ציון קינן, לשעבר מנכ''ל בנק הפועלים, ויאיר סרוסי, לשעבר יו''ר הבנק / צילום: תמר מצפי
השופט מגן אלטוביה מבית המשפט הכלכלי בתל אביב רומז כי הוא שוקל האם 2.25 מיליון שקל - אותו הסכימו בכירי בנק הפועלים לשעבר לשלם מכיסם במסגרת הסכם פשרה בתביעה נגזרת בפרשת העלמת המס בארה"ב - הוא סכום ראוי.
בהליך, שהחל לפני כ-8 שנים, נטען כי נושאי המשרה, בהם המנכ"ל דאז ציון קינן ויו"ר הבנק דאז יאיר סרוסי, אחראים לנזק שנגרם לבנק הפועלים מפרשת העלמות המס בארה"ב, במסגרתה שולם קנס של כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות.
● בכירי בנק הפועלים לשעבר נדחקו לפינה, ויצאו ממנה בזול | דרור מרמור, פרשנות
● כשמדדי המניות יורדים והדולר מתחזק: איפה כדאי לשים את הכסף?
הצדדים הגיעו להסדר פשרה כבר לפני שנה, לפיו חברות הביטוח של נושאי המשרה ישלמו 135 מיליון דולר. בדיון שהתקיים בחודש שעבר, ולאור עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התנגדות בעל מניות והערות השופט - הסכימו 6 נושאי משרה לשלם בנוסף מכיסם.
אתמול (א') כתב אלטוביה השופט כי ראוי שמנהלי הבנק לשעבר ישלמו מכיסם כ"מחווה של רצון טוב", למרות שהם לא מחויבים לכך, לאחר שזכו להטבות שכר בהתעלם מהנזק שנגרם לחברה. נראה כי השופט מתלבט האם הסכום הנוסף הוא סכום ראוי.
השופט אלטוביה תהה: "האם הסכום נמוך או מספק על רקע סכומי הנזק וסכומי ההטבות?"; "סכום פשרה ראוי לא תמיד ניתן לבסס את היותו ראוי רק על טבלאות אקסל מדוקדקות. ישנם פקטורים נוספים שלעיתים השפעתם אינה מבוטלת", כתב השופט והוסיף: "בין אלה מצוי עניין הנראות, בין אם בהשוואה למקרים אחרים ובין אם לאו. הנראות הציבורית ובכללה היות הסדר שכזה סמן לעתיד לבוא".
השופט מתאר, באופן חריג, את המסר שהיה רוצה לשמוע מנושאי המשרה: "בעיני רוחי מגדלור מאיר דרך לממשל תאגידי ראוי ותקין הוא כזה שבו נושאי משרה בוחרים לומר לשוק, לבעלי המניות בחברה לציבור בכללותו: 'אין כל סרחה במעשינו או בהחלטותינו. הדברים אף אושרו לאחר בחינה פנימית באופן בלתי תלוי. עם זאת, התאגיד ניזוק במהלך היותנו בעלי תפקיד בכיר. זכינו להטבות שכר על סמך ביצוענו בחברה בהתעלם מנזק זה שטרם התגלה במועד מתן ההטבות. אנו נכונים, כמחווה של רצון טוב, להשיב חלק מהטבות אלה. זאת לא משום שאנו מחויבים לכך חוקית-משפטית, נהפוך הוא, איננו מחויבים לכך כלל ועיקר. בשל שאנו קשובים לצורכי החברה וחברות דומות לה, קשובים לתפקידים שאנו מילאנו ועוד נמלא במשק הישראלי, קשובים לעניין הנראות הציבורית, ערים להיותנו בעלי משרה בכירים בתאגיד המחויב לממשל תאגידי תקין, ראוי והוגן. אנו נכונים לפעול להשבת חלק מסוים מהטבות השכר. זאת גם אם הסדר פשרה שהושג מול המבטחים אשר אנו סבורים שיביא תועלת לתאגיד חלף ניהול בירור משפטי ארוך ויקר, לידי גמר ואישור בית המשפט'".
קנס של כ-900 מיליון דולר
הבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בנק הפועלים הוגשה על-ידי בעלת המניות ד"ר שולמית שרון, באמצעות עורכי הדין אברהם רחימי ורם דקל, ובמסגרתה נטען כי נושאי המשרה גרמו נזק לאחר שהבנק שילם קנס עצום של כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות, אחרי שהודה כי סייע ללקוחות אמריקאים לחמוק מתשלומי מס. גם בנק לאומי ומזרחי טפחות שילמו קנסות בפרשה. ביולי 2022 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה, במסגרתו ישלם הבנק, באמצעות חברות הביטוח, 135 מיליון דולר.
ההסכם נערך בעקבות המלצות ועדה בלתי תלויה שמינה דירקטוריון הבנק, בראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר. הוועדה קבעה כי הסכום ישולם מהחברות המבטחות.
בחודש שעבר הודיעו כאמור, בעקבות הערות בית המשפט, 6 נושאי המשרה לשעבר, בהם יו"ר הבנק לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן, כי הם מוכנים לשלם כאמור 2.25 מיליון שקל שקיבלו כבונוסים באותה תקופה. הסכמה זו הגיעה לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה לתקן את הסכם הפשרה, כך שגם נושאי המשרה ישלמו חלק מהנזק, ולא רק הביטוח; ולאחר שבעל המניות ד"ר הראל פרימק התנגד להסכם וטען באמצעות "לובי 99" כי ההסדר אינו ראוי, וכי יש מקום לחייב את נושאי המשרה לשלם מכיסם.
ב"לובי 99" טוענים כי בהשוואה להליך שהתקיים מול בנק לאומי, מדובר בפיצוי נמוך. בלאומי שלושה נושאי משרה שילמו 5.1 מיליון שקל, כשהנזק של לאומי היה מחצית מזה של הפועלים שנקנס בכ-400 מיליון דולר. לטענת ד"ר עינת סולניק מ"לובי 99", הסתפקות בסכום שהציעו בכירי הפועלים תשדר מסר בעייתי. עוד נטען כי לבית המשפט יש הזדמנות לא רק לאשר הסדר פשרה ראוי, אלא גם "ליישר את התמריצים המעוותים של השחקנים בשוק הסדרי הפשרה של התובענות הייצוגיות".
נושאי המשרה טוענים, באמצעות משרד עורכי הדין אגמון, כי מסקנת הוועדה ברורה, וכי על-פי הממצאים העובדתיים אין מקום לייחס להם הפרת חובת אמון, ולכן נקודת המוצא היא שאין להם חובה לשלם. הם הדגישו כי בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ליאב וינבאום, אמר בדיונים כי לא חשוב הסכום כי אם עצם התשלום, וכי הסכמת נושאי המשרה נועדה להיות הצעד האחרון בהליך כשנושאי המשרה רואים לנגד עיניהם את טובת הבנק.
הבנק טוען, באמצעות משרד ארנון, כי מדובר במקרה מובהק לתחולת כלל שיקול-הדעת העסקי על החלטת הדירקטוריון להתקשר בהסדר פשרה, וכי ההסדר משרת את טובת הבנק.
בית המשפט הורה לבא-כוח היועצת המשפטית לממשלה למסור את עמדתה, ולאחר מכן יכריע האם לקבל את הסדר הפשרה.
1760-03-15, 89-03-15