לנור דניאל / צילום: דור בורכוב
אישי: בת 33, גרושה + 1, גרה בראשון לציון
מקצועי: מייסדת ומנכ"לית Shopper AI, שמנטרת התנהגות לקוחות באמצעות מצלמות בחנויות
משפחה: הוריי קראו לי לנור, מלשון "לנו אור". אחרי שניסו להביא ילדים לעולם במשך 14 שנים, הם טסו לברזיל להביא אותי. אני מרגישה שקיבלתי הזדמנות שנייה, שיכולתי להיות זרוקה באיזו פאבלה, אבל הגעתי למשפחה ישראלית מדהימה. אבא שלי, יוצא קיבוץ גינוסר, בן להורים ניצולי שואה, הוא האדם החזק ביותר שאני מכירה. אמא שלי נולדה בבגדד ועלתה עם משפחתה לישראל.
● המנכ"ל שהתחיל על במות התיאטרון והגיע לניהול מוזיאון עם מאות אלפי מבקרים בשנה
● הוא נטש קריירה מצליחה כעורך דין ופתח בחדשה: "כסף זה לא חזות הכול"
● "אנשים פחות משפצים היום. הקבלנים בקושי כלכלי גדול"
מאומצת: רק אחרי שילדתי את בתי, בגיל 26, התחלתי לשאול מאיפה באתי. שאלתי את עצמי איך אישה יכולה לוותר על ילד. כשבדקתי גיליתי שאומצתי בהליך מהיר, עם תיק אימוץ שכולו זיופים.
שאפתנית: בגיל שבע עברנו מראשון לציון לנס ציונה. הייתי ילדה עם שאיפות, חריגה בקהילה. תמיד הייתה לי תעוזה מידיעה שיש לי ייעוד. הייתי תלמידה טובה מאוד עד גיל ההתבגרות, אז החלטתי לבדוק גבולות. נהניתי יותר ללכת לים מלמבחנים.
8200: לא השלמתי בגרות, אבל הייתה לי אנגלית ברמת שפת אם ונתונים גבוהים בצו ראשון. בצבא גיליתי לראשונה שיש לי יכולת ללמוד. מצאתי את עצמי ביחידה שבה כולם מצוינים, מוצלחים וחכמים - וזה נתן לי מוטיבציה להתבלט. הייתי קצינת מבצעים בשטח ב"צוק איתן" וב"עמוד ענן", פעלתי בתחושת שליחות ואהבתי את זה. שירתתי שבע שנים והשתחררתי בדרגת סרן.
חתונה: התחתנתי בגיל 21. כשהייתי בת 29 התגרשנו. אנחנו הורים לליאן, בת שש וחצי. הגרוש שלי כבר הספיק להתחתן שוב, ואני היום גרושה +1.
השכלה: תואר ראשון במנהל עסקים, במרכז האקדמי פרס ברחובות. עשיתי את זה תוך שאני משלימה 12 יחידות בבגרות.
נדל"ניסטית: הגרוש שלי לימד אותי איך עושים כסף מכסף. כשהייתי רק בת 20 קנינו דירה להשקעה בבאר שבע ומכרנו אותה ברווח של 300 אלף שקל. ההורים, שתמיד חינכו אותי לעבודת כפיים, התנגדו לזה. כשהשתחררתי מהצבא הקמנו חברה להשקעות נדל"ן. התחלנו בארץ, אבל כשיצא חוק דירה שלישית עברנו לגרמניה, אנגליה ויוון. החברה עדיין פעילה ומנהלת כיום כ-300 נכסים. לא עשינו מיליונים, אבל בהחלט עשינו כסף.
ההתחלה: בגיל 28, קצת לפני הגירושים, קיבלתי "מתנה": מחלת הצליאק. כשגיליתי שמוצרים ללא גלוטן יקרים ב־30%-40% העליתי על זה פוסט ואייל רביד, בעל השליטה ומנכ"ל רשת ויקטורי, ענה. כך התחיל הסיפור שלי עם סופרמרקטים.
אני והשותפה שלי, סיוון פרידמן, התחלנו כחברת מחקר שבודקת התנהגות קנייה לרשת ויקטורי. אחרי שנה וחצי של מחקרים החלטנו להוסיף מוצר טכנולוגי. כשסיפרתי לאייל רביד הוא ענה: מצוין, אני המשקיע הראשון. הוא האבא העסקי שלי, אדם לא פשוט שכיוון אותנו באגרופים בתעשיית המזון המחוספסת. הוא לימד אותי לדבר עם סוחרים.
Shopper AI: התוכנה שלנו, שמולבשת על מצלמות האבטחה מאפשרת ניטור, מדידה וניתוח של התנהגות קונים - ומפיקה תובנות לשימוש הלקוח. החברה קמה בתחילת 2021. גייסנו עד כה 7 מיליון דולר, נשלים בקרוב ל-9 או 9.5 מיליון דולר בסבב פנימי. בדצמבר אנחנו אמורים לצאת לגיוס גדול, שישמש להתרחבות גלובלית. יש לנו 28 עובדים בישראל ועוד כ-50 עובדי בקרת איכות בנפאל. חוץ מוויקטורי, יש לנו כבר לקוחות בינלאומיים ואנחנו מכוונים לארבעה יעדים: ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה והולנד.
המנטור: בשלב מסוים החלטתי לשאול את פרופ' אמנון שעשוע (מובילאיי, וואן זירו) אם התוכנית שלנו ניתנת לביצוע. הוא לא רק אישר, אלא גם נכנס כמשקיע ומסייע לי כמנטור גם כיום. מהאמונה שלו בי התחלתי להאמין בעצמי. פעם אחת אפילו בכיתי לו בטלפון, היה מביך.
יזמיות: יש רק 2% נשים יזמיות בתחום ה-AI. אין גם הרבה מנטוריות, אבל מצאתי: עינת פלד שפירא, מנכ"לית Be. ועדיין, בכל פעם שאני נכנסת לישיבה, העין שלי מחפשת אישה בחדר וכמעט תמיד לא מוצאת. שתי מהנדסות, עם תואר שני ובוגרות 81, סיפרו לי לאחרונה שהן חוששות להיכנס ליזמות כי אין שם כמעט נשים ואולי יש סיבה. זה מחלחל.
אנחנו חברה שמנוהלת על ידי שתי יזמיות, 60% מכוח האדם שלנו זה נשים. מהנדסת אלגוריתמית שעברה חמישה ראיונות והיו לה אפשרויות מעולות, בחרה בנו כי יש אצלנו "סביבה נשית". אני מאוד שמחה שהיא איתנו, אבל מצטערת על הסיבה.
עתיד: החלום שלי הוא ש-Shopper AI תהיה בכל חנות. אני רוצה להוביל את החברה, לייצג בכבוד את הנשים בהייטק ולהנפיק בנאסד"ק.