השותפים בקרן קומרה קפיטל: בועז דינטי, סיון שמרי דהן, דניאל סלוצקי (שותף לשעבר) וארז שחר / צילום: דיויד גראב
קרן הצמיחה קומרה (Qumra), קרן הון סיכון ישראלית הממוקדת בהשקעה בחברות הייטק בשלב הבוגר, גייסה קרן רביעית בהיקף של 275 מיליון דולר - כך נודע לגלובס. למרות המשבר בהייטק והירידה הגלובלית בתשואות המיוחסות לקרנות הון סיכון - המשקיעות בתמורה למניות בחברות סטארט־אפ - הצליחה קומרה לגייס את הקרן הגדולה ביותר שלה עד כה באחת התקופות המאתגרות ביותר למשקיעי הייטק.
● "יש חברות שמוכתרות כיוניקורנים, אך הן מעולם לא הגיעו לשווי של מיליארד דולר"
● רגע לפני הדוח שכל וול סטריט מחכה לו, המשקיעים כבר מסתערים על המניה
עליית הריבית הובילה למשבר חמור בענף ההון סיכון, שכלל ירידת תשואה למשקיעים ותחרות מול נכסי השקעות אחרים בעלי תשואות גבוהות יותר כמו חוב, פיקדונות ואגרות חוב.
למרות ההיקף הגדול יחסית של הקרן, מדובר עדיין על סכום הרחוק מיעד הגיוס המקורי ששמה לעצמה הקרן, שעומד על 300 מיליון דולר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאגר קרנות ההון סיכון של PitchBook, בקרן מקווים לגייס את השארית עד סוף השנה. אולם קומרה עדיין לא ביצעה את הליך ה"סגירה הראשונית" (First Closing), שהוא חיתום מוקדם של הקרן המאפשר לה להתחיל ולהשקיע בחברות חדשות.
מקורות בענף ההון סיכון סבורים שקומרה תידרש לגייס כסף נוסף כדי להשקיע בחברות צמיחה, וכי עליה להגיע לפחות להיקף של 350 מיליון דולר כדי להמשיך ולממן חברות צמיחה בהיקף הרצוי על ידה. בקומרה סירבו להתייחס לידיעה.
ממובילי מטה המחאה נגד הרפורמה
הקרן הקודמת של קומרה, שגויסה ב־2020, עמדה על סך של 268 מיליון דולר, איתה ביצעה השקעות בחברות כגון ראפיד API, קונקטים, אקוואנט וארמטיק. בקרנות הקודמות שלה השקיעה קומרה גם בחברות שיצאו להנפקה בסופו של דבר כמו פייבר, ג'ייפרוג, טאבולה, טוקספייס וריסקיפייד.
קומרה איננה קרן רגילה: שותפיה הם פעילים בולטים במחאת ההייטק נגד החקיקה המשפטית. אחד השותפים המייסדים בקרן הוא ארז שחר, שנחשב בעיניי רבים כמייסד מחאת ההייטק, אשר עוד בזמן המשא ומתן הקואליציוני יזם את "עצומת ההייטקיסטים" שקראה להימנע מחקיקה שתפגע במערכת המשפט.
כמה מהחותמים על אותה עצומה - מנכ"ל למונייד שי וינינגר, מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן ויזם הסייבר שלמה קרמר - הפכו למובילי מטה המחאה. מלבד שחר, שותפים בקרן גם סיוון שמרי־דהן, בועז דינטי וסמנכ"לית הכספים שרון ברזיק-כהן.
הקרן הרביעית של קומרה היא הגדולה מבין הקרנות הישראליות שגויסו מאז תחילת השנה. קדמה לה קרן TLV פרטנרס של רונה שגב, איתן בק, עדי יראל טולדנו ושחר צפריר, שהודיעה על גיוס של 250 מיליון דולר בחודש שעבר.
רונה שגב, גם היא מהפעילות המרכזיות במחאה בקרב קהילת המשקיעים הישראלים, סיפרה אז בראיון לגלובס כי "זו תקופה מאוד מאתגרת לגייס משקיעים ולהביא אותם לישראל. היו המון שיחות שבהם הובע החשש ממה שקורה וממה שיקרה, ומה שסייע לנו היה האופי הגלובלי של הקרן - 40% מהיזמים שגייסו מאיתנו הם ישראלים שאינם מתגוררים בישראל".
השנה הגרועה בעשורים האחרונים
קרן נוספת שביצעה סגירה ראשונית של הקרן החדשה שהיא מגייסת היא ויולה צמיחה, אשר לפי ההערכה סגרה 250 מיליון דולר מתוך יעד של כ־400 מיליון דולר. בכך, הפכה ויולה לקרן הישראלית הגדולה הראשונה המבצעת ״סגירה ראשונית״ ב- 2023 ותחל לבצע השקעות חדשות בחברות צמיחה כבר בקרוב, זאת למרות שהיא עדיין רחוקה מיעד הגיוס שלה.
עוד נודע כי גם קרן הסייבר גלילות וגם IGP של חיים שני ומשה ליכטמן קרובות לביצוע סגירה ראשונה של הקרן החדשה שלהן: גלילות צפויה לחתום 100 מיליון דולר מתוך יעד של 200 מיליון, ואילו IGP על 100־150 מתוך 250 מיליון דולר. פיטנגו, אחת הקרנות הגדולות בישראל, מעוניינת בגיוס של יותר מ־400 מיליון דולר. לפי ההערכות היא גייסה עד כה בין 150ל־200 מיליון דולר.
קרנות ההון סיכון, גם אלה שגייסו, סבלו מתהליכי גיוס ממושכים יותר, שאלות נוקבות יותר מכיוון משקיעים, ואפילו מנטישה של חלקם לטובת השקעות אחרות.
אקלים הגיוס עבור קרנות ההון סיכון בשנה האחרונה הוא מהגרועים שנרשמו בעשורים האחרונים. הירידות בשוק ההון ב־2022, עצירת ההנפקות בשל כך וההפחתה בתיאבון הרכישה של ענקיות הטכנולוגיה, הורידה כתוצאה מכך את התשואה של קרנות ההון סיכון, גופי ההשקעה המרכזיים בהייטק, לשפל שלא נראה שנים ארוכות. כך, בסוף שנת 2021 הניבו קרנות ההון סיכון תשואה של 62% על ההון שהושקע בהן, על פי PitchBook.
אולם המצב התהפך כליל ב־2022, כאשר התברר שהתשואה של הקרנות הפכה שלילית (17.6%-), וסימנה אותן כאחד מכלי ההשקעה הגרועים בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. למעשה, כמעט כל קטגוריה אחרת בתחום ההשקעות האלטרנטיביות הניבה ביצועים טובים יותר ב־2022 - בהן תעשיית החוב, נדל"ן מניב, סחורות ואפילו מניות שניוניות של קרנות וחברות.
"יש משקיעים שאף פעם לא דיברו על פוליטיקה"
"גם אם קרנות ההון סיכון גייסו כסף, הדבר נעשה בסכום נמוך משהם קיוו ובתהליך ארוך משציפו מלכתחילה", אומר לגלובס בכיר המעורב בגיוסי הון סיכון.
"כאשר פיקדון בארה"ב מניב לך 5%, אקלים הגיוס של קרנות ההון סיכון יבש. המוסדיים הזרים בישראל למשל השקיעו רבות בשנים האחרונות בחברות הייטק ובקרנות, אבל היום הם נתקלים בחשיפה רבה מדי לשוק הלא־סחיר שמחייב אותם להקטין השקעה בקרנות.
"בנוסף, ירידות השווי האחרונות בוועדות ההשקעה בחברות ההייטק עוד נותרו כזיכרון טרי מדי. תוסיף לכך את האווירה של החקיקה המשפטית - שגם אם זו לא התקדמה למקומות מסוכנים, היא עדיין מייצרת אווירה בעייתית - וישנם משקיעים שלא מוכנים להשקיע בישראל או רוצים להרוויח זמן. יש משקיעים שאף פעם לא דיברו איתם על פוליטיקה, ופתאום כשזה עולה, זה מפתיע אותם".
יחד עם זאת, אומר הבכיר כי "בגלל התנהגות עדרית רוב המשקיעים בורחים, במקום להבין שההייטק עובד בצורה מחזורית, וכי דווקא עכשיו, כאשר החברות מוכנות לתנאי השקעה שטובים למשקיעים, וכאשר שווי החברות נמוך, זה זמן מצוין להשקיע".