יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי
ממשלת קפריסין החליטה שלא לאשר את תוכנית השותפות במאגר אפרודיטה (שברון 35%, של 35% וניו מד של יצחק תשובה 30%) לפיתוח והפקת המאגר. בניקוסיה החליטו להזמין את השותפות להמשך דיונים בחודש ספטמבר.
● היום: נתניהו, סמוטריץ' וכ"ץ ידונו בהגדלת יצוא הגז מלוויתן
● לוקהיד מרטין תייצר שמונה מסוקי "סופר יסעור" נוספים לישראל
התוכנית, שלא אושרה, כללה תכנון להקמת צנרת תת-ימית שתחבר את המאגר בקפריסין לתשתית הפקה קיימת במצרים. לפי הערכה שביצעה המפעילה שברון, תוכנית הפיתוח המעודכנת הייתה עשויה להפחית את עלויות הפיתוח בהשוואה לתוכנית המקורית ואף לקצר את לוחות הזמנים לתחילת הפקת הגז הטבעי מהמאגר. ממשלת קפריסין סירבה לקבל את התוכנית משום שהיא צפויה להגדיל את המורכבות הטכנית והמסחרית של הפרויקט ואינה צפויה להביא ליתרונות אשר נטענו בבקשה.
עתודות הגז במאגר אפרודיטה, שהתגלה ב-2011, עומדות על 129 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), פי כחמישה פחות ממאגר לוויתן. המאגר ממוקם ברובו בבלוק 12, שנמצא בקצה הדרומי-מזרחי של המים הכלכליים של קפריסין. הוא חופף לגבול הימי עם ישראל, וכ-10% מתוך המאגר נמצאים במים הכלכליים של ישראל - במה שמכונה מאגר ישי. ביוני, נפגש שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ, עם מקבילו, שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פאפאנסטאסיו, במטרה לקדם הסכם שיכריע את מעמד המאגר. לפי התכנון של השניים, השותפות בצד הקפריסאי, שמהווה כאמור 90% מהמאגר, והשותפות בצד הישראלי, הזדמנות ישראלית, נאממאקס אויל אנד גז, אדן אנרגיה ו-PSH, אמורות להגיע לסיכום ביניהן עד תום ספטמבר. אותו סיכום יאפשר את החתימה בין הממשלות עד תום השנה.
מעמד המאגר עומד כ"עננה" מעל היחסים המצוינים בין ירושלים לבין ניקוסיה, כאשר מעת לעת ניסו הקפריסאים בפעולות חד-צדדיות מדודות לקדם את ההסכם. במאי, השותפות החלו לבצע קידוח A-3 במים הכלכליים של קפריסין, שנועד להבהיר אם אפשר להפיק וכמה. זו אמנם עדיין לא הפקה בפועל, אבל שלב מתקדם בדרך אליה. כל זאת, מבלי עדיין להגיע להסכם עם ישראל.
בכל הנוגע לאפרודיטה, סוגיה יקרה במיוחד שנובעת מהצד הקפריסאי היא שצריכים להתחבר לצנרת שתוביל את הגז הטבעי למתקן טיפול, שעלות הקמת מתקן קטן עומדת על כ-2 מיליארד דולר.