גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה גרמניה, הולנד ופינלנד רוצות דווקא את הנשק הישראלי

עד לפני כמה עשורים אירופה הסתייגה מעסקאות נשק עם ישראל, אבל לצד לגיטימציה הולכת וגוברת, פרצה המלחמה באוקראינה, מנהיגי היבשת התעוררו למצוקה ביטחונית, והחברות הישראליות נכנסו לוואקום ● "בחודשים האחרונים כמעט בכל זמן נתון משלחות רכש ממדינות אירופה מבקרות בארץ", אומר בכיר בענף

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: חיים צח-לע''מ

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, ובעשורים האחרונים הפכה היבשת גם ליעד ראשון במעלה ליצוא הביטחוני הישראלי שובר השיאים. לפי נתוני משרד הביטחון, בשנה שעברה עמד היקף היצוא הביטחוני הישראלי הכולל על כ־12.3 מיליארד דולר, קרוב ל־4 מיליארד מהם למדינות אירופה. בעוד שבעבר הרחוק הייתה זו ישראל שהתחננה למערכות נשק מתקדמות מהתעשיות האירופיות, תחילה צרפת, לאחר מכן בריטניה ולבסוף גרמניה, מאז התהפכו היוצרות. האישור האמריקאי למכירת מערכת "חץ 3" לגרמניה בעלות של כ־3 מיליארד דולר, שניתן בשבוע שעבר, מסמל זאת במלואו.

"אירופה התעוררה בבת אחת ב־24 בפברואר 2022, והבינה שהיא נמצאת בבעיה ביטחונית רצינית", אומר לגלובס בכיר ישראלי הבקיא בסחר הביטחוני בין ישראל לאירופה. הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהתרחשה חרף האזהרות ולמרות ההבטחות, שינתה בן לילה את הסדרי הביטחון באירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. היא גרמה למדינות להגדיל במהירות את תקציבי הביטחון שלהן, הרחיבה את ברית נאט"ו, והציבה את ההתחמשות הצבאית במרכז הפופולריות הציבורית, אחרי עשורים של דעיכה ותדמית גרועה.

"זו הסיבה העיקרית לכך שיש בכל זמן נתון בחודשים האחרונים משלחות רכש מרחבי מדינות אירופה שמבקרות בישראל", אומר הבכיר. זו גם הסיבה לשורת העסקאות האחרונות שהוכרזו בין חברות ישראליות ללקוחות אירופיים.

עוד לפני כן מכרו חברות ישראליות פרטיות וממשלתיות נשק וציוד ביטחוני בעשרות מיליוני אירו בשנה לאירופה. מדובר בחברות המחזיקות בחברות־בנות במדינות אירופה, ביניהן אלביט ורפאל. לפי הערכות SIPRI, הארגון השבדי המנטר סחר גלובלי בנשק, בשנה האחרונה קפצו הנתונים למאות מיליוני אירו. נתוני שתי העסקאות הגדולות האחרונות - מכירת מערכת החץ לגרמניה ומערכת "קלע דוד" לפינלנד ב־345 מיליון דולר, כבר מעלות את הסכום למיליארדים.

128 תוכניות נשק שונות ביבשת

כיצד זה קרה? מדינות אירופה נבדלות זו מזו בתפיסות הביטחון שלהן וגם במשאבים שהן משקיעות בתחום הביטחון, אך הן מאוגדות בכמה מעגלים - האיחוד האירופי (שמנסה לגבש תפיסה ביטחונית עצמאית), ברית נאט"ו (הכוח הצבאי החזק ביותר בעולם), ברית המדינות הנורדיות, המדינות הבלטיות, מדינות גבול עם רוסיה. הפינים, למשל, מתחמשים בצורה משמעותית הרבה יותר מהאוסטרים, למשל וגם מנהיגים גיוס חובה וצבא מילואים שבו כמיליון חיילים.

הבדלי הגישות יוצרים הבדלי צרכים, וגם מתבטאים בעובדה כי התעשייה הביטחונית האירופית מפוצלת ואינה מסוגלת לרכז מאמצים. לפי נתונים שציין קנצלר גרמניה אולף שולץ בראיון לתקשורת, למדינות אירופה יש 128 תוכניות נשק שונות - שלעתים מתחרות זו בזו - לעומת 35 לארצות הברית, המעצמה הצבאית הגדולה בעולם. התוצאה היא פיזור של ההשקעות, עיכוב בפרויקטים הדורשים השקעה רבה (כמו מטוסי קרב, טנקי מערכה, מערכות הגנה מטילים) ואינטרסים צולבים בתחום הרכש שמשתקים פעילות.

דוגמה לכך היא העסקה שבה החליט חיל האוויר הגרמני לפני כארבע שנים לחכור מהתעשייה האווירית וממדינת ישראל שבעה מל"טים מסוג Heron-TP (חמישה פעילים ועוד שניים לצרכי אימון) למשך עשור, בסכום הקרוב למיליארד אירו. לכאורה, מדינות אירופה יכלו לפתח מל"ט מתקדם משלהן, והן אכן יזמו את פיתוח ה־ EURODRONE שהתגלגל כעת לפרויקט ה־EURO-MALE, אבל שלל האינטרסים, ההשקעות הנדרשות והאיטיות האירופית הביאו לכך שהוא רחוק ממימוש, והטיסה הראשונה שלו מתוכננת לעוד ארבע שנים לפחות.

בפועל, הפיתוח הישראלי של מל"טים החל כבר בשנות ה־70' כמענה לניטרול סוללות נ"מ, והאירופאים הזדחלו מאחור. בסופו של דבר, העסקה עם ישראל נחתמה כ"טכנולוגיית מעבר", ואחד מהנימוקים הגרמניים היה שהידע והטכנולוגיה שייצברו בשימוש יסייעו לבנות את המל"ט האירופי המיוחל.

המהירות הישראלית הפכה לשיקול קריטי

"כשאני שומע על פרויקט אירופי אסטרטגי לבניית מערכת מסובכת, המערב מספר רב של מדינות, אני יודע שיש לתעשייה הישראלית 'חלון' להיכנס דרכו", אומר לגלובס רן קריל, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי בינלאומי באלביט מערכות, אחת החברות הנהנות מהבום הביטחוני האירופי.

לדבריו, המהירות שבה התעשייה הביטחונית הישראלית יכולה לספק את המערכות שאירופה מגלה כעת שהיא צריכה - לעומת התהליכים הממושכים המייצרים אובדן סבלנות במדינות - לצד היכולת המוכחת בקרב וההבטחות לגבי סיוע למחקר ולפיתוח, הפכו לשיקולים קריטיים בשנים האחרונות.

לדברי קריל, נקודת המפנה בתחום הרכש הביטחוני האירופי נרשמה עוד לפני המלחמה באוקראינה, כאשר נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ אמר לאירופאים כי "נגמרו הימים" שבהם ארצות הברית מגנה על היבשת בחינם, וכי עליהם להשלים את ההוצאה הביטחונית שלהן ל־2% לפחות, כפי שהוסכם בעבר במסגרת נאט"ו.

"רק במקרה של גרמניה, מדובר על מיליארדי דולרים", אומר קריל, ומתאר תהליך שבו מדינות אירופה החברות בברית הצבאית לאט־לאט עומדות ביעד זה, ואפילו חוצות אותו.

שיקול המהירות היה אחד הנימוקים המרכזיים, למשל, להצטיידות דנמרק בתותחים תוצרת אלביט אחרי תחילת המלחמה באוקראינה, אך בכיר במשרד ההגנה הדני נאלץ להתפטר אחרי שהתברר כי הציג נתונים לא נכונים בנוגע לזמני אספקה של המתחרות של החברה הישראלית. הדבר ממחיש עד כמה לוחות זמנים הפכו לקריטיים בעבור מדינות אירופה, במיוחד אלו השמות דגש על מוכנות הכוח הצבאי שלהן, כמו דנמרק.

ישנן סיבות נוספות להצלחה הישראלית באירופה, לפי מומחים. "הרתיעה שהייתה בעבר מעסקים ביטחוניים עם ישראל נעלמה", אומר לגלובס גורם ישראלי, "תראה את העסקאות עם פינלנד, עם דנמרק, עם מדינות כמו ספרד. עם הזמן, ועם העובדה שהגרמנים ומדינות אחרות הראו שהן קונות נשק וציוד ביטחוני מישראל, הדבר הפך ליותר ויותר לגיטימי".

"המערכות שלנו מנוסות בקרב"

נוסף לכך, כפי שקרה בעניין המל"טים, ישראל מוכרת לא רק מערכות, אלא גם ניסיון - וזה קריטי. "זה כמובן חלק גדול מהיתרון של ישראל, שהמערכות שלנו מנוסות בקרב, נבנו מתוך מחשבה על שדה הקרב העתידי ומוכחות בשטח", הוא אומר.

מבחינה זו, התמונות של כיפת ברזל לפני כשנתיים, כשהיא מתמודדת בהצלחה עם שיגורי רקטות מעזה הפכו לכלי שיווקי ראשון במעלה, ולדבר הראשון שפוליטיקאים אירופיים הזכירו - למרות שאין ממש צורך במערכת דומה מול רוסיה - אחרי פתיחת המלחמה עם אוקראינה.

היצוא הביטחוני הישראלי גם ניצב בפני פחות הגבלות רגולטריות לעומת חלק ממדינות אירופה, בנוגע למדינות שאליהן מייצאים. שבדיה, למשל, אסרה עד לאחרונה יצוא נשק לטורקיה, חברת נאט"ו, בגלל פעולות המדינה בעיראק ובסוריה; גרמניה אינה מייצאת לאזורי עימות, וסוגיית היצוא לסעודיה למשל, שנויה במחלוקת. "האירופאים נמצאים תחת מגבלות אתיות יותר חמורות מצד המערכת הפוליטית, והרגולציה - בהשוואה ליצוא הנשק הישראלי - נוקשה יותר", אומר קריל.

התעשייה תיבחן בחוזי המשך

אך התשובה לשאלה לאן הדברים הולכים אינה כה ברורה. "ברור כי עכשיו נחתמו הרבה עסקאות, וחשובות, אבל כעת התעשייה הישראלית תיבחן ביכולת שלה לספק את הנשק במהירות וביעילות, ובחוזי המשך אפשריים", אומר הגורם הביטחוני, "האירופאים גם מודעים היטב לצורך בקונסולידציה של התעשיות הביטחוניות ביבשת".

נשיא צרפת עמנואל מקרון פועל בתיאום עם הקנצלר אולף שולץ (למעט בנושא מערכת החץ, המפלגת בין המדינות) כדי לנסות ולרכז מאמצים בתחומים חשובים כמו חימוש ופרויקטים לבניית מטוסי קרב ונשק אסטרטגי נוסף. "יש גם התעוררות בצד של המחקר והפיתוח באירופה", אומר הגורם, " אולי התחלנו יופי את המרתון, ואנחנו אפילו כמה קילומטרים לפני כולם, אבל המירוץ רחוק מלהיגמר".

באלביט סבורים כי השוק האירופי ילך ויצמח. "אירופה כבר מתקרבת ל־30% מהיקף הפעילות שלנו", אומר קריל, "אנחנו מאמינים שטכנולוגיה מתקדמת צריך למכור למדינות מתקדמות, ואירופה תמיד היתה יעד ראשון במעלה בשבילנו, כבר בשלושת העשורים האחרונים. רצינו וקיווינו שזה יקרה - ואני שמח שהאסטרטגיה הזו מתממשת".

להערכתו, "עוגת הביטחון האירופאית גדלה כעת, והיא עוד תגדל משמעותית. נכון, תהיה יותר תחרות, יותר תעשיות מקומיות, אבל הנתחים שנוכל לקבל מהעוגה יהיו גדולים יותר. האסטרטגיה של התעשיות הישראליות היא תמיד קצת יותר פרו־אקטיבית, קצת יותר חצופה, ומאפשרת לנו להיות שחקן משמעותי".

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה תעופה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"