גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כן בבית ספרנו: ההחלטה שהגבירה את עצמאות בתי הספר

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: תוכנית גמישות פדגוגית ניהולית

המערכת עדיין סובלת מצפיפות נוראית בכיתות ואיכות ירודה של כוח ההוראה / צילום: תמר מצפי
המערכת עדיין סובלת מצפיפות נוראית בכיתות ואיכות ירודה של כוח ההוראה / צילום: תמר מצפי

יש תקופות שאי אפשר לפספס. הבית מתמלא בכלי כתיבה, מחברות, קלמרים וילקוטים. שנת הלימודים בפתח. אבל רגע לפני שאנחנו שולחים לבתי הספר את היקר לנו מכל, אנחנו חייבים לעצור ולשאול: לאיזו מערכת חינוך אנחנו שולחים אותם?

ובכן, מתברר שלאחת ממערכות החינוך המושקעות ביותר בעולם במשאבים תקציביים: בישראל ההוצאה על חינוך היא הגבוהה מתוך 36 מדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD), עם הוצאה על חינוך בשיעור של 4.8 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2019.

וכן, החשדנות שלכם מוצדקת: הרי אם אנחנו משקיעים כל כך הרבה בחינוך, איך יכול להיות שאנחנו מדורגים במקום כל כך נמוך מבחינת כישורי התלמידים (מקום 33 מתוך 41 מדינות במבחני פיז"ה)? איך, אם באמת מוקדשים לחינוך כל כך הרבה כספים, המערכת עדיין סובלת מצפיפות נוראית בכיתות ואיכות ירודה של כוח ההוראה? או במילים אחרות: איך ייתכן שאנחנו משלמים המון ומקבלים מעט?

הסיבה הראשונה היא לא מפתיעה במיוחד: אומנם בישראל ההוצאה על חינוך גבוהה, אבל יש בה גם הרבה תלמידים. לכן, ההשקעה פר תלמיד היא נמוכה במונחים השוואתיים: אף שאנחנו ראשונים בעולם בהוצאה על חינוך כאחוז מהתוצר, כש"מתרגמים" את זה להוצאה פר תלמיד, אנחנו צונחים עד למקום ה-24 מתוך 36 מדינות OECD.

אבל דווקא על הסיבה השנייה לא כל כך מדברים. מערכת החינוך בישראל היא ריכוזית, מאוד ריכוזית. הרבה יותר ריכוזית מהעולם המפותח. על פי נתוני ה-OECD, כ-69% מההחלטות בכלל התחומים מתקבלות בישראל ברמת השלטון המרכזי לעומת 35% בממוצע בקרב מדינות ה-OECD, ו-19% בלבד מבין ההחלטות מתבצעות ברמת בית הספר בישראל לעומת ממוצע של 34% בקרב מדינות ה-OECD. זו נקודה בעייתית: בגלל המרחק הרב בין השלטון המרכזי לאזרחים שבקצה, כשבמשרדי הממשלה מקבלים החלטות שמכתיבות עבור כל בית ספר את התכנים הנלמדים, מערכת השעות ומדיניות כוח האדם - לא תמיד גורמי השלטון רמי המעלה מודעים לצרכי השטח השונים והמשתנים ללא הרף.

את התובנות הללו הבינו ברחבי העולם - ואפשר לראות שמדינות אחרות בוחרות במודל של מערכות חינוך שמאופיינות בביזוריות גבוהה ובאוטונומיה נרחבת לדרגי השטח. בקנדה, למשל, בכלל אין משרד פדרלי או מחלקת חינוך מטעם המדינה האמונים על בתי הספר וניהול בתי הספר מתחלק בין הרשויות המוניציפליות והנהלת בתי הספר. בסינגפור - שידועה באיכות מערכת החינוך שלה - החליטו ב-2006 לקצץ את היקף תוכניות הלימודים על מנת לאפשר למורים לשכלל ולהעמיק את חומרי הלימוד, את שיטות ההוראה והעבודה האישית מול התלמידים. פולין החליטה להתמקד בקביעת תוצאות ולא בתהליך, כדי לאפשר לדרגי השטח לנהל את התהליך כראות עיניהם.

החדשות הטובות הן שגם בישראל החלה להתגבש ההכרה שיש להגביר את עצמאותם הפדגוגית והמנהלית של מוסדות חינוך. החדשות הרעות הן שזה קרה לפני כ-50 שנה. כלומר, כל הריכוזיות הזאת במערכת החינוך שאנחנו רואים היום - היא מצב שכבר לפני חצי מאה הבינו שהוא לא תקין. אומנם בתחילת שנות ה-2000 משרד החינוך החל להפעיל את מודל הניהול העצמי כמדיניות מערכתית כוללת, אך ב-2008 מבקר המדינה מצא שהמדינה נכשלה ביישום והטמעה של מדיניות הניהול העצמי בבתי הספר. מדו"ח המבקר עלתה תמונה של היעדר הטמעה, פיקוח והערכת התוכנית - ואפילו התקציבים שהוקצו לעניין הופחתו.

למרות שינויים רבים שהתרחשו במערכת החינוך לאורך השנים ומספר ניסיונות לקדם את עצמאות בתי הספר, יש הסכמה רווחת שמעולם לא הונהגה במערכת החינוך הישראלית אוטונומיה אמיתית. החוקרים ד"ר שובל שפט, עו"ד אביטל בן-שלמה וד"ר יצחק קליין טוענים כי מוקד היעדר האוטונומיה הבית ספרית הוא בשיטת התקצוב, לפיה בתי הספר מתוקצבים ב"שעות הוראה", במקום תקצוב שקלי חופשי שיאפשר אוטונומיה אמיתית, גם בהקשרים פדגוגיים וגם בעבור קביעת סגל ההוראה במוסד הלימוד.

ההחלטה: העברת סמכויות למנהלים

אך לאחר שנים ללא התקדמות משמעותית בשטח, באוגוסט 2021 התקבלה בממשלה החלטה מספר 226 בנושא "התכנית לגמישות הניהולית במערכת החינוך", או בראשי תיבות: גפ"ן (גמישות פדגוגית-ניהולית). התוכנית נועדה להגביר את הגמישות הניהולית של מנהלי בתי הספר, מתוך מטרה להביא את מערכת החינוך בישראל להיות מערכת מובילה ויעילה, המקדמת את כל תלמידיה באופן מותאם לצורכיהם.

בהחלטה נקבע עוד כי למנהלי בתי הספר יוקצו סמכויות באופן דיפרנציאלי כך שההחלטות יתקבלו על ידי צוותי הניהול המצויים במעגל הקרוב לתלמידים. הסמכויות יינתנו בשלושה מרכיבים: סמכות תקציבית - הסמכות לקביעת שימוש הסל הגמיש הבית ספרי; הסמכות לביצוע התאמות בתכנית הבית ספרית באופן המשרת את יעדי משרד החינוך ואת צורכי התלמידים; סמכות לארגון הלימודים בתוך המשאבים הקיימים באופן התואם את הצרכים הבית-ספריים, היעדים הנדרשים והכללים המחייבים.

ההישגים: החזון הופך למציאות

למרבה השמחה, התוכנית הצליחה ליצוק תוכן לתוך חזון הגמישות הניהולית. על בסיס ההחלטה, נוצר "סל גמיש" למוסדות החינוך - שהוא תקציב ייעודי שמוקצה באופן דיפרנציאלי לבתי הספר (ראו הרחבה במסגרת). התקציב שמשוקף למוסדות החינוך באמצעות מערכת גפ"ן נחלק לשני סוגים: תקציב קבוע ותקציב גמיש.

התקציב הקבוע המורכב משני רכיבים: אחוזי מינימום שנקבעו לשישה סלים (שמצטברים ל-25% מהתקציב) ושוברים שמיועדים לפעילויות שהמשרד הגדיר כחיוניות. בשנת הלימודים תשפ"ד (2023-2024) הוחלט להקטין את התקציב הקבוע ל-18.5% מהתקציב על מנת להגדיל את התקציב הגמיש. משמעות התקציב הגמיש היא שיתרתו גמישה וניתנת להעבירה בין סלים בהתאם לצרכי בית הספר. התקציב הוקצה באופן דיפרנציאלי על פי עשירון טיפוח ומספר תלמידים במוסד. בשנת תשפ"ד הוחלט להגדיל את שיעור התקציב הגמיש מ-75% ל-80%, דבר שמגדיל את הגמישות למנהלים בשימוש בתקציב.

כידוע, בלי מציאת מקורות תקציביים, כל תוכנית - חשובה ומועילה ככל שתהיה - תישאר על הנייר. גם בחזית הזו החלטה 226 רשמה הצלחה: המקורות התקציביים שוריינו מתקציב משרד החינוך - ובנוסף, התקבלה תוספת תקציבית של חצי מיליארד שקלים. התקציבים הללו הועברו למוסדות הלימוד בפעימות החל משנת הלימודים תשפ"ב (2021-2022).

את התוצאות בשטח אפשר לראות באמצעות שיתוף הפעולה של מנהלי המוסדות החינוכיים. מנהלי בתי הספר מגישים את תכנית העבודה במערכת הגפ"ן ובסוף השנה מדווחים על השגת המטרות ובוחרים תכניות עבודה שעוברות לאישור הרשות (גם במהלך השנה ניתן לשנות את התוכניות). בתוך כך, התוכנית כוללת מיפוי אתגרים וחוזקות של בית הספר והתלמידים, ככלי עזר בתהליך התכנון השנתי. בהמשך, התוכנית מאושרת על ידי הפיקוח הבית ספרי ועל ידי הרשות המוניציפלית.

הכשלים: לא מספיק דיפרנציאלי

למרות ההצלחה, התוכנית לא הצליחה למקסם לחלוטין את הפוטנציאל הגדול הטמון בה. כדי לממש את התכלית המהותית של התוכנית - הגמישות הפדגוגית-ניהולית - הכרחי שתהיה דיפרנציאליות בסמכויות בין המנהלים בבתי הספר השונים, כמו גם ליווי הדוק שמשתנה בהתאם ליכולות בית הספר. הסדרת הסמכויות הדיפרנציאלית נועדה לסייע למנהלי בתי ספר שאינם מורגלים בניהול העצמי בהטמעת התוכנית בצורה אפקטיבית. למרות זאת, הוחלט להעניק גמישות באופן רוחבי לכלל המנהלים ולא באופן דיפרנציאלי.

כדי לענות על הצורך בליווי דיפרנציאלי, כלומר ליווי ברמה שמשתנה על פי צרכי בית הספר, הוחלט להקים יחידת אנליסטים במינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך לטובת ליווי התוכנית בהיבטי אפקטיביות ולטובת חלוקת בתי הספר להקבצים. ואולם, על אף שיחידת האנליסטים הייתה אמורה ללוות את התוכנית מתחילתה, על פי משרד החינוך היחידה הוקמה רק לפני מספר חודשים, לאחר שגייסו את מנהלת היחידה וגויס צוות במיקור חוץ. במרכז להעצמת האזרח מציינים שייתכן שעיכוב בהקמת יחידה זו הוביל גם כן להחליטה על ויתור החלוקה להקבצים, כיוון שזו הייתה אמונה על גיבוש חלוקה זו.

חסמים: החיפזון מן השטן

ההחלטה הזו סבלה ממספר חסמים, ביניהם חסמים "שגרתיים" שמצויים, לצערנו, בניסיונות יישום של החלטות ממשלה רבות: מחלוקות על סמכות ואחריות, היעדר מדדי תוצאה וקשיים בניהל תקציב.

אבל בהחלטה זו יש חסם משמעותי במיוחד - שלכאורה מפתיע להזכיר אותו כשמדברים על החלטות ממשלה: מהירות. אכן, כולנו חולמים שמשרדי הממשלה יעבדו במהירות, אבל במקרה הזה, כנראה, החיפזון היה מהשטן.

התוכנית הוטמעה בצורה מהירה, כשבבתי ספר רבים המדיניות לא חלחלה מבחינה מהותית. כך, גם אם מבחינה בירוקרטית למנהלי בתי ספר יש יותר סמכויות, בהרבה מקרים הם לא משיגים גמישות פדגוגית-ניהולית, אם בגלל חסם מהותי של הבנת התוכנית והפוטנציאל הטמון בה ואם בגלל גורמים "מערכתיים" שלא מאפשרים למנהלים אוטונומיה פדגוגית. בין הגורמים האלה ניתן למנות את העומס הרב בו מצוי הסגל החינוכי, היעדר סמכות לביצוע שינויים בשעות ההוראה ובתוכניות החינוך וחוסר בכוח אדם - ובמיוחד בכוח אדם איכותי.

לעתיד: בדרך לשינויי עומק

בשורה התחתונה, תוכנית גפ"ן היא שלב מבורך בפיתוח מערכת החינוך הישראלית שמאופיינת בריכוזיות יתר ומיעוט סמכויות לדרגי השטח. שיעורי היישום שלה מרשימים - ועל כך צריך לתת קרדיט למשרד החינוך, הגורם המתכלל של החלטה זו, שהוביל את מימוש התוכנית. ההחלטה הצליחה לתת מענה למירב הנושאים הנדרשים, בדגש על מקורות תקציביים, לוחות זמנים ומנגנון דיווח ובקרה. התוצאה היא מימוש יעיל של התוכנית.

אבל כמובן, לא נשחרר אתכם בלי שיעורי בית. על בסיס הלקחים מהתוכנית, במרכז להעצמת האזרח ממליצים להמשיך בצעדים שיגבירו את האוטונומיה הבית ספרית. איך עושים את זה? למשל, קובעים שאחריות משרד החינוך תצומצם להגדרת יעדים בלבד ומשאירים את ההחלטות בענייני שעות לימוד ותוכניות לימודים לשיקול דעתם של בתי הספר. במקביל, נדרשות רפורמות עמוקות במערכת החינוך על מנת לאפשר אוטונומיה אפקטיבית - בראשן קידום מעמד המורה ואיכות סגל ההוראה. אין ספק: חינוך איכותי דורש סגל הוראה איכותי.

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף