לראשונה: הורשע בשוחד של מיליונים ואיבד את חלקו בדירה

בית המשפט העליון אישר לחלט את מלוא חלקו של יצחק דרי בדירת מגורים לאחר שהורשע בפרשיית שוחד • בני זוג ביקשו מבית הדין הרבני להתגרש בהסכמה, בית הדין סירב בגלל שיטת ה"נסטינג" בה בחרו, והציע פתרון חריג • בדיקה של משרד הבינוי והשיכון גילתה כי חברת רום כנרת מכרה דירות בתור מארגנת של קבוצת רכישה ולא כחברת נדל"ן, והמקרה הגיע לבית המשפט • שלושה פסקי דין בשבוע, מדור חדש 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי
3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

על המדור

עם חזרתם של בתי המשפט לעבודה שוטפת, יחזור מדור זה לרכז עבור קוראינו באופן שבועי פסקי דין מעניינים שניתנו בעת האחרונה. במסגרת המדור נשתדל לבחור פסקי דין בתחומי הליבה הכלכליים של גלובס שניתן ללמוד מהם לדעתנו דבר מה עקרוני או שיכולים לשרת את קוראינו במסגרת עיסוקיהם. לכל פסק דין נגיש תקציר וכן את משמעות הפסיקה. מספר התיק המתפרסם יאפשר למי שמבקש להעמיק לקרוא את המקור. מוזמנים להעביר לנו פסקי דין מעניינים למייל nitsan-s@globes.co.il

לראשונה: הורשע בשוחד של מיליונים ואיבד את כל חלקו בדירת מגוריו

הפסיקה בקצרה: בית המשפט העליון אישר בפסק דין תקדימי לחלט את מלוא חלקו של יצחק דרי בדירת מגורים בשווי של 1.37 מיליון שקל. דרי הורשע בפרשיית שוחד חמורה במסגרת עבודתו בתפקידים ציבוריים בעיריית אשדוד.

פרטי המקרה: יצחק דרי, בן ה־77, הורשע בפרשיית שוחד חמורה במסגרת תפקידו בין השנים 2005־2011 כממלא מקום ראש העיר, חבר המועצה וחבר בוועדת המשנה בעיריית אשדוד. בית המשפט המחוזי קבע כי הוא קיבל כספי שוחד בהיקף של 2.5 מיליון שקל כדי לקדם פרויקטים נד"לניים בעיר, והלבין את כספי השוחד בכך שעירבב אותם עם כספים לגיטימיים. הוא נדון לשש שנות מאסר, קנס של 200 אלף שקל וחילוט של חלקו (מחצית) מדירת מגורים בה מתגוררת גם אשתו, בשווי של 1.37 מיליון שקל. זו הפעם הראשונה שבית המשפט מאשר חילוט של כל חלקו של אדם בדירת מגורים יחידה, במקרה של עבירה כלכלית. אבל דרי ערער לבית המשפט לעליון בטענה לפגיעה באשתו שתיאלץ בגילה המתקדם למכור את הדירה ולחפש מקום מגורים.

השופטים עוזי פוגלמן, נועם סולברג ויוסף אלרון אישרו את החילוט התקדימי, תוך שציינו כי בקשת החילוט הייתה פחותה משמעותית מהסכום שיש לחלט לפי החוק במקרה זה. במקביל, שופטי העליון האריכו בשנה את המועד למכירת הדירה כדי לאפשר לדרי לשלם את סכום החילוט למדינה, במקום למכור את הנכס. "ניתן לבחון קיומם של הסדרים כלכליים שעשויים לאפשר את תשלום הסכום ואת הישארותה של אשתו בדירת המגורים עד לאחר אריכות ימיה", נכתב.

לצד זאת, השופטים הפחיתו את עונשו של דרי משש לארבע שנות מאסר בשל גילו המתקדם (77), מצבו הרפואי והעובדה שזוכה מעבירה אחת. את דרי ייצגו עוה"ד פרופ' רון שפירא, דניאל נאמן וקובי בן שעיה. את המדינה ייצגו עוה"ד עו"ד שרית משגב, מיכל בלומנטל ושלום שיפר מהפרקליטות.

משמעות הפסיקה: ניתן לחלט את מלוא חלקו של מורשע בדירת מגורים בשל ביצוע עבירות, גם אם מדובר בדירת המגורים היחידה שלו

מספר תיק: 4915-22

בני הזוג הסכימו להתגרש. אז למה בית הדין הרבני סירב לתת גט?

הפסיקה בקצרה: בני זוג ביקשו מבית הדין הרבני להתגרש בהסכמה, כאשר הם יתנהלו בשיטת ה"נסטינג", בה הילדים ממשיכים להתגורר בבית המרכזי וההורים מתחלפים. בית הדין קבע כי ככלל לא ניתן לתת גט במקרה כזה, והציע פתרון חריג

פרטי המקרה: הורים לשבעה ילדים ביקשו להתגרש בהסכמה בבית הדין הרבני ברחובות. השניים כבר חתמו בבית המשפט לענייני משפחה על הסכם, לפיו הילדים יהיו במשמורת משותפת בשיטת ה"נסטינג" (קינון). בשיטה זו הילדים ממשיכים להתגורר בבית המשותף וההורים מתחלפים ביניהם ומחזיקים במקביל דירה נוספת.

הדיינים ציון אשכנזי, אליהו עמאר ושמואל דומב קבעו כי ככלל אין מקום לתת גט לבני זוג המתנהלים בשיטה זו, מאחר ונדרש ניתוק מוחלט, "באופן שיהיה הגט 'לכריתות' של ניתוק קשר ולא להותיר דברים הקושרים בין בני הזוג כלל". זאת, למרות שבני הזוג ציינו כי הם מתנהלים בדרך זו מזה שלוש שנים, ומעולם לא נפגשו יחד בדירת הילדים, שכן יש להם חלוקה ברורה של ימים ושעות.

הדיינים ציינו כי למרות שבעיני זוגות רבים, מדובר בפתרון אידיאלי, בפועל הוא לוקה בחוסרים רבים. "היבט אחד הוא חסרון האינטימיות להורים", כתבו הדיינים. "שכן זוגות שתרגלו 'נסטינג' מספרים כי היה להם קושי עם לישון באותה מיטה של בן הזוג לשעבר".

בנוסף, לדבריהם, "הורים לאחר גירושין נמצאים בסערת רגשות ונדרשים להתארגנות מחודשת בכל תחומי החיים. לחלוק את דירת המגורים עם הצד השני, לא מקדם את הצורך הזה. אנשים צריכים את 'הפינה שלהם', שתהיה שלהם ורק שלהם ושתהיה קבועה".

בית הדין ציין כי הוא ער למורכבות המיוחדות של פרידת הורים לשבעה ילדים ולכן הוא חרג ממנהג בתי הדין שלא לתת גט לזוגות המתנהלים בנסטינג והציע לצדדים פתרון חריג: להוציא צו הרחקה הדדי שיאסור עליהם לשהות יחד בדירה בה מתגוררים הילדים, וכך יסכים בית הדין לאשר את הגט. בית הדין הוסיף כי אין ללמוד ממקרה זה למקרים אחרים לנוכח הנתונים המורכבים המיוחדים במקרה זה, והמליץ לצדדים שלא להפוך את שיטת המגורים לקבועה. את הבעל ייצגה עו"ד מירית ארביב ליאני.

משמעות הפסיקה: בני זוג שחותמים בהסכם על מגורים בשיטת הנסטינג, לא יכולים להתגרש. זאת, גם אם השיטה אושרה בבית המשפט לענייני משפחה וגם אם הגירושין בהסכמה

מספר תיק: 1425004/1

חברת הנדל"ן שניסתה להתחזות לקבוצת רכישה בפרויקט בבת ים

הפסיקה בקצרה: חברת רום כנרת טענה כי מכרה דירות בתור מארגנת של קבוצת רכישה, הגדרה שמאפשרת לה להתחמק מחובות מכוח חוק המכר. אלא שבדיקה של משרד הבינוי והשיכון גילתה כי מדובר היה בכינוי על הנייר בלבד

פרטי המקרה: חברת הנדל"ן רום כנרת נכסים והשקעות, מכרה דירות בפרויקט בבת ים כמארגנת קבוצת רכישה. הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון ערך בדיקה וקבע כי בפועל שימשה החברה כיזמית שמכרה דירות. ההבחנה חשובה מאחר ומארגני קבוצות רכישה לא כפופים לחובות לפי חוק המכר ולכן לא נדרשים לספק בטוחות לחברי הקבוצה (בניגוד ליזם המוכר דירות מוטלות חובות שנועדו להגן על הרוכשים מהחברות הגדולות ובעלות האמצעים). הממונה קבע כי החברה הפרה את חוק המכר, לאור ההבחנה כי מדובר ביזם המוכר דירות, והטיל עליה עיצום בגובה 223 אלף שקל. החברה הגישה ערר על החלטת הממונה.

ועדת הערר בביהמ"ש המחוזי בת"א, בראשות השופט בדימוס יהודה פרגו, דחתה השבוע את ערר רום כנרת וקבעה כי החברה פעלה בפרויקט "באופן יזמי המאפיין מוכרי דירות", ולא כמארגנת קבוצת רכישה. בין המאפיינים המובהקים למוכרי דירות שנקבעו: החברה שלטה בכל הפעולות בפרויקט, מחיר הדירה ומיקומה היו ידועים מראש; מועד המסירה נקבע גם הוא מראש, כולל פיצוי מוסכם; הפרויקט לא קודם ע"י גורם מטעם הקבוצה אלא על ידי החברה, זכויות הבנייה הנוספות נשמרו על ידי החברה וכך גם הבעלות בקרקע.

עוד נקבע כי "הסכם השיתוף" שנערך נועד להקנות לעסקה חזות של קבוצת רכישה, אך בפועל אף מנגנון לא הופעל, לא התקיימה אסיפה כללית ולא נבחרה נציגות. "הרוכש היה בבחינת 'צופה מהצד' ולא שותף בשום צורה להליך הקמת הפרויקט", נכתב בהחלטה. את הממונה על חוק המכר ייצג עו"ד אילן רויזמן. את החברה ייצגו עוה"ד רותם מדואל ודניאל מלצר. החברה פנתה השבוע בבקשה לעיכוב הליכים לגיבוש הסדר חוב לאחר שחובותיה הגיעו ל־137 מיליון שקל ומונו לה נאמנים, עוה"ד אהוד גינדס ושי מילוא, שמסרו: "פסה"ד קובע שהחברה הפרה את הוראות המכר להבטחת כספיהם של רוכשי הדירות. מסיבה זו, ומטעמים נוספים, ביהמ"ש מינה נאמנים על מנת לבחון כיצד לטפל בנושא".

משמעות הפסיקה: בית המשפט מבהיר כי המבחן הקובע את אופי עסקת המכר, הוא לא אופן הצגת הפרויקט וכותרות המסמכים, אלא מהותה של מערכת היחסים בין הצדדים

מספר תיק: 28717-09-22