חלל עבודה של Wework / צילום: שירן כרמל
חברת חללי העבודה המשותפים WeWork (ויוורק) פרסמה הערת אזהרה לפיה קיים ספק משמעותי לגבי יכולתה להמשיך לפעול ולהתקיים כעסק חי. זאת, לנוכח המשך צבירת ההפסדים שלה ותזרים שלילי מפעילותה השוטפת. על החברה רובץ חוב (נטו) לטווח ארוך של כ־3 מיליארד דולר. במסחר המאוחר בניו יורק ביום ג' צנחה מניית החברה ב־17% ומשקפת לוויוורק שווי של כ־370 מיליון דולר בלבד - ירידה של 99% מהשווי שלפיו נרשמה למסחר בוול סטריט לפני כשנתיים.
● מנכ"ל אמות: "מצב הרוח במשק ירוד. רואים שלא פותחים עסקים חדשים"
● מנכ"ל המשכירה הגדולה לחברות הייטק מגלה: כך נראית המציאות החדשה בענף
וויוורק, שבעבר נחשבה לאחד הסטארט־אפים בעלי השווי הגבוה בעולם (47 מיליארד דולר בשיא, בעת שהייתה עדיין חברה פרטית), הודיעה ביום שלישי שמלאי עודף של נכסי נדל"ן משרדי, תחרות גדולה יותר בתחום חללי העבודה ואי ודאות כלכלית הובילו להפסד של 349 מיליון דולר ברבעון השני של 2023. החברה התמודדה עם קצב חילוף מנויים (שוכרים) גדול יותר וביקוש נמוך מכפי שצפתה, וזה גרם לירידה בכמות לקוחותיה במיקומים שונים ביחס לשנה שעברה.
"שיעור נטישה גבוה יותר וביקוש חלש משצפינו"
המנכ"ל הזמני דיוויד טולי מסר כי "בסביבה תפעולית קשה, הצגנו צמיחה בהכנסות ושיפור דרמטי ברווחיות. היצע עודף של נדל"ן מסחרי, התגברות התחרות והתנודתיות המאקרו־כלכלית הובילו לשיעור נטישה גבוה יותר וביקוש חלש משצפינו. אנחנו בטוחים ביכולת שלנו לענות על הצרכים של עסקים בכל הגדלים, הסקטורים והגיאוגרפיות, והחזון שלנו לטווח ארוך נותר ללא שינוי".
וויוורק גייסה בשנות חייה מיליארדי דולרים מגופים בראשות סופטבנק, המשקיע הפיננסי הגדול ביותר שלה, אבל הצמיחה שלה החלה להיתקע בשלהי העשור הקודם. זאת לאחר שמשקיעים הביעו חששות לגבי סגנון הניהול החריג של המייסד-השותף הכריזמטי אדם נוימן, ועסקאות שעשו גורמים הקשורים אליו עם החברה. נוימן נאלץ לעזוב את החברה ב־2019 בלחץ המשקיעים הגדולים (בראשות סופטבנק), ותחת ההנהלה החדשה וויוורק החלה להיסחר בניו יורק באוקטובר 2021 לאחר שמוזגה לחברת SPAC.
במחיר שאליו הידרדרה המניה כיום, סופטבנק, בעלת המניות המרכזית בוויוורק, רושמת הפסד של מיליארדי דולרים על השקעתה בחברה. נכון לדיווח מלפני מספר חודשים, סופטבנק החזיקה ב־55.4% ממניות וויוורק שהשווי הנוכחי שלהן הוא פחות מ־200 מיליון דולר. בוויוורק ציינו עם פרסום הדוח ביום שלישי כי יכולת החברה להמשיך להתקיים כעסק חי תלויה ב"יישום מוצלח של תוכנית ההנהלה ב־12 החודשים הקרובים".
הודעת החברה כללה את פירוט הצעדים שבכוונתה לנקוט לשיפור הנזילות והרווחיות, ובהם קיצוץ עלויות על ידי ארגון מחדש ומו"מ מחודש על תנאי החוזים מול הלקוחות, הגדלת הכנסות על ידי צמצום התחלופה במנויים והגדלה של מכירות חדשות. כן מתכוונת החברה לגייס הון נוסף באמצעות הנפקת חוב או מניות או בדרך של מכירת נכסים.
תהיות על המודל העסקי והניהול
את WeWork הקימו אדם נוימן ומיגל מקלבי האמריקאי. השניים החלו לפעול יחד להקמתה בשנת 2008, ובשנת 2011 חנכה החברה את הנכס הראשון שלה - כשהחלה להשכיר חללי עבודה משותפים במנהטן. שמונה שנים מאוחר יותר, לאחר סדרת גיוסי ענק והתרחבות גיאוגרפית מואצת, וכשוויוורק כבר הייתה יוניקורן - אך כנהוג באותן שנים גם הפסדית ושורפת מזומנים - היא הגישה תשקיף לקראת הנפקה בוול סטריט, שחשף הפסדי ענק. במקביל התעוררו תהיות רבות בנוגע למודל פעילותה העסקית ולהתנהלות של נוימן שעמד בראשה.
החברה, שבשוק הפרטי כבר קיבלה כאמור שווי של 47 מיליארד דולר זמן קצר טרם הגשת התשקיף, בהובלת הכספים שהזרימה לתוכה סופטבנק, גילתה שהשוק הציבורי של סוף 2019 הרבה פחות נדיב. היא הורידה את השווי לפיו תכננה להנפיק באותה עת לכ־25 מיליארד דולר, אך גם על השווי הזה היא נאלצה לוותר לבסוף, בשל חששות המשקיעים באשר למודל העסקי שבו היא פועלת. בסופו של דבר ההנפקה בוטלה, ונוימן הודח מתפקיד המנכ"ל. עם זאת, הוא יצא מהחברה עם הון גדול, לאחר שמכר חלק ממניותיו לתאגיד היפני סופטבנק.
בינתיים, הגיעה הקורונה ואיתה הריחוק החברתי והעבודה מהבית, וענף חללי העבודה המושכרים השתנה, גם אם אחרי תקופה מסוימת עובדים חזרו למשרדים. גם כך הצליחה וויוורק לרכוב על טרנד חדש בשווקים - הנפקות ה־SPAC שבהן חברות ללא פעילות מיזגו לתוכן עסקים קיימים לפי שוויים מנופחים. שנתיים לאחר ההנפקה שבוטלה, הפכה וויוורק לחברה ציבורית כשמוזגה ל־SPAC שכזה בשווי של מעל 9 מיליארד דולר.
מאז היא איבדה כאמור כמעט את כל שוויה, כשבתקופה האחרונה היא מושפעת לרעה מהחששות ממיתון בארה"ב ומקיצוצי משרות בענף הטכנולוגיה, שפגעו בביקוש לחללי עבודה משותפים. הללו מצטרפים לטלטלה העוברת על שוק המשרדים בשל חוסר הרצון של עובדים לחזור לעבודה מלאה מהמשרדים.
על רקע כל אלה ניסתה וויוורק מוקדם יותר השנה לחזק את מצבה הפיננסי. בחודש מרץ, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל, הסכימה החברה למחזר את הסכם החוב עם סופטבנק וכמה נושים בוול סטריט, עסקה שהקטינה את החוב של החברה ביותר מ־1.5 מיליארד דולר.
כחלק מהעסקה, נמסר בג'ורנל, וויוורק גם תקבל השקעה מהמממן הוותיק של סופטבנק, רג'יב מיסרה, שהקרן החדשה שלו, One Investment Management, הסכימה להעמיד כמעט 500 מיליון דולר בחוב בריבית גבוהה לוויוורק. במרץ הבטיחה החברה במצגת שפרסמה כי "עסקת המימון מחדש צפויה לממן במלואה את התוכנית העסקית של וויוורק ולספק מרווח נזילות נדיב". אלא שכעת מתפרסמת אזהרת החברה במסגרת הדוחות, מה שמעלה ספק גדול לגבי הצלחת התוכנית שלה לשיקום העסק.
WeWork ישראל: "אנו גוף עצמאי"
מ־WeWork ישראל נמסר כי "החברה פועלת תחת הסכם זיכיון של WeWork העולמית והינה גוף עצמאי בבעלות מלאה של קבוצת אמפא. WeWork ישראל מביעה ביטחון מלא בצוות ההנהלה של WeWork העולמית ובטוחה שזו תשכיל לצלוח גם את האתגר הנוכחי".