משפחתה של הנרייטה לאקס ליד הפסל שמנציח אותה / צילום: University of Bristol
ייתכן שכבר שמעתם על הנרייטה לאקס, אישה אפרו־אמריקאית שעברה בשנות ה־50 של המאה ה־20 טיפול רפואי ותאיה נקצרו בלי שנתנה את הסכמתה, ודאי בלי שהעלתה בדעתה שהתאים הללו ימשיכו להתרבות במעבדה עד היום. בימים אלה, הגיעה חברת הביוטכנולוגיה תרמו פישר, שבידיה נמצאים התאים והיא משווקת אותם למטרות רווח, לפשרה עם משפחת לאקס. פרטי ההסכם לא נמסרו, אך הם כוללים לפי הערכות פיצוי כספי ומתן זכויות מסוימות לבני המשפחה להכריע כיצד ניתן להשתמש בתאים ואיזה מידע ניתן למסור לגביהם.
בני המשפחה הדגישו שהם שמחים על המחקר שנעשה בתאים ואינם מתכוונים להפריע לו, ועם זאת, עורך דינם טען שחברות נוספות מרוויחות ממחקרים שנערכו בתאים והמשפחה עשויה לתבוע פיצוי גם מהן.
בסיס להמצאות ופטנטים
התאים הסרטניים של לאקס, שזכו מאוחר יותר לשם "שורת התאים HeLa", פיתחו יכולת להתרבות עד בלי די, גם בתנאי תחזוקה מינימליים במעבדה. לאקס עצמה מתה כתוצאה מהסרטן בגיל 31, ב"אגף לשחורים" של בית החולים ג'ונס הופקינס, בלי שידעה שנלקחו ממנה תאים. חוקרים שהבינו שמדובר בתאים יוצאי דופן לקחו תאים נוספים מגופתה, שוב בלי ליידע את המשפחה.
התאים הללו הפכו בסיס להמצאות ופיתוחים רפואיים רבים. ג'ונס סאלק השתמש בהם בפיתוח החיסון לפוליו, והם שימשו לניסויים בסרטן, איידס, השפעת קרינה ורעלים, מיפוי גנטי ובדיקת רגישות של תאים אנושיים למזונות ומוצרי קוסמטיקה שונים. למעשה, השימוש בתאים של לאקס הוא עניין שבשגרה בעולם הרפואה.
חברת תרמו פישר היא בעלת הזכויות לשורת התאים והיא מוכרת אותם לאקדמיה ולחברות. אף תא אינו זה הספציפי שנלקח מלאקס, אבל התאים מכילים את החומר הגנטי שלה, שעבר מוטציות רבות במהלך השכפולים האינסופיים. אי אפשר לשלול את האפשרות שיום אחד ניתן יהיה לשבט מהם תאומה זהה ללאקס. לכן ניתן להבין מדוע המשפחה ביקשה גם שליטה בהם, לא רק כסף.
מאבק שהפך לספר וסרט
בני משפחתה של לאקס הבינו שתאים שלה מסתובבים בעולם רק ב־1975, לאחר שהחלו לקבל טלפונים מוזרים המזמינים אותם לבצע בדיקת דם במטרה להבדיל בין התאים משורת HeLa לתאים אחרים בעקבות זיהום.
בתה של הנרייטה, דבורה לאקס־פולום, נלחמה על השגת פיצוי ושליטה בתאים, ועל הנצחת תרומתה של אמה למדע, עד שמתה ב־2009. ב־2010 יצא לאור הספר "חיי הנצח של הנרייטה לאקס" שכתבה העיתונאית רבקה סקלוט ובהמשך הוא הפך לסרט בכיכובה של אופרה וינפרי. סקלוט הקימה את הקרן על שם הנרייטה לאקס, לתמיכה בקורבנות של פרוצדורות רפואיות ללא הסכמה, והיא זכתה לתרומות מגופים רפואיים רבים, בעיקר על רקע מהומות Black Lives Matter ב־2020.