המכללות נכשלות בהכשרת מורים / אילוסטרציה: Shutterstock
הכותבת היא מחברת הספר "האמת חייבת להיאמר - הבעיות הגדולות של האדם מול המדינה ופתרונן". בעבר לימדה במכללת סמינר הקיבוצים ובית ברל והעבירה השתלמויות לאלפי מורים ומנהלים
בימים אלו בהם מתנהל מאבק בין משרד האוצר לארגון המורים, חשוב לתת את הדעת גם על המכללות לחינוך שמכשירות את מורי העתיד. בעשור האחרון לימדתי במכללת סמינר הקיבוצים ובבית ברל, ואף לימדתי אלפי מורים בהשתלמויות. מהניסיון שלי, המכללות לחינוך הולכות ומתמקדות בקורסים חברתיים-ערכיים כמו מבוא לפילוסופיה של החינוך, החברה הישראלית, מבוא לסוציולוגיה וכדומה, וכל זה על חשבון קורסים להכשרה להוראה כמו למשל קורסים במתמטיקה, יסודות הקריאה וכדומה.
תפקידו המרכזי של המורה הוא ללמד, ומורה שמלמד באופן ראוי מצליח לסייע לכלל התלמידים ואף לחזק את הביטחון העצמי שלהם. לאור זאת, איזה ערך יש לזה שהמורה למד לעומק את משל המערה של אפלטון, אך הוא חסר את הידע המתאים כדי ללמד את החומר בצורה מאורגנת ומובנת? מה התועלת בזה שהמורה בקיא בתיאוריות סוציולוגיות על החברה הישראלית, אך אינו מבין כיצד מתרחשים תהליכי למידה?
לימודים לא עדכניים
נוסף לזה, במכללות לחינוך מלמדים תיאוריות של ג'ון דיואי, סגנונות למידה ועוד, זה בזמן שמחקרים עדכניים מלמדים שמדובר בתיאוריות כושלות שאין להם ערך. המרצים אינם מתעדכנים במחקרים החדשים בתחומי הזיכרון, הלמידה, הפלסטיות של המוח וכדומה, מחקרים שמגיעים משדה מדעי המוח, הפסיכולוגיה, הכלכלה וכדומה והם מתמקדים במה שהם כבר מכירים במשך שנים, וכך יוצאים הסטודנטים לכיתות כשהם חסרי ידע בסיסי בנוגע לתהליכי למידה והוראה מיטבית.
המורים בישראל אף נמצאים במקום שלישי מהסוף במבחנים שבודקים אוריינות מתמטית וקריאה, אבל במכללות לחינוך כולם מצטיינים. המרצים מחלקים ציונים בנדיבות, מחליפים מבחנים בעבודות, עושים מבחני בית וכדומה, וכל זה מתוך מטרה שכול הסטודנטים יסיימו את התואר בהצלחה. כך, שבמקום שהמורים לעתיד ישקיעו מאמץ וישפרו את היכולות שלהם, הם מקבלים רושם מוטעה שהם מצטיינים והם לא זקוקים ללמידה נוספת או מאמץ.
כולם משלמים את המחיר
המורים הישראלים נתקלים באתגרים רבים בבתי הספר, בעיות משמעת, פערים לימודיים ועוד. ככל שהמורה מצליח ללמד בצורה בהירה וטובה יותר, כך יש סיכוי שהתלמידים יבינו את הנלמד, יפסיקו להפריע, וירגישו תחושת התקדמות והישג. הכשרה איכותית של המורים הייתה יכולה לסייע במשימה המורכבת הזו, אולם כיום המורים משקיעים כמעט ארבע שנים מחייהם בהכשרה להוראה, אך מהניסיון שלי ומשיחות רבות שניהלתי עם סטודנטים ומורים ההכשרה היא לרוב לא רלוונטית ומנותקת מהמציאות בשטח.
המורים והתלמידים משלמים את המחיר, ולרוב התלמידים המתקשים הם אלה שמשלמים את המחיר הגבוה ביותר. למידה זה תהליך הדרגתי, וכשתלמיד צובר פערים במתמטיקה ואנגלית, זה עלול להמשיך וללוות אותו שנים ארוכות לאחר מכן, ולפי מחקרים מספיקה שנה אחת אבודה עם מורה גרוע כדי להרוס לתלמיד את הביטחון העצמי והיכולת להשתלב בלמידה בשנים שלאחר מכן.
לאור זאת, יש לערוך בירור יסודי בנוגע להכשרה של המורים, אורכה, תכניה והרלוונטיות שלה, אחרת ילדינו ימשיכו לשלם את המחיר. במקום להתעסק רק בוויכוח על כמה אלפי שקלים לכאן או לכאן, על השרים וראשי ארגוני המורים לעסוק גם במה שחשוב באמת, לפי כל המחקרים שנעשו בנושא, לעתיד ילדינו: איכות ההוראה במדינת ישראל.