הרווארד בגלובס. על העסקת אנשים עם מוגבלויות / צילום: Unsplash, Noah Buscher
לרוב, יוזמות לגיוון, שוויון ושילוב מתמקדות במגדר ובמוצא אתני. קבוצה שקיבלה פחות תשומת לב היא אנשים עם מוגבלויות, שהעסקתם נתפסת כמטרה חברתית. זו טעות - וחשוב מכך, החמצת הזדמנות. העסקתם יכולה להוביל ליתרון תחרותי של ממש ולרווחיות לטווח ארוך, והמחקר שלנו מצביע על ארבע דרכים בהן היא עושה זאת.
יכולות מיוחדות
כישורים ייחודיים או יוצאי דופן לעיתים קרובות הולכים יד ביד עם מוגבלויות. לדוגמה, חוקרים מצאו קשר חזק בין אוטיזם לכישרון במטלות המצריכות תשומת לב לפרטים. מנהלים ב־ַAuticon, חברת ייעוץ שמציעה בקרת איכות ובדיקות לתעשיית ה-IT, מדווחים כי יועצים עם אוטיזם מוצלחים במיוחד בזיהוי דפוסים בכמויות נתונים גדולות. הם גם מצליחים להתרכז בצורה יוצאת דופן, אפילו בעבודה שגרתית וחזרתית.
העניין הוא לא שמוגבלות היא תמיד יתרון, אלא שבמגוון משרות (כנראה יותר ממה שרוב המעסיקים מבינים) סוגי מוגבלות מסוימים עשויים להתאים לדרישות התפקיד.
תרבות ארגונית
בחברות רבות שחקרנו, עובדים אמרו לנו באופן עקבי שעבודה לצד אנשים עם מוגבלויות טיפחה תרבות של שיתוף פעולה. תרבות כזו היא לא רק מקור ידוע ליתרון תחרותי, אלא שגם קשה למתחרים לחקות אותה.
האתגר בטיפוח תחושת קהילה כרוך בהתגברות על הנטייה להתחרות על מעמד והכרה. בגלל שהם עשויים להזדקק לתמיכה ולסיוע אקטיביים, העבודה עם אנשים עם מוגבלויות יכולה לעודד קולגות לפתח גישות והרגלים שיתופיים יותר. במבשלת La Trappe בהולנד, עובדים הסבירו לנו שקולגות עם מוגבלויות גרמו להם להבין את חשיבות העזרה זה לזה והמודעות לצרכים וליכולות של האחר.
אטרקטיביות בשוק
העסקת אנשים עם מוגבלויות יכולה להיות חלק משמעותי מהצעת הערך ללקוחות. למשל, רבים מעובדי רשת הקפה ההולנדית המצליחה Brownies&downies (או B&D) הם עם תסמונת דאון, מה שמבדל אותה מיריבותיה.
ההבדל הזה מגדיר את אסטרטגיית השיווק. B&D נמנעת ממיקומים עם תנועה ערה מדי ומתמקדת במקומות בהם ניתן לשבת בשקט ולהירגע. העובדה שאנשים עם מוגבלויות מכינים ומגישים את המוצרים אולי גורמת לשירות מעט איטי, אבל זו אחת מהסיבות שלקוחות אוהבים לבקר ברשת. אנחנו יודעים מהמחקר שלנו שלקוחות מעריכים לא רק את תוכן המוצר והשימושיות שלו אלא גם את האופן בו יוצר ועל ידי מי.
משתמע מהממצאים שחברות צריכות להראות ללקוחות את מי הן מעסיקות. ברשת בתי קפה, זה קל. אבל במפעל, למשל, זה יצריך הרבה יותר מחשבה.
קחו כדוגמה את הקואופרטיב הספרדי המצליח La Fageda, המנהל משק חלב ועסק גננות וידוע ביוגורט האיכותי שלו. החברה מעסיקה כמה מאות אנשים עם מוגבלויות שכליות או מתמודדי נפש ומשלמת להם משכורות רגילות. ברכישת המוצרים והשירותים, לקוחות עוזרים להם לנהל חיים פרודוקטיביים. אבל צרכנים בסופרמרקטים אולי לא יודעים מיהם.
כדי לטפל בבעיה, פתח הקואופרטיב מרכז מבקרים, שהודות למיקומו באזור טבע יפה מושך יותר מ־40,000 מבקרים בשנה. "זה השיווק הכי טוב שיש", אמר המייסד כריסטובל קולון. "אנשים יוצאים לא רק עם אהבה ליוגורט אלא גם - לאחר שראו את היער, את הפרות שמקשיבות למוזיקה שלהן ואת העובדים שעושים את מלאכתם - כשליחים".
העסקת אנשים עם מוגבלויות אינה תחליף למוצרים טובים או לשירות לקוחות מעולה. אבל היא מוסיפה עוד ממד להצעת הערך של החברה, שעשוי לעזור לבדל אותה בשוק תחרותי צפוף.
גישה להון ולכישרונות
העסקת אנשים עם מוגבלויות יכולה להעניק לחברות יתרון בקרב בעלי עניין נוספים. למשל בשוק ההון: השקעות במיזמים שממוקדים בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) גדלו במהירות בשנים האחרונות. על פי CNBC, נכסי קרנות מדדי השקעות אימפקט גדלו פי ארבעה מ־2017 עד 2020 וכעת מהווים 20% מהשוק בארה"ב. העסקת אנשים עם מוגבלויות הופכת חברה ליותר אטרקטיבית למשקיעים כאלה.
העסקת אנשים עם מוגבלויות היא מטרה חשובה. אבל כשמתארים אותה כך ממסכים את העובדה שהיא יכולה להביא יתרונות ממשיים. כשאנדראה גירלנדה מנכ"ל Auticon, שלח ללקוח גדול (אחראי על ניתוח דאטה בחברת תרופות בינלאומית) את הודעת התודה השגרתית על כך שהוא מחולל שינוי בחייהם של אנשים עם מוגבלויות - הוא קיבל תשובה זריזה ותמציתית: "תפסיק להודות לי; אני לא עושה את זה מטוב לבי. היועצים שלך מצוינים".
© Harvard Business School Publishing Corp