ח"כ משה רוט, יהדות התורה (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 2.8.23) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
בסוף החודש שעבר, עם תום כנס הקיץ של הכנסת, הגישו ח"כים מיהדות התורה חוק המכונה "חוק יסוד: לימוד תורה", ועוררו סערה גדולה. החוק הוצג ככזה שהלכה למעשה ישווה את תרומתם למדינה של מי שלומדים תורה למי שמתגייסים לצבא, ובליכוד מיהרו להודיע שהוא לא יקודם. ח"כ משה רוט, אחד מיוזמי החוק, התראיין בעניין ברדיו קול חי, וכשהמראיין בא לעזרתו והסביר כי "זה לא חוק שישחרר את בני הישיבות מחובת הגיוס", רוט לקח את האמירה צעד אחד קדימה: "אני אגיד לך עוד יותר (מזה)", השיב, "בחוק הזה לא כתובה מילה אחת… על הצבא".
● האם הממשלה העבירה חוק חינוך חינם לגילאי אפס עד שלוש?
● הסיפור המוזר על הפגישות ש"נעלמו" מהיומן של יו"ר החברה הממשלתית
אז על מה קמה הסערה? נעשה סדר. הצעת החוק כוללת שני סעיפים. הראשון מציע לקבוע ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי". השני מציע לקבוע כי "...לעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". זאת לא הפעם הראשונה שהחוק הזה מוגש. ח"כ משה גפני וח"כים נוספים הניחו על שולחן הכנסת הצעות חוק זהות כבר בפברואר 2018, ושוב במאי 2021, וגם מוקדם יותר השנה.
מדוע באו הצעות החוק הללו לעולם? זה אינו סוד גדול. למעשה, הוא כל כך גלוי עד שאפשר למצוא אותו בדברי ההסבר של החוק, שעליו כזכור חתום בין היתר ח"כ רוט. "מעבר לעובדה שערכים אלה היו ראויים לעיגון בכל מקרה", נכתב שם, "הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה שבית המשפט העליון ביקש מהכנסת להסדיר בפסק הדין בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (שפורסם בספטמבר 2017)". זהו ההליך שבו נידונו עתירות נגד מה שמכונה "חוק הגיוס", שבסיומו קיבל בג"ץ את הבקשות והורה על ביטול סעיף החוק שזיכה את תלמידי הישיבות בפטור מגיוס.
ואיך יסייע חוק היסוד המדובר להתגבר על החלטת בג"ץ? פרופ' בני פורת, פרופסור חבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר לנו כי "אם, כנוסח ההצעה, יראו בלימוד בישיבה 'שירות משמעותי' לעניין חובותיהם של בני הישיבות, הרי שההצעה תספק להם הגנה טובה מפני דרישה שהם ישרתו בצבא". זאת, משום שבמקרה כזה "הדרישה שישרתו בצבא תטיל עליהם חובה נוספת מעבר לזו שהם לכאורה כבר מילאו. כלומר, "ההכרה בלימוד התורה כ'שירות משמעותי' במסגרת חוק יסוד, עשויה לספק הגנה חוקתית מפני דרישה לגייס לצבא את מי שמתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה", ולכן "גם אם הצבא לא מוזכר במפורש בנוסח ההצעה" יש לה "השלכה מעשית ישירה על קיבוע הפטור של בני הישיבות".
מטעם ח"כ משה רוט נמסר: "בחוק יסוד: לימוד התורה, אין כל התייחסות לנושא השירות הצבאי. כדי להסדיר את סוגיית גיוס בני הישיבות צריך לחוקק חוק גיוס מתוקן, וחוק יסוד: לימוד התורה לא נועד להחליף את חוק הגיוס. החוק בכלל לא מתייחס לחרדים, אלא לכל אדם שירצה ללמוד תורה, בלי לבדוק אם הוא חרדי או לא. המטרה היא לתת מסגרת חוקית לערך של לימוד התורה".
בשורה התחתונה: דבריו של רוט מטעים. למרות שהנוסח של הצעת "חוק יסוד: לימוד התורה" אינו מכיל התייחסות מפורשת לצבא, הוא בא לעולם לאחר פסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס, ודברי ההסבר להצעה מציינים במפורש כי הוא נועד לתת לה מענה.
תחקיר: יובל אינהורן