גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה גרמניה, הולנד ופינלנד רוצות דווקא את הנשק הישראלי

עד לפני כמה עשורים אירופה הסתייגה מעסקאות נשק עם ישראל, אבל לצד לגיטימציה הולכת וגוברת, פרצה המלחמה באוקראינה, מנהיגי היבשת התעוררו למצוקה ביטחונית, והחברות הישראליות נכנסו לוואקום ● "בחודשים האחרונים כמעט בכל זמן נתון משלחות רכש ממדינות אירופה מבקרות בארץ", אומר בכיר בענף

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: חיים צח-לע''מ

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, ובעשורים האחרונים הפכה היבשת גם ליעד ראשון במעלה ליצוא הביטחוני הישראלי שובר השיאים. לפי נתוני משרד הביטחון, בשנה שעברה עמד היקף היצוא הביטחוני הישראלי הכולל על כ־12.3 מיליארד דולר, קרוב ל־4 מיליארד מהם למדינות אירופה. בעוד שבעבר הרחוק הייתה זו ישראל שהתחננה למערכות נשק מתקדמות מהתעשיות האירופיות, תחילה צרפת, לאחר מכן בריטניה ולבסוף גרמניה, מאז התהפכו היוצרות. האישור האמריקאי למכירת מערכת "חץ 3" לגרמניה בעלות של כ־3 מיליארד דולר, שניתן בשבוע שעבר, מסמל זאת במלואו.

"אירופה התעוררה בבת אחת ב־24 בפברואר 2022, והבינה שהיא נמצאת בבעיה ביטחונית רצינית", אומר לגלובס בכיר ישראלי הבקיא בסחר הביטחוני בין ישראל לאירופה. הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהתרחשה חרף האזהרות ולמרות ההבטחות, שינתה בן לילה את הסדרי הביטחון באירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. היא גרמה למדינות להגדיל במהירות את תקציבי הביטחון שלהן, הרחיבה את ברית נאט"ו, והציבה את ההתחמשות הצבאית במרכז הפופולריות הציבורית, אחרי עשורים של דעיכה ותדמית גרועה.

"זו הסיבה העיקרית לכך שיש בכל זמן נתון בחודשים האחרונים משלחות רכש מרחבי מדינות אירופה שמבקרות בישראל", אומר הבכיר. זו גם הסיבה לשורת העסקאות האחרונות שהוכרזו בין חברות ישראליות ללקוחות אירופיים.

עוד לפני כן מכרו חברות ישראליות פרטיות וממשלתיות נשק וציוד ביטחוני בעשרות מיליוני אירו בשנה לאירופה. מדובר בחברות המחזיקות בחברות־בנות במדינות אירופה, ביניהן אלביט ורפאל. לפי הערכות SIPRI, הארגון השבדי המנטר סחר גלובלי בנשק, בשנה האחרונה קפצו הנתונים למאות מיליוני אירו. נתוני שתי העסקאות הגדולות האחרונות - מכירת מערכת החץ לגרמניה ומערכת "קלע דוד" לפינלנד ב־345 מיליון דולר, כבר מעלות את הסכום למיליארדים.

128 תוכניות נשק שונות ביבשת

כיצד זה קרה? מדינות אירופה נבדלות זו מזו בתפיסות הביטחון שלהן וגם במשאבים שהן משקיעות בתחום הביטחון, אך הן מאוגדות בכמה מעגלים - האיחוד האירופי (שמנסה לגבש תפיסה ביטחונית עצמאית), ברית נאט"ו (הכוח הצבאי החזק ביותר בעולם), ברית המדינות הנורדיות, המדינות הבלטיות, מדינות גבול עם רוסיה. הפינים, למשל, מתחמשים בצורה משמעותית הרבה יותר מהאוסטרים, למשל וגם מנהיגים גיוס חובה וצבא מילואים שבו כמיליון חיילים.

הבדלי הגישות יוצרים הבדלי צרכים, וגם מתבטאים בעובדה כי התעשייה הביטחונית האירופית מפוצלת ואינה מסוגלת לרכז מאמצים. לפי נתונים שציין קנצלר גרמניה אולף שולץ בראיון לתקשורת, למדינות אירופה יש 128 תוכניות נשק שונות - שלעתים מתחרות זו בזו - לעומת 35 לארצות הברית, המעצמה הצבאית הגדולה בעולם. התוצאה היא פיזור של ההשקעות, עיכוב בפרויקטים הדורשים השקעה רבה (כמו מטוסי קרב, טנקי מערכה, מערכות הגנה מטילים) ואינטרסים צולבים בתחום הרכש שמשתקים פעילות.

דוגמה לכך היא העסקה שבה החליט חיל האוויר הגרמני לפני כארבע שנים לחכור מהתעשייה האווירית וממדינת ישראל שבעה מל"טים מסוג Heron-TP (חמישה פעילים ועוד שניים לצרכי אימון) למשך עשור, בסכום הקרוב למיליארד אירו. לכאורה, מדינות אירופה יכלו לפתח מל"ט מתקדם משלהן, והן אכן יזמו את פיתוח ה־ EURODRONE שהתגלגל כעת לפרויקט ה־EURO-MALE, אבל שלל האינטרסים, ההשקעות הנדרשות והאיטיות האירופית הביאו לכך שהוא רחוק ממימוש, והטיסה הראשונה שלו מתוכננת לעוד ארבע שנים לפחות.

בפועל, הפיתוח הישראלי של מל"טים החל כבר בשנות ה־70' כמענה לניטרול סוללות נ"מ, והאירופאים הזדחלו מאחור. בסופו של דבר, העסקה עם ישראל נחתמה כ"טכנולוגיית מעבר", ואחד מהנימוקים הגרמניים היה שהידע והטכנולוגיה שייצברו בשימוש יסייעו לבנות את המל"ט האירופי המיוחל.

המהירות הישראלית הפכה לשיקול קריטי

"כשאני שומע על פרויקט אירופי אסטרטגי לבניית מערכת מסובכת, המערב מספר רב של מדינות, אני יודע שיש לתעשייה הישראלית 'חלון' להיכנס דרכו", אומר לגלובס רן קריל, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי בינלאומי באלביט מערכות, אחת החברות הנהנות מהבום הביטחוני האירופי.

לדבריו, המהירות שבה התעשייה הביטחונית הישראלית יכולה לספק את המערכות שאירופה מגלה כעת שהיא צריכה - לעומת התהליכים הממושכים המייצרים אובדן סבלנות במדינות - לצד היכולת המוכחת בקרב וההבטחות לגבי סיוע למחקר ולפיתוח, הפכו לשיקולים קריטיים בשנים האחרונות.

לדברי קריל, נקודת המפנה בתחום הרכש הביטחוני האירופי נרשמה עוד לפני המלחמה באוקראינה, כאשר נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ אמר לאירופאים כי "נגמרו הימים" שבהם ארצות הברית מגנה על היבשת בחינם, וכי עליהם להשלים את ההוצאה הביטחונית שלהן ל־2% לפחות, כפי שהוסכם בעבר במסגרת נאט"ו.

"רק במקרה של גרמניה, מדובר על מיליארדי דולרים", אומר קריל, ומתאר תהליך שבו מדינות אירופה החברות בברית הצבאית לאט־לאט עומדות ביעד זה, ואפילו חוצות אותו.

שיקול המהירות היה אחד הנימוקים המרכזיים, למשל, להצטיידות דנמרק בתותחים תוצרת אלביט אחרי תחילת המלחמה באוקראינה, אך בכיר במשרד ההגנה הדני נאלץ להתפטר אחרי שהתברר כי הציג נתונים לא נכונים בנוגע לזמני אספקה של המתחרות של החברה הישראלית. הדבר ממחיש עד כמה לוחות זמנים הפכו לקריטיים בעבור מדינות אירופה, במיוחד אלו השמות דגש על מוכנות הכוח הצבאי שלהן, כמו דנמרק.

ישנן סיבות נוספות להצלחה הישראלית באירופה, לפי מומחים. "הרתיעה שהייתה בעבר מעסקים ביטחוניים עם ישראל נעלמה", אומר לגלובס גורם ישראלי, "תראה את העסקאות עם פינלנד, עם דנמרק, עם מדינות כמו ספרד. עם הזמן, ועם העובדה שהגרמנים ומדינות אחרות הראו שהן קונות נשק וציוד ביטחוני מישראל, הדבר הפך ליותר ויותר לגיטימי".

"המערכות שלנו מנוסות בקרב"

נוסף לכך, כפי שקרה בעניין המל"טים, ישראל מוכרת לא רק מערכות, אלא גם ניסיון - וזה קריטי. "זה כמובן חלק גדול מהיתרון של ישראל, שהמערכות שלנו מנוסות בקרב, נבנו מתוך מחשבה על שדה הקרב העתידי ומוכחות בשטח", הוא אומר.

מבחינה זו, התמונות של כיפת ברזל לפני כשנתיים, כשהיא מתמודדת בהצלחה עם שיגורי רקטות מעזה הפכו לכלי שיווקי ראשון במעלה, ולדבר הראשון שפוליטיקאים אירופיים הזכירו - למרות שאין ממש צורך במערכת דומה מול רוסיה - אחרי פתיחת המלחמה עם אוקראינה.

היצוא הביטחוני הישראלי גם ניצב בפני פחות הגבלות רגולטריות לעומת חלק ממדינות אירופה, בנוגע למדינות שאליהן מייצאים. שבדיה, למשל, אסרה עד לאחרונה יצוא נשק לטורקיה, חברת נאט"ו, בגלל פעולות המדינה בעיראק ובסוריה; גרמניה אינה מייצאת לאזורי עימות, וסוגיית היצוא לסעודיה למשל, שנויה במחלוקת. "האירופאים נמצאים תחת מגבלות אתיות יותר חמורות מצד המערכת הפוליטית, והרגולציה - בהשוואה ליצוא הנשק הישראלי - נוקשה יותר", אומר קריל.

התעשייה תיבחן בחוזי המשך

אך התשובה לשאלה לאן הדברים הולכים אינה כה ברורה. "ברור כי עכשיו נחתמו הרבה עסקאות, וחשובות, אבל כעת התעשייה הישראלית תיבחן ביכולת שלה לספק את הנשק במהירות וביעילות, ובחוזי המשך אפשריים", אומר הגורם הביטחוני, "האירופאים גם מודעים היטב לצורך בקונסולידציה של התעשיות הביטחוניות ביבשת".

נשיא צרפת עמנואל מקרון פועל בתיאום עם הקנצלר אולף שולץ (למעט בנושא מערכת החץ, המפלגת בין המדינות) כדי לנסות ולרכז מאמצים בתחומים חשובים כמו חימוש ופרויקטים לבניית מטוסי קרב ונשק אסטרטגי נוסף. "יש גם התעוררות בצד של המחקר והפיתוח באירופה", אומר הגורם, " אולי התחלנו יופי את המרתון, ואנחנו אפילו כמה קילומטרים לפני כולם, אבל המירוץ רחוק מלהיגמר".

באלביט סבורים כי השוק האירופי ילך ויצמח. "אירופה כבר מתקרבת ל־30% מהיקף הפעילות שלנו", אומר קריל, "אנחנו מאמינים שטכנולוגיה מתקדמת צריך למכור למדינות מתקדמות, ואירופה תמיד היתה יעד ראשון במעלה בשבילנו, כבר בשלושת העשורים האחרונים. רצינו וקיווינו שזה יקרה - ואני שמח שהאסטרטגיה הזו מתממשת".

להערכתו, "עוגת הביטחון האירופאית גדלה כעת, והיא עוד תגדל משמעותית. נכון, תהיה יותר תחרות, יותר תעשיות מקומיות, אבל הנתחים שנוכל לקבל מהעוגה יהיו גדולים יותר. האסטרטגיה של התעשיות הישראליות היא תמיד קצת יותר פרו־אקטיבית, קצת יותר חצופה, ומאפשרת לנו להיות שחקן משמעותי".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מתיחות שיא: משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז

הטליבאן הצהירו: איראן תותקף? אנחנו נעזור לה ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נבה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש