פריז נפרדת מהקורקינטים השיתופיים. האם העודפים בדרך לתל אביב?

בסוף השבוע הקרוב תהפוך פריז, אחת החלוצות האירופיות בתחום כלי התחבורה השיתופיים ובניסיונות להגבלת תנועת כלי רכב פרטיים בתוך העיר, לבירה האירופית הראשונה שבה קורקינטים ממונעים שיתופיים אסורים לפי חוק. בכך תסתיים תקופה של קרוב לחמש שנים שבהם הקורקינטים הללו הלכו ונמאסו על תושבי העיר ועל העירייה שלה, והפכו מהבטחה גדולה מאז הצבתם בשנת 2018 ליעד לאיסור בהצבעה במשאל עירוני, שהתקיימה באפריל האחרון.

● הנוסעים בחברת התעופה הזו יצטרכו להישקל לפני הטיסה. זו הסיבה
● ניתוח | "סופו של בום המחירים": שוק הנדל"ן בגרמניה קפא

15 אלף הקורקינטים הממונעים השיתופיים שנותרו בבירת צרפת - אחרי רגולציה שכבר צימצמה את מספר המפעילים, האזורים שבהם מותר להחנות אותם, המהירות המקסימלית שלהם ועוד צעדים שהחברות נקטו בניסיון להמשיך את הפעילות שלהם בבירת צרפת - יוסרו מהרחובות עד 1 בספטמבר. במקומם, לפי דיווחי החברות - Lime, Tier ו־Dott - כבר יושם דגש רב יותר על הצבת אופניים חשמליים שיתופיים, שדווקא זוכים לאהדה הולכת וגוברת ברחובות פריז. החברות מסרו לתקשורת כי הכפילו את מספר האופניים המוצבים ברחובות בחודשים האחרונים.

שלוש החברות המפעילות הפסידו למעשה בקרב הציבורי נגדן, אחרי שורת תאונות מתוקשרות שבהן נהרגו צעירים ותיירים שהשתמשו בכלי הרכב הממונעים, וכן ההפרעה לציבור המתגורר בעיר. זאת, בין היתר בשל חסימת מדרכות, נסיעה פרועה עליהן וגם המראה החבוט שלהם, אחרי שהפכו ליעד לוונלדיזם וגם הושלכו בהמוניהם אל נהר הסיין.

"מקור למתח רב ולחשש"

459 פציעות ושלושה מקרי מוות נרשמו בשנה שעברה בפריז כתוצאה מהרכיבה על קורקינטים ממונעים, וקרוב ל־90% ממי שהצביעו במשאל עירוני שהתקיים באפריל בנושא פסקו כי יש לשים סוף לשימוש בהם. החברות המפעילות, שהשקיעו רבות בקמפיין נגדי שנועד להציג את היתרונות שלהם, ציינו בצדק כי רק 7% מהתושבים הצביעו במשאל־עם, אך ראשת העיר אן הידלגו, ביחד עם מפלגת הירוקים, הם אלו שנתנו רוח גבית לאיסור וקיבלו את תוצאות המשאל, אותו הגדירו כ"התייעצות מחייבת עם הציבור".

"קורקינטים ממונעים שיתופיים הם מקור למתח רב ולחשש בעבור פריזאים רבים", אמרה הידלגו בראיון כשבוע בלבד לפני המשאל. קורקינטים פרטיים יוכלו להמשיך ולנסוע, אך נשקלת חקיקה מחמירה שתאפשר לאתר את הרוכב במקרה של עבירת תנועה, וכן הגבלות תחבורה וקנסות כבדים על נסיעה על המדרכה או במהירות אסורה.

כתוצאה מההפסד במשאל העירוני, בשלושת החודשים האחרונים קיפלו בהדרגה החברות המפעילות את הפעילות שלהן בתחום זה, למרות שכלי התקשורת בצרפת דיווחו כי הן קיוו ל"פשרה של הרגע האחרון". החברות הציעו להפחית עוד יותר את המהירות האפשרית של הכלים באופן דרסטי באמצעות אלגוריתמים באזורים רבים בעיר, לשאת בעלות של ביטוח של עד מיליון אירו לכל מקרה של פגיעה בצד שלישי, לאפשר חניה רק באזורים ייעודיים וכן להפחית את מספר הכלים. צעדים דומים איפשרו לחברות להמשיך במדריד למרות ביקורת ציבורית עליהם.

אך כאמור, פשרה כזו לא התקבלה, והחברות כבר הכריזו כי הן מתכננות לעבור לתחום מקביל - השכרת אופניים חשמליים שיתופיים. פריז תחת הידלגו עברה בשנים האחרונות רפורמה תחבורתית שהקצתה יותר ויותר דרכים ושבילים לאופניים, והיא גם הייתה הבירה הראשונה באירופה להציג תוכנית אופניים שיתופיים, עוד ב־2008. רחובות מרכזיים בבירה נסגרו לתנועת כלי רכב והפכו לדרכי אופניים מרובות־נתיבים.

לאן יועברו הקורקינטים?

החברות ניסו להציג את פריז כחריגה אירופית, בעוד עסקיהם נמשכים בערים אחרות. "בעוד הקורקינטים הממונעים שלנו יעזבו את פריז לטובת ערים אחרות באירופה", עקצה חברת Lime את ההחלטה המקומית, "רוכבים בפריז כבר עוברים לצי ההולך ומתרחב שלנו של אופניים חשמליים".

החברה מפעילה כ־10 אלף אופניים חשמליים שיתופיים בעיר, וכך גם החברות האחרות הפעילות בתחום זה. חברת Tier דיווחה כי היא מסירה בימים אלה כ־500 קורקינטים "מדי לילה" מהבירה הצרפתית, וגם היא ציינה כי תמצא להם שימוש "בערים אחרות". רוב הכלים יישלחו לגרמניה, לפי הדיווחים.

בברלין ישנם קרוב ל־50 אלף קורקינטים שיתופיים, והעירייה תחייב אותם עד סוף השנה לחנות באזורים ייעודיים בלבד, בניסיון למתן את השפעתם על הולכי הרגל. חברת Dott לעומת זאת דיווחה כי חלק נכבד מהקורקינטים הממונעים שנאספים כעת בבירת צרפת ימצאו את דרכם לתל אביב ולערים בבלגיה.