"יש חברות שמוכתרות כיוניקורנים, אך הן מעולם לא הגיעו לשווי של מיליארד דולר"

חברת הסייבר פרימטר 81, שנרכשה בשבוע שעבר בכחצי מיליארד דולר בלבד, הייתה עבור ערן בילסקי אחד האקזיטים הראשונים כשותף בכיר בקרן אנטרי • בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע זו דווקא תקופה טובה להשקעות, ולמה הוא בטוח שלתואר יוניקורן כבר אין שום משמעות ("זה עניין שיווקי")

ערן בילסקי, קרן אנטרי קפיטל (Entree Capital) / צילום: יוסי כהן
ערן בילסקי, קרן אנטרי קפיטל (Entree Capital) / צילום: יוסי כהן

בגיל 27 מצא את עצמו ערן בילסקי בישיבות הדירקטוריון של כמה מחברות ההייטק המעניינות והמבטיחות. אחרי שגויס לבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן כפרח פיננסים צעיר כמה שנים קודם לכן, הפך בילסקי - כיום בן 35 - לאחד השותפים הצעירים ביותר בתעשיית ההון־סיכון הישראלית, כאשר במקרים רבים הוא מוצא את עצמו כאדם הצעיר בחדר. "אנשים יכולים לראות אותי ולחשוב לעצמם 'מי זה הילד הזה?' אבל ברגע שאני פותח את הפה, אנשים אומרים לעצמם 'אוקיי, אני מבין למה הוא יושב פה'".

כעת, שבוע לאחר שצ'ק פוינט הכריזה כי תרכוש את חברת הסייבר פרימטר 81, שמאבטחת את השימוש בחיבור מרחוק לעובדי הארגונים, הוא מסמן את אחד האקזיטים הראשונים שלו כשותף בכיר בקרן אנטרי. למרות היקפה, העסקה מהווה מעין ניצחון חמוץ מתוק, שכן שוויה של החברה נאמד ביוני 2022 במיליארד דולר - כפול מהסכום בו נרכשה.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

כמו יזמי החברה, גם בילסקי איננו מתייחס עדיין לפרטי העסקה, אך בראיון לגלובס הוא נותן את נקודת מבטו על המצב הנוכחי בשוק שבו הריבית גבוהה ומסביר מדוע בתנאים שכאלו, גם מכירה ב־50% מהשווי המוערך מהווה עסקה טובה.

"כאשר הריבית נמוכה היא דוחפת משקיעים מוסדיים להשקיע באזורים מסוכנים יותר", מסביר בילסקי. "נוצר מצב שבו המון כסף נשפך אל עבר קרנות ההון סיכון, מה שהוביל לזה שאנשים גייסו הרבה יותר ממה שהם היו צריכים עם הרבה פחות הוכחות. כיום, בניגוד לעבר, עסק שיש לו שני מיליון דולר הכנסות ומוערך בשווי של 950 מיליון דולר, לא יכול לגייס כסף במכפיל 450. אז הוא יעשה הורדת שווי, וזה בסדר.

"לפעמים מדברים על זה כאילו כלו כל הקיצים אבל זוהי דרכו של עולם - זה קורה גם בסייבר וזה בסדר. זאת עדיין תוצאה טובה למשקיעים וליזמים. יש גם עסקאות פחות טובות ויש גם חברות שייסגרו, אבל אני לא רואה פה משהו שהוא יוצא מגדר הרגיל. צריך לזכור, רוב הסטארט־אפים נכשלים, זאת המציאות".

בילסקי מזכיר גם את הייחודיות של עולם הסייבר בישראל. "יש לנו פה כישרון כמו שאין בשום מקום אחר בעולם, ויש גם הרבה מרכזי מחקר ופיתוח של חברות גדולות, מיקרוסופט למשל, אז יש פה גם עשרות רוכשות פוטנציאליות".

ערן בילסקי

אישי: בן 35, נשוי פלוס 2, גר במושב בני דרור
מקצועי: שותף בכיר בקרן אנטרי ומנהל שותף של פורום קרנות ההון סיכון הישראליות. בעברו היה אנליסט בג'יי.פי מורגן. בעל תואר ראשון במנהל עסקים ומימון מאוניברסיטת רייכמן
עוד משהו: שחקן משחק המחשב קאונטר סטרייק בדימוס

"הסמנטיקה לא חשובה, אלא המספרים עצמם"

דרכו של בילסקי אל לב זירת קרנות ההון סיכון, לא הייתה שגרתית. לאחר שסיים תואר ראשון במנהל עסקים ומימון באוניברסיטת רייכמן, הוא התקבל לג'יי.פי מורגן, התאגיד הבנקאי הרב לאומי שמחזיק גם בתואר הבנק הגדול ביותר בארה"ב. לאחר הכשרה בלונדון חזר לעבוד במטה בארץ.

לדבריו, בנקודה זו הוא הרגיש כי אינו מגשים את הייעוד שלו. השינוי הגיע בעקבות פגישה מקרית בין אשתו של אבי אייל, המייסד ושותף בקרן אנטרי, לבין סבתו של ערן, שתיהן בעלות שורשים דרום אפריקאים. האחרונה התגאתה בנכדה המוכשר והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. בגיל 35, הוא כבר יושב בבורדים של חברות מוכרות.

למרות שהוא מסרב להיכנס לפרטי העסקה שנחתמה בין צ'ק פוינט לפרימטר 81, בילסקי מתייחס לשני היזמים העומדים מאחורי החברה - עמית ברקת ושגיא גידלי. "אנחנו מכירים אותם הרבה זמן, הם סוג יזמים שאני מאוד אוהב. בחברה הקודמת שהקימו, SaferVPN, הם הצליחו להגיע ל־2,3 מיליון דולר בלי לגייס כסף בכלל. את כל ההתחלה של פרימטר הם מימנו מהרווחים שלהם, ממש כמו פעם".

ביולי 2022 פרימטר 81 זכתה לתואר הנכסף "חד קרן", אך בילסקי מצנן את האווירה סביב המושג הזה. "זאת לא הסמנטיקה, אלא המספרים עצמם. יש יוניקורנים שמעולם לא הגיעו לשווי של מיליארד דולר, והם מוכתרים ככאלה. יש חברות שאני מושקע בהן וכתוב שהן הגיעו לשווי של מיליארד דולר ואני יודע שלא - זה 900 מיליון דולר. יש גם הרבה חברות שהגיעו לשווי הזה אבל הן לא ימשיכו להיות יוניקורנים.

"זה עניין שיווקי - כולם רצו להיות יוניקורן, כולם שאפו לתואר הזה. אבל היוניקורן האמיתי זה מי שיש לו הכנסות או טכנולוגיה פורצת דרך".

"התקופה הכי טובה להיות בה משקיע עם כסף"

גיוסי הענק במכפילים גבוהים מידי והערכות השווי שאינן נאמנות למציאות, שאפיינו את השנים האחרונות, מעלות תהייה לגבי אחריותן של קרנות ההון־סיכון ובנקי ההשקעות. "זה ברור שיש להן חלק במציאות הזו", מסביר בילסקי. "אי אפשר להסתיר את העובדה שכאשר חברה מנפיקה, הקרנות והבנקים מרוויחים. אם כי לנו, הקרנות, התהליך מסובך מעט יותר, גם אנחנו שחקניות בזירה ואם הנפקנו משהו ותוך חודש הוא מתמוטט - לא הרווחנו פה כסף".

נדמה כי כיום קרנות ההון־סיכון נחשבות לסחורה הכי פחות חמה.
"אני דווקא חושב אחרת. כאשר הריבית גבוהה, כדאי לשים כסף במקומות פחות מסוכנים. כמו כן, הרבה קרנות לא העריכו נכון את הנכסים שיש להן בפורטפוליו. בעיניי, הקרנות הטובות עדיין יעשו השקעות טובות.

"אגב, דווקא עכשיו, בגלל שפחות הון מנוסה זורם לתעשייה הזאת אז לא כל אחד יכול לגייס ואז יש זמן לעשות הערכות נכסים כמו שצריך. בתקופות כאלה יש את ההזדמנויות הכי טובות ובתקופות כאלה קמות החברות הכי טובות. אנחנו בתקופה הכי טובה להיות בה בתור משקיע עם כסף בכיס".

"ישראלים יקימו חברות מדהימות, השאלה איפה"

בטח ראית את שלל הדוחות שהתפרסמו לאחרונה, עם כוכבית עגומה במיוחד כלפי תעשיית הטק המקומית. מתי לדעתך זה ישתחרר?
"הנבואה ניתנה לשוטים אבל מה שחשוב זה שיש פה חברות חזקות שימשיכו להיות חזקות. אני יכול להגיד ברמת ביטחון מאוד גבוהה שחברות מדהימות יוקמו על ידי ישראלים, אבל יכול להיות שבגלל המצב הנוכחי חלק יבחרו להקים את החברה בארה"ב, או לעבור אליה מוקדם".

אתם אלו שמעודדים את היזמים שלכן להקים חברות בחו"ל?
"העולם הוא לא שחור ולבן. יש הרבה מאוד משקיעים ומוסדיים שהחליטו לא להשקיע פה. אגב, גם בעבר היו חרמות על התעשייה המקומית. למשל, חרם של קרן ההון של נורבגיה. לפני חודש, הייתי בארוחת ערב עם אחד המנהלים הבכירים של קרן אירופאית, והוא אמר לי שאם הממשלה ממשיכה בקו הנוכחי, הקרן שלהם תוציא מפה את כל המשאבים שלה ותסגור את הפעילות.

"בתור ישראלי, זה מאוד כואב לשמוע. אבל הוא אמר שאם נגיע למצב הדומה למתרחש למשל בפולין - הקרן תסגור את הפעילות שלה בארץ. עד כמה התהליך הזה מתרחש עכשיו וכמה ימשיך לקרות - אני לא יודע. תלוי במה שהממשלה והאופוזיציה יחליטו.

"כרגע אנחנו לא מגייסים קרן נוספת אבל אני יכול להגיד שבסוף ישראל היא מדינה אטרקטיבית עם יזמים אטרקטיבים. אני מאמין שהמשקיעים שלנו ימשיכו לסמוך עלינו שאנחנו יודעים לעשות את ההשקעות הנכונות ולהביא להם את התשואה שהם מבקשים".