מבצע הריסה של הרשות לאכיפה במקרקעין בקלנסוואה / צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה
הרשויות המקומיות בישראל אינן פועלות כמעט כנגד עברייני בנייה, ובשנה הנוכחית הפעילות שלהן צפויה להצטמצם אף יותר עקב שנת הבחירות, כך עולה מהדוח השנתי של הרשות לאכיפה במקרקעין. כמו כן, עולה כי הוועדה המקומית היחידה שכן פועלת באופן נמרץ כנגד עברייני בנייה היא תל אביב.
● ראיון | זו ההמלצה של בעל חברת השקעות הנדל"ן למי שרוצה להשקיע בחו"ל
● שאלות ותשובות | לאן הולכים מחירי השכירות? "העלייה בשכר הדירה תיחתך בחצי"
עבירות על חוק התכנון והבנייה, שבעיקרן כוללות עבירות בנייה (בניגוד לתוכניות או היתרי בנייה) ועבירות שימוש (בניגוד לשימושים המותרים בנכסים), הן בראש ובראשונה עבירות על רקע כלכלי. במדגם שבדק שמינית מכלל אותם מבנים בלתי חוקיים שמופעלים על־ידי בעליהם, התברר כי הפער בין השווי האמיתי שלהם לבין השווי של הפעלתם הלא חוקית מגיע לכ־975 מיליון שקל. עניין זה יכול להמחיש את המוטיבציה הרבה שיש לעברייני התכנון והבנייה, וגם להביא להערכה, כי הרווחיות שמניבות עבירות הבנייה בישראל מסתכמת בעשרות ואולי אף מאות מיליארדי שקלים בשנה.
מדוח סיכום הפעילות של הרשות, שהוגש בסוף השבוע שעבר לכנסת עולה באופן כללי, כי בשנים האחרונות חלה ירידה בהתחלות הבנייה בלתי חוקיות, בין היתר עקב שימוש בצילומי אוויר לצורך איתור העבירות. ב־2021 ו־2022 אותרו בממוצע כ־107 התחלות בנייה עברייניות בשטחים שאינם מוגדרים כאזורים לפיתוח, בעוד שב־2017 מספר העבירות הגיע ל־253.
שיקולים פוליטיים ומחסור בכוח אדם
מי שאמונים על הפעילות ברוב חזיתות האכיפה כנגד העבריינים, הן הרשויות המקומיות. בישראל יש 131 ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה, להן סמכויות לאכיפת החוק ולהוצאת צווי הריסה. בדיקת הרשות לשנה שעברה מעלה, כי הן לא מרבות להשתמש בסמכויות הללו. לתופעה זו סיבות שונות שכוללות, בין היתר, שיקולים פוליטיים, מעשי אלימות ועבריינות שנלווים לעבירות הבנייה, ושעלולים לסכן את הפקחים.
מספר צווי ההריסה המינהליים שהוצאו על־ידי הרשות ב־2022 הגיע ל־1,984, פי 3 מאשר ב־2017. נגד 889 בעלי מבנים בלתי חוקיים שלא יוסדרו, הופעלו קנסות מינהליים. לעומתה, בשנה שעברה הוציאו הרשויות המקומיות 2,505 צווי הריסה מנהליים. מתוכם, כ־1,030 הוצאו בתל אביב.
מה קורה במחלקות הפיקוח על הבנייה ברוב הרשויות המקומיות בישראל? מהניתוח של הרשות עולה, כי 47 מתוך 112 הרשויות המקומיות ששלחו דוחות, סובלות ממחסור חמור בכוח אדם, בהן ועדות עירוניות גדולות, כגון חולון, בת ים ורחובות, בהן מספר הפקחים שעובדים מגיע למחצית בלבד מהתקן. במספר ועדות נמצא, שאין פקחים כלל.
פחות מחצי מצווי ההריסה שניתנו יושמו
גם לעניין ביצוע ההריסות, עולה דלות המעש של כלל הרשויות המקומיות. מהדוח עולה, שבכלל הוועדות המקומיות בוצעו בשנה שעברה 1,318 צווי הריסה מנהליים. המספר הזה מהווה רק 43% מכלל צווי ההריסה המנהליים שבוצעו ברחבי הארץ. נראה כי גם כאן יש גורמים ברשויות המקומיות שסומכים שהרשות לאכיפת מקרקעין תעשה עבורם את העבודה הלא נעימה.
שוב עולה מהדוח הפער לעניין אכיפת חוקי התכנון והבנייה בין תל אביב לבין כל היתר. למעשה, בתל אביב לא רק מוציאים צווים, אלא גם מבצעים. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב אחראית על ביצוע כ־42% מכלל צווי ההריסה המנהליים שבוצעו על ידי הוועדות המקומיות בארץ.
הגורם שברשות נמנעים מלציין במפורש
ברשות מסכמים וטוענים כי הסיבות לאי־מיצוי יכולות האכיפה של הוועדות המקומיות מגוונות, וכוללות בין היתר קושי בגיוס מפקחי אכיפה חדשים בגלל תנאי העסקה ואי-עמידה בתקני כוח האדם. כמו כן, ברשות מונים את הסיבות למצב הבעייתי: "הצורך בבדיקת תלונות לא מעטות, המסיטות את עבודת המפקח מטיפול בעבירות חמורות לטיפול בעבירות קלות יחסית עליהן הוגשו תלונות, תחלופה גבוהה בכוח האדם המקשה על התמקצעות והמשכיות התהליכים, קשיים בהתמודדות בינאישית ומקצועית עם מבצעי עבירה, הצורך של הרשויות המקומיות בפיתוח כלכלי, המביא לעיתים להתעלמות ממקרים שבהם אותו פיתוח כלכלי הוא חלק מתופעת עבריינות הבנייה ועוד".
ואולם, יש מניעים נוספים, שאותם הרשות מקפידה שלא לאזכר במפורש, והם מגיעים מלמעלה. הדברים נרמזים בצורה ברורה בהתרעה של הדוח, כי "שנת 2023 היא שנת בחירות ברשויות המקומיות. ניסיון העבר מלמד כי תקופת בחירות ברשויות המקומיות, מביאה עמה אתגרים בכל הנוגע לפעילות האכיפה בוועדות, ותקופות אלה מאופיינות בירידה משמעותית בפעולות האכיפה שמבצעות הוועדות המקומיות".
כאן כמובן אין קשר לכוח האדם באגפי הפיקוח העירוניים. להיפך, אולי עניין זה מסביר את האינטרס ברוב הרשויות, שאגפים אלה יוסיפו לסבול ממחסור. אבל הסברים כאלה, כמובן, לא יכולים להיכתב בדוח.
בדוח מצויין, כי הרשות תפיץ מזכר ליו"רים ולמהנדסי הוועדות, בו תדגיש את חובתם החוקית לשמור על שגרת אכיפה. "דווקא בשנת הבחירות יש לזכור, כי משימות האכיפה נמצאות מעל לכל שיקול פוליטי או אלקטורלי, ויש לפעול לאכיפה לטובת כלל התושבים, ושמירה על משילות הוועדות במרחבי התכנון ושלטון החוק", נכתב בדוח. אך אין לצפות שבקרב הרשויות המקומיות תהיה היענות רבה לפנייה.