פרופ' אמנון שעשוע, בעל השליטה בבנק one zero / צילום: איל יצהר
לראשונה מזה זמן רב נהנית חברה ישראלית מגיוס ענק בענף הבינה המלאכותית היוצרת: בליל רביעי הודיעה AI21, חברת הסטארט־אפ של פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם והמנכ"ל אורי גושן, כי היא מגייסת 155 מיליון דולר לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד דולר - יותר מכפול מהשווי בו גייסה בשנה שעברה (664 מיליון דולר). AI21 היא החברה היחידה בישראל המפתחת "מודל שפה גדול", מודל מבוסס בינה מלאכותית המסוגל להבין ולייצר טקסט ברמה המתקרבת לזו של אדם.
● השקעות הענק בבינה המלאכותית מגיעות לישראל: חברה של אמנון שעשוע תגייס לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר
● מייסד סטארט־אפ ישראלי הסתכסך עם מיקרוסופט ומאיים על עסקת הענק שלה
● בלעדי | החששות הופכים למציאות? כ-45% מהסטארט-אפים החדשים מתאגדים מחוץ לישראל
בסיבוב השתתפו שתי ענקיות בינה מלאכותית, גוגל ואנבידה. המנכ"ל של האחרונה אף התייחס באופן אישי לחברה הישראלית, ואמר כי "הטכנולוגיה שלה תסייע לחברות וארגונים להגביר את יעילות העבודה של מערכות מבוססות בינה מלאכותית".
AI21 מוכרת בעיקר בתור החברה שפיתחה את אפליקציית שיפור הכתיבה וורדטיון (Wordtune), המאפשרת למשתמשים פרטיים לשפר את הניסוח שלהם באנגלית.
בראיון בלעדי לגלובס חושף פרופ' אמנון שעשוע, המשמש כיו"ר החברה, את האסטרטגיה של AI21 ומדבר על גיוס הענק. "החברה מוכרת בציבור כיצרנית של אפליקציית וורדטיון ומסייעת להם לכתוב כתיבה עסקית או יוצרת. לכאורה, היא מותאמת לצרכן הפרטי ולא לארגון", אומר שעשוע. "הקמנו חטיבה בשם AI21 Studio, מערכת הפעלה לבינה מלאכותית, שמתאימה את הטכנולוגיה לצרכים של הארגון. חשוב על משתמש וירטואלי באפליקציית התקשורת הארגונית כמו סלאק, שמשמש כעוזר הארגוני שלך: הוא צריך להבין בקשות מורכבות והוראות מיוחדות, הוא יוכל לגשת למקורות מידע שונים ולחבר מהן נתונים מועילים ולייצר תפוקות. מודל השפה הוא מרכיב בכל זה".
לדבריו, "יש לא מעט חברות סביבנו שיודעות לבנות מודלים שכאלה, כמו OpenAI, קוהיר, אנטרופיק. אולם, הגיוס הזה נועד להפוך אותנו להיות בין השחקנים המובילים בתחום הבינה המלאכותית".
בועה שתתפוצץ? "אנחנו לא ב־2021"
בעקבות ריבוי הגיוסים בתחום, שבמסגרתו גויסו מיליארדי דולרים לעשרות חברות בתחום, המשקיעים מדווחים על שווי גבוה לחברות ביחס לשווקים אחרים. יש מי שכבר מתחיל לקרוא לילד בשמו, ומכנה את הטרנד הצומח בתור "בועת הבינה המלאכותית". על פי אתר חדשות הטכנולוגיה דה אינפורמיישן, הכנסות החברה עמדו בשנה שעברה על 20 מיליון דולר. השנה, הן צפויות לזנק ל־50 מיליון דולר, מה שמסמל לחברה מכפיל של כמעט פי 30 על ההכנסות.
פרופ' שעשוע לא רואה בהתנהלות של החברה או של התעשייה דבר המזכיר בועה. "אני חושב שהגיוס הזה אומר משהו. לפי שווי החברה, אפשר לראות שלא מדובר בגיוס של 2021 עם שווי מטורף, שאתה לא יודע האם הוא מחזיק מים. עם כל הנסיבות המאקרו־כלכליות, האינפלציה, יחד עם האקלים הישראלי וחוסר היציבות - גיוס לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר מספק הערכה הוגנת של החברה".
כמה קשה היה לכם לגייס את הסכום הזה בתקופה של ירידה גלובלית ומקומית בהשקעות?
"חוסר היציבות בהחלט משפיע, אבל התחום שבו אנחנו פועלים הוא 'חם' והחברה שאנחנו מנהלים היא מאוד מיוחדת. השילוב של שני האלמנטים האלה חיפה על הבעיה בשני האלמנטים הקודמים. אבל אם נסתכל רגע בגובה 30 אלף רגל, אקלים השקעות טוב לא הכרחי לחברות החזקות - הן יסתדרו. מובילאיי תסתדר, צ'קפוינט תסתדר וגם AI21. ברור שאקלים לא טוב פוגע אבל הוא פוגע בווליום, בנפח של התעשייה ולא בחזקים. לכן הצלחנו לגייס, למרות המציאות המאתגרת".
כמה מאתגר היה אקלים הגיוס?
"כל עוד שיש אי־יציבות, אני חושב שזה יהיה מדרון חלקלק שידרדר את הכלכלה הישראלית. כאשר נגיע ליציבות, אני מניח שהתעשייה תשגשג. חייבים להגיע לזה, אבל חוסר היציבות לא פוגע במובילאיי, ולא בגיוס שלנו".
"לא תלויים בספק אחד. אנו נהנים מכל העולמות"
בניגוד למתחרות כגון OpenAI או קוהיר, החברה של שעשוע, שוהם וגושן החליטה שלא לבחור צד בתעשייה. OpenAI כרכה את גורלה עם מיקרוסופט, קוהיר הפכה לשותפה של אורקל, ואילו החברה הישראלית ממשיכה להלך בין הטיפות. אמזון הודיעה כי תפיץ את המודל שלה עבור לקוחותיה בתחום הבינה המלאכותית. גם גוגל הודיעה לאחרונה כי תשתף פעולה עם החברה הישראלית בתחום מסדי הנתונים. "לא בחרנו לעבוד עם חברה אחת, אנחנו שואפים לעבוד עם כמה שיותר שחקניות בתחום", מספר שעשוע. "למה להיות תלוי בספק אחד? אנחנו נהנים מכל העולמות, ומגייסים כסף ממספר שחקניות בתחום כדי לשלוט בגורלנו".
בינתיים, המתחרות שלכם התרחבו לתחומים אחרים כמו וידאו, קוד תוכנה, תמונות או מוזיקה. אתם, לעומת זאת, נשארתם בעולמות הטקסט.
"מודל שפה גדול מטפל לא רק בטקסט אלא בכל מקור מידע שעשוי לעזור לך לבצע משימה: לקרוא טבלאות, להבין מה יש בתמונה, לקרוא נכון גרפים, תרשימים ושרטוטים. את כל אלה תכניס לסל של מסייע ארגוני, ואנחנו נהיה שם".
תעשיית ה־AI לא חפה מביקורת
המתחרה, ChatGPT של OpenAI, זכתה לביקורת על כך שהיא הטילה על עצמה מעט מגבלות בכל הנוגע לשימוש במידע שנוצר על ידי משתמשים או ארגונים. עבור ארגונים רבים מדובר בהפרה של בוטה של קניין רוחני וכללי פרטיות. "AI21 שמה לעצמה את נושא אבטחת המידע כנושא מנחה וחשוב מתחילת הדרך", אומר שעשוע. "לאחרונה, התחלנו לשתף פעולה עם בנק וואן זירו, ואחת הסיבות לכך שהבנק בחר אותנו הוא רמת האבטחה הגבוהה". יש לציין כי שעשוע הוא אחד המשקיעים המוקדמים בבנק, אך לטענתו הבחירה נערכה באופן אובייקטיבי וללא התערבות שלו.
"הצלחנו להוריד משמעותית את מספר ה'הלוצינציות' (מידע מוטעה המוצג על ידי מנוע הדיבור כאילו הוא מידע אותנטי, א"ג). זו תופעה שחברות אחרות לא הצליחו להעלים כליל, אבל מצאנו שיטות משלנו להפחית את ההופעה שלהן על ידי פתרונות יצירתיים, כמו על ידי הפניית האלגוריתם למאגרים חיצוניים למודל השפה. אם למשל אשאל את המנוע של GPT על ההרצאות שאני נותן באקדמיה, התשובות לא יהיו מספיק מעמיקות. אולם, אם הוא ידע שהוא יכול לפנות למאגר ההרצאות שלי במיוחד לשם כך, שיעור ההצלחה שלו במתן התשובות יהיה גבוה יותר".
"AI21 היא המובילאיי של הבינה המלאכותית"
נכון להיום, מודלי השפה הגדולים המתחרים בכם כמו קוהיר, אנטרופיק ו־OpenAI גייסו מאות מיליוני דולרים, אפילו מיליארדים בחלקם. נראה שהכסף הגיע להרבה מקומות, אבל לא לישראל. האם פספסנו את מהפכת הבינה המלאכותית?
"זה כמו שתגיד בזמן שמובילאיי בתחילת דרכה בישראל פספסה את מהפכת האוטומוטיב. אבל זה לא מה שקרה בסוף: מובילאיי גדלה, ובעקבותיה המון חברות אוטו־טק. AI21 היא המובילאיי של הבינה המלאכותית ואתה תראה שבעקבות ההצלחה יקומו פה עוד הרבה חברות בתחום הזה".
נראה חברות קטנות יותר שנמצאות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית, מייצרות פתרונות נקודתיים. את התחום של מודלי השפה הגדול, שבו נמצא הכסף הגדול, אותו פספסנו.
"אתה לא זקוק להרבה חברות שבונות מודלי שפה, זה רק מרכיב אחד בתעשייה של הבינה המלאכותית ולא צריך לשכפל אותו יתר על המידה. יהיו עוד הרבה חברות שישלימו את האקוסיסטם הזה. למודלים של שפה קיימת תקרת זכוכית: היא יכולה לסייע במשימות שונות שאנחנו צריכים לבצע, אבל היא לא תוכל לפתור את הבעיות של האנושות. האם הבינה המלאכותית יכולה לחקות תכונות של מתמטיקאי או פיזיקאי גדול? האם היא יכולה להמציא את תורת היחסות או לפתח את החשבון הדיפרנציאלי ככלי לפיתוח חוקים כמו אלה של ניוטון? יש כאן עניין של הפשטה שאנשים חכמים יודעים לעשות ושמודלים של שפה לא אומנו לכך. זה השלב הבא של בינה מלאכותית.
"תדמיין יצורים שנוחתים בחללית בכדור הארץ עם מחשבה אלטרואיסטית שבאה רק לעזור לבני האדם, ואין לה כל כוונה להשתלט עלינו. מה תעשה איתם? תשאל אותם שאלות גדולות על קיימות, על פיתוח תרופות וריפוי מחלות, והם יוכלו לפתור אותן כי מדובר בתרבות מתקדמת. אלה יכולות שאין היום למודלים של שפה".
מה הממשלה יכולה לעשות כדי שיקומו כאן יותר חברות בתחום הבינה המלאכותית?
"צריך חינוך טכנולוגי לכלים בתחום כבר מרמת בית הספר היסודי. אנחנו זקוקים לקרנות ממשלתיות של 100 או 200 מיליון שקל בשנה שיתמרצו חברות הייטק לרכוש שירותי בינה מלאכותית בענן".