כשיוקרה ואלגנטיות נפגשים: מבחן לרינג׳ רובר ולאר

ריינג' רובר וולאר, רכב פנאי, המתאים יותר לעיר מאשר "לשטח", עבר כעת מתיחת פנים קלה, ומגיע אליי לסקירה, בגרסה היברידית נטענת, "פלאג אין הייבריד". עד שיצרנית הרכב היוקרתית מבריטניה, לנדרובר, תעבור סופית רק לחשמל, בערך ב-2030, אז, כהצהרתה, כל דגמיה יהיו חשמליים בלבד, נמשיך לפגוש ביחידות הנעה היברידיות כמו זו.

קשה לחבר בין מותג כה מחוספס, להנעה חשמלית. משהו במשקל ובמראה החיצוני הגדול, האימתני משהו, לא מתחבר עם סוללות ועמדת טעינה חשמלית. אך ככל שהשנים עברו, מאז הדגם ההיברידי נטען הראשון שווק, נראה שזה אפשרי לגמרי, לנסוע "על חשמל" ואף בצורה יחסית חסכונית בדלק בדגמי ריינג' רובר, בזכות יחידת ההנעה המשולבת בנזין וחשמל.

ריינג' רובר וולאר המחודש עבר ב-2023 שינויים חיצוניים קלים ממש, עם עיצוב שונה מעט לפגושים ולפנסים, כשהשינוי הגדול הוא במרכז תא הנהג - מולטימדיה חדשה, מערכת בטכנולוגית pivi pro תומכת אפל קאר פליי ואוטו אנדרואיד, שנכנסת לכל הדגמים של היצרנית. אין יותר שני מסכים נפרדים, שכל אחד שולט על מערכות שונות ברכב. כעת יש מסך מגע אחד בגודל 11.4", ששולט על כל מערכות הרכב, כמו בקרת האקלים, מצבי הנהיגה - ספורטיבי, חסכוני, סטנדרטי ונסיעה בשטח, אפשרויות ההנעה
(היברידי משולב, חשמלי מלא ובנזין בלבד, (על מנת לשמור על הטווח החשמלי).

 צילום: ריינג' רובר

מהמסך תשלטו על מערכת הסיוע בנהיגה בשטח, הגדרת מערכות בטיחות שונות, שליטה על תאורת אווירה ועוד. תא הנהג, והקונסולה המרכזית נקיים מ"רעשים" וממתגים. יש משטחים גדולים ואיכותיים ונעימים למגע, ובמרכז ניצב המסך לבדו. עם זאת, היה נכון להטמיע את המסך בדשבורד עצמו, ולא לתלות אותו על המשטח, ולתת לו לבלוט, ולפגוע במראה "הזורם" והיוקרתי של התא.

יחידת ההנעה הכפולה בוולאר המפונפנת במשקל 2.2 טון, כוללת מנוע בנזין בנפח 2 ליטר, עם 4 צילינדרים, ומנוע חשמלי, עם הספק כולל של 404 כ"ס. התיבה אוטומטית שמונה הילוכים, וההאצה מהמקום ל-100 קמ"ש אורכת 5.4 שניות. יש גם סוללה קטנה בקיבולת 15.39 קוט"ש, שמאפשרת טווח ריאלי של 45-50 ק"מ. בתא הנוסעים המרווח, אלגנטי ונעים לשהייה, הכול כמעט חשמלי ואוטומטי, כמו גם כיוון מושב הנהג/ת. כיוונתי אותו הכי גבוה שניתן, כדי לקבל שדה ראייה רחב וגדול, אך מכסה המנוע נותר רק מספר ס"מ מתחת למבט שלי, ואינני נמוכה (1.63 מ'). גם קורות הצד הרחבות מימין ומשמאל נגסו מעט בשדה הראייה בפניות. לשמחתי, יש מצלמת 360 איכותית, ומערכות בטיחות מתקדמות שמחפות ומסייעות בדרך, כמו התרעה אקטיבית על כלי רכב בשטח מת, מערכת לשמירת סטייה מנתיב, בקרת התנגשות מאחור, בלימת חירות אוטונומית ועוד. מערך בטיחות שמזכה את הדגם בדירוג בטיחות ישראל 7 מתוך 8.

 צילום: ריינג' רובר

מבחינת אבזור נוחות - יש בתא הנוסעים סאנרוף פנורמי נפתח, עם וילון, שמשות כהות מאחור, משטח טעינה לנייד, תא כפפות מקורר עם אפשרות נעילה, כיוון חשמלי לשני המושבים הקדמיים, חימום ואוורור למושבים הקדמיים, ולוח מחוונים צבעוני דיגיטלי. תא הנוסעים מאחור מרווח לנוסעים בוגרים, עד 1.85 מ', בזכות נתון בסיס גלגלים של 2.87 מ', מרווח יותר בצידי המושב, על אף עיצוב הגג בריינג' רובר וולאר, והסאנרוף הפנורמי. הנוסע באמצע המושב האחורי "ישלם" מעט על מרווח רגליים ומקום לכפות הרגליים. מול הנוסעים מאחור, פתחי אוורור ללא אפשרות תפעול של בקרת האקלים, וגם כניסה למצת. גודל תא מטען - 748 ליטרים.

התנעתי את הרכב והופתעתי מהשקט ששרר בתא הנהג. המנוע החשמלי הוא הראשון להניע אותי קדימה, עד שביקשתי יותר כוח, ומנוע הבנזין התעורר, לתת לי נתח ממאות כוחות הסוס שלו. בהאצה, בעזרת מנוע הבנזין, עם בחירת מצב נהיגה "SAVE" לשמירה
על הטווח החשמלי, הרכב שעט קדימה. ההאצה חזקה ומהירה, וה-וולאר יציב ואוחז, כבד ונוח, גם במעבר על כבישים משובשים.

האצה בעזרת המנוע החשמלי מחדדת כמה הרכב כבד. ועדיין, עם סחיטת הדוושה הרכב צובר מהירות באופן משביע רצון. אני לא בעד לחסל את הסוללה החשמלית הקטנה מחוץ לעיר בכלי רכב היברידיים נטענים, אלא בעד להשאיר את הטווח החשמלי לנסיעה רגועה בתוך העיר. וכך היה, נסעתי רוב הזמן בעיר, מה שהביא אותי לצריכת דלק משולבת של 13.1 קילומטר לליטר, נתוני צריכה שאינם מאפיינים את רכבי לנדרובר על כל דגמיו וגרסאות הבנזין שלו. וגם אומר לזכותו, שהמיזוג עבד בעוצמה גבוהה ולא נראה שהטווח הושפע מזה.

ריינג' רובר וולאר משווק נכון להיום בגרסת פלאג אין הייבריד (דירוג זיהום 2 מתוך 15), ברמת גימור SE במחיר 630,200 ש"ח. בהמשך, תגיע גם גרסת בנזין מלאה, במחיר - 535,400 ש"ח.