקל בהון העצמי. בנוסף התכווץ היקפו של צבר העבודות של החברה בניגריה בכ־1.6 מיליארד שקל, והוא נאמד כעת ב־3 מיליארד שקל.
הקריסה בניירה התרחשה במהלך יוני, לאחר שהבנק המרכזי של ניגריה הודיע על שינויים בשוק המטבע והעביר את הניירה למסחר חופשי. למרות הצפי לפגיעה בתוצאותיה עקב הכנסות הנקובות במטבע הניגרי, מסרה שיכון ובינוי כי "ההשלכות על הפעילות השוטפת של החברה מוגבלות, היות שמרבית התשומות בפעילות הביצוע בניגריה נקובות אף הן בניירה. בנוסף, מרבית הסכמי הביצוע של חברות הקבוצה בניגריה כוללים רכיב הצמדה למחירן של תשומות עיקריות".
בסוף יולי דיווחה החברה כי על פי דוחות שמאות בגין פרויקטי דיור להשכרה בארץ, "ייתכן כי החברה תרשום בדוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2023 הפרשה לירידת ערך של נדל"ן להשקעה, בהיקף של כ־450 מיליון שקל. ירידת הערך נובעת בעיקר מעליית שיעורי הניכיון לפיהם מהוונים תזרימי המזומנים החזויים של פרויקטי הדיור להשכרה בישראל, ומעדכון הוצאות המימון החזויות עקב עליית ריבית בנק ישראל".
החברה הבת פרעה הלוואה
גם החברה הבת, שיכון ובינוי אנרגיה, הצטרפה לאחרונה למאמצים למלא את קופתה של שיכון ובינוי, כשביצעה פירעון מוקדם של מלוא יתרת הלוואת הבעלים שהועמדה לה על ידי שיכון ובינוי, בהיקף של 386 מיליון שקל. זאת לאחר שהשלימה הנפקת אג"ח בהיקף של כ־750 מיליון שקל.
קופתה של שיכון ובינוי אמורה הייתה להתמלא במזומנים בעקבות עסקת ענק למכירת חלקה בכביש אגרה במדינת טקסס, ארה"ב. אולם האישורים הרגולטוריים הנדרשים להשלמת העסקה טרם התקבלו ולכן הוסכם עם הרוכש להאריך את הסכם המכירה עד לסוף אוגוסט. העסקה בטקסס תמורת 425 מיליון דולר חשובה מאוד לחברה, ואמורה להניב לשיכון ובינוי תזרים נטו של כ־1.2 מיליארד שקל, ולייצר רווח הון של מעל מיליארד שקל.
מניית שיכון ובינוי רשמה היום עלייה של כ־3%, אולם בשנה האחרונה צנחה המניה ב־38% ושווייה של החברה הצטמק לכ־4.6 מיליארד שקל. סדרות האג"ח של הקבוצה רשמו עליות של עד 2% היום.
ברבעון הראשון של 2023 הסתכמו הכנסות שיכון ובינוי ב־2.1 מיליארד שקל, עלייה של 37% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שנבעה מצמיחה בהכנסות ממגזרי עבודות קבלנות התשתיות בישראל ובארה"ב. זאת, לצד עסקאות קומבינציה שתרמו להכנסות בתחום יזמות הנדל"ן בארץ, ועלייה בהכנסות מסקטור הזכיינות, בגין הקמת קמפוס קריות המודיעין והתקשוב לצה"ל בנגב. בשורה התחתונה הרווח הנקי צמח ב־50% ל־78 מיליון שקל. הרבעון השני שלה, כאמור, צפוי להיראות שונה לגמרי.