שר התקשורת שלמה קרעי, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 4.8.23) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
בשלהי יולי, שר התקשורת שלמה קרעי פרסם את תזכיר חוק השידורים להערות הציבור. זוהי הצעת חוק מקיפה ורחבה שנועדה לאסדר מחדש את שוק התקשורת לאחר עשורים רבים, ואם היא אכן תעבור במלואה, צפויות להיות לה השלכות רבות. אבל על מה מבוסס החוק של קרעי?
● ניתוח | המרוויחים, המפסידים והמניעים מאחורי חוק השידורים החדש של קרעי
● המאבק ברפורמת קרעי: קשת, רשת והתאגיד מקימים את פורום הערוצים הישראליים
● ועדת המדרוג: "הצעת קרעי דומה למצב ברוסיה"
השאלה הזאת עלתה לדיון בטוויטר כשגולשת בשם אביבה בלס פנתה לשר ושאלה אותו: "זה נכון שהעתקת את הצעת החוק של יועז הנדל, ושינית רק כמה סעיפים…?". השר שלל את האפשרות בנחרצות: "יועז הנדל? הצעת חוק? לא היה ולא נברא. לקח לגורמי המקצוע במשרד בראשותי לגבש את תזכיר החקיקה 7 חודשים… הנדל לא הצליח לגבש… תזכיר חקיקה. מוזמנת לבדוק". בדקנו.
ראשית, האם הנדל גיבש תזכיר חוק או לא? מטעמו של קרעי מסרו לנו בעניין זה שמה שהנדל הגיש לא היה תזכיר אלא "שימוע". כלומר - כפי שהסביר לנו טל אלוביץ', חוקר הליכי חקיקה בכנסת - השלב שבו התזכיר המיועד הוא עדיין בגדר הליך פנימי של המשרד, שנשלח ל"בעלי עניין" שצפויים להיות מושפעים מהשינוי. אלא שבהקשר של השאלה שהופנתה כלפי קרעי, ספק אם יש לכך משמעות.
"ישנן כמה דרכים לפרסם הצעות חוק לציבור לפני שהן מתגבשות לכדי הצעה סופית", אומרת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריה, מבחינה מהותית, אין חשיבות לשאלה האם הטיוטה מתפרסמת כשימוע או תזכיר. גם גורמים נוספים שאיתם התייעצנו בסוגיה סבורים כך. למעשה, בדברי הרקע בתזכיר שאותו הגיש קרעי עצמו, נכתב כי באוגוסט 2022 (בתקופת הנדל) "פורסמה טיוטה של תזכיר להערות הציבור".
שמנו את הפרוצדורה בצד. מה לגבי המהות? עד כמה דומה התזכיר שהגיש כעת קרעי למסמך של הנדל? שוורץ-אלטשולר, שפרסמה לאחרונה (יחד עם עו"ד אלעד מן) חוות-דעת שמנתחת את הצעת החוק של קרעי, אומרת שלפי ניתוח שהיא ערכה, 75% מהתזכיר של קרעי זהה לחלוטין מבחינה מילולית לחוק הקודם. "הנדל הוא כמובן לא הראשון שעסק בכך", היא מזכירה, "20 שנה מדברים על הצורך לאחד את רשויות הרגולציה", והיו גם הרבה ועדות שעסקו בעניין. אבל הנדל "לקח את ההמלצות של ועדת פולקמן (שמונתה על-ידו ב-2020) ועשה מזה תזכיר חקיקה. וזה המון עבודה".
ואכן עיון בהצעה מעלה כי חלקים ניכרים מהטיוטה של הנדל אומצו כמעט במלואם על-ידי קרעי. החל מדברי ההסבר ועד לסעיפים רבים בחוק. "איחוד רשויות הרגולציה; איסורים על בעלויות צולבות; חובת מכירה והנגשה של שידורי הספורט; וחובת יצירה ישראלית מקורית שתחול גם על שחקנים בינלאומיים - כל אלה מוכרים כבר", אומרת שוורץ-אלטשולר.
אילו שינויים קרעי בכל זאת הכניס? שוורץ-אלטשולר מציינת כי השינויים הללו "אינם מהווים שיקוף של המלצות ועדה מקצועית כלשהי שהוקמה אי-פעם בתחום". כלומר, לפחות על פניו הם אינם תוצר של עבודה מעמיקה או כזאת שדורשת זמן רב. על טיב השינויים עצמם אפשר כמובן להתווכח, אך אלה נוגעים, לפחות בחלקם, לנושאים שלפי שוורץ-אלטשולר ניתן לזהות בהם "מגמת פוליטיזציה". בין הנושאים הללו: אופן המינוי של חברי המועצה שתחליף את שני גופי הרגולציה הנוכחיים, הקמת ועדת מדרוג חדשה, איסור על התאגיד לשדר פרסומות ועוד.
מטעמו של השר קרעי נמסר כי "תזכיר החקיקה ששר התקשורת הגיש מבוסס על שנים רבות של מחקרים ודיונים שהתקיימו במשרד התקשורת, בכנסת ובוועדות שונות. בשבעת החודשים האחרונים הצליח משרד התקשורת, בהובלתו של השר, לגבש הכול לכדי תזכיר חוק מוגמר שפורסם באתר החקיקה הממשלתי, וזאת לאחר שנים רבות ששוק השידורים הישראלי קפא על השמרים. יש לעשות הפרדה בין הסעיפים הטכניים, שם נשארו דברים דומים, לבין ההבדלים המהותיים. למרות הדימיון בסעיפים הטכניים, שוק חופשי ותחרותי אמיתי והפסקת מעורבות בתוכן - מופיעים לראשונה".
בשורה התחתונה: דבריו של קרעי מטעים. שר התקשורת הקודם, יועז הנדל, פרסם באוגוסט 2022 טיוטה להצעת חוק נרחבת שעסקה באסדרת שוק התקשורת, ובאופן רשמי הוגדרה כשימוע. תזכיר החוק שהגיש כעת קרעי אכן מבוסס במידה רבה על העבודה שנעשתה בתקופת הנדל. לפי ד"ר שוורץ-אלטשולר, המסמכים זהים ב-75%, והשינויים שנוספו על-ידי קרעי אינם מגובים בעבודה של ועדה מקצועית.
תחקיר: אביה שקלאר-חמו