גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון, ורו''ח איריס שטרק / צילום: ראובן קפוצ'נסקי, שלומי יוסף

בשבועות האחרונים פסק דין חדש של בית המשפט העליון מטלטל את ענף רואי החשבון והמייצגים בתחום המס. בפסק הדין, שפורסם לאחרונה בגלובס, קבע בית המשפט כי רואה חשבון המטפל בענייני המס וניהול חשבונות בעסק של לקוח עצמאי, חייב לוודא כי הלקוח עדכן את מעמדו כעצמאי גם בביטוח לאומי. זאת, אף אם רואה החשבון לא התבקש או התחייב מפורשות לטפל בעניינים אלה.

רואי חשבון ויועצי מס שפנו אל גלובס תיארו את פסק הדין כ"מכת מוות" לענף וככזה שימוטט את המשרדים הקטנים. רבים אף אמרו כי פנו ללשכת רואי החשבון כדי שתצטרף לבקשה לדיון נוסף בעליון, בשל חשיבותה של הסוגיה לעוסקים במקצוע. גם רואה החשבון שהפסיד בפסק הדין פנה ללשכה עם אותה בקשה.

● "מכת מוות": פסק הדין שמטלטל את ענף ראיית החשבון
● לראשונה מקום המדינה: לא ימונה נשיא לבית המשפט העליון במועד
● בפעם השישית מאז קמה: הממשלה מבקשת ייצוג פרטי בבג"ץ

לשכת רואי החשבון: "אין לפסיקה השלכות רוחב"

ואולם באופן מפתיע, נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, משחרר היום (א') דווקא צפירת הרגעה לאנשי המקצוע ואומר: לפסק הדין אין השלכות רוחב על רואי החשבון.

בהודעה שכותרתה "הבהרה בגין פסק דין בית המשפט העליון בעניין אחריות מקצועית של רואה חשבון", מציין שרייבר כי "מאז נתינתו, מעורר עניין דרדור (שמו של העותר, בנימין דרדור, ושמו של פסק הדין - אל"ו) הדים רבים בקשר להשלכות שישנן כביכול לנאמר בו עלינו, ציבור רואי החשבון". ואולם, מציין שרייבר, "לאחר שהמחלקה המשפטית של הלשכה בחנה לעומק את פסק הדין… עמדת המחלקה המשפטית היא כי לפסק הדין אין השלכה רוחבית על אחריותם המקצועית של ציבור רואי החשבון".

רו"ח שרייבר מדגיש כי פסק הדין הוא נקודתי, וכי "אין פגיעה בגבולות המקצוע, ולא נגרמו נזק או כל השפעה עתידית שלילית על ציבור רואי החשבון מן האמור ממקרה ספציפי זה". נשיא הלשכה אף הבהיר את עמדתו בנוגע להשתתפות בדיון נוסף: "לא נכון במקרה הנ"ל להצטרף כידיד בית המשפט".

בשיחה עם גלובס, שרייבר הסביר כי מול לקוחות פרטיים, ובפרט עצמאים, יש שונות גדולה בין חוזי ההתקשרות. לדבריו, "לא ניתן להגדיר מה הפרקטיקה המקובלת בהתקשרות עם לקוח עצמאי, ויש לבחון כל מקרה לגופו".

בשוק משוכנעים: "כולם חשופים לתביעות ענק"

אבל בעוד שרייבר מבקש להרגיע, הרוחות בשוק סוערות ומסרבות לקבל את עמדתו. "אני איאלץ להעלות מחירים כדי להתמודד עם הסיכון שיחייבו אותי לפצות לקוח כי לא עדכנתי את המעמד שלו בביטוח לאומי", אומר רואה חשבון בעל משרד בגודל בינוני. "מספיק פעם אחת שיחייבו אותי, והמשרד עלול לקרוס. אני לא נוהג לתת ללקוחות שירות בביטוח לאומי אם לא סיכמנו על כך, ופסק הדין למעשה קובע שעד כה התרשלתי".

גם גורמים מקצועיים בכירים בשוק ובלשכת רואי החשבון בטוחים שמדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב הרסניות על המקצוע. רו"ח איריס שטרק, מי שהייתה בעבר בנעליו של שרייבר בלשכת רואי החשבון וכיום משמשת כשותפת מנהלת במשרד שטרק את שטרק רואי חשבון, טוענת כי "זהו מקרה נוסף בו רואים שאין פרופורציה בין תשלום שכר-טרחה לבין מתן שירותי הייצוג של רואי החשבון מול גופי המס והיקף האחריות הנדרשת".

שטרק, חברה בוועד המרכזי של הלשכה, קוראת להצטרף לדיון נוסף בעליון, בניגוד לעמדתו של שרייבר. "יש כאן עניין של שינוי גישה עקרונית בעל השלכה רוחבית מהותית, ממנה ייפגעו בעיקר משרדי רואי חשבון הקטנים והבינוניים", היא מזהירה. "אבל גם משרדים הגדולים שמייצגים עצמאיים, וכולם חשופים לתביעות ענק ללא פרופורציה לתשלום שכר-הטרחה".

פסק הדין שעורר את הסערה עסק בעניינו של בנימין דרדור, שנפצע בעת עבודתו כמתקין מזגנים עצמאי. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו להכיר בו כנפגע תאונת עבודה, מכיוון שהוא לא סווג במועד התאונה כעצמאי. על רקע זה, דרדור תבע את רואה החשבון שלו, רו"ח שלמה לוי, שניהל את חשבונותיו ודיווח לרשות המסים על עסקיו. דרדור טען בבית המשפט כי לוי התרשל כלפיו בכך שלא דיווח לביטוח הלאומי על מעמדו כעצמאי.

בעוד בית המשפט המחוזי קבע כי רואה החשבון לא התרשל, שכן הוא לא התבקש לייצג את הלקוח מול הביטוח הלאומי, העליון הפך את ההחלטה וקבע כי היה עליו לברר את מעמדו של דרדור בביטוח הלאומי. "הלקוח הוא בבחינת מי שאינו יודע לשאול, וכאשר הוא פונה לרואה חשבון על-מנת שהלה יטפל בעסקו, על רואה החשבון לטפל בעסק מול מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ, ולמצער, להבהיר ללקוח כיצד עליו להתנהל מול רשויות אלה", קבע השופט יצחק עמית.

לדברי רו"ח שטרק, מדובר בהלכה בעייתית, שכן בית המשפט הסתמך על תקדימים בעל אופי שונה מהמקרה הנוכחי. "בנימוקיו במתן פסק הדין, העליון השתמש בפסקי דין המתייחסים לאחריות רואי חשבון בביקורת דוחות כספיים לחברות ותאגידים", היא מסבירה, "ואין הדבר דומה לאחריות רו"ח בייצוג עצמאים".

לטענתה, גם הקביעה כי הלקוח הוא בבחינת "מי שאינו יודע לשאול", היא שגויה. "האם הגדרה זו תקפה במקרה בו הלקוח ניהל עסק עצמאי במשך 5 שנים קודם? רואי החשבון מתבססים בדיווחים על תצהירים של הלקוחות לגבי היקף הכנסות, פעילות העסק, פנייה של הרשויות אליהם ועוד. מי שמנהל עסק עצמאי, מוטלת עליו גם אחריות ניהולית".

גם יועצי המס מודאגים: "הרחבה אינסופית של אחריות"

אך לא רק רואי החשבון מוטרדים. זירה נוספת שרועשת סביב פסק הדין היא זו של יועצי המס. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, טוען כי "פסק הדין הוא תקדימי ומסוכן ועלול להרחיב במידה ניכרת את אחריות המייצגים, שיועצי המס נמנים עימם, ואת החשיפה שלהם לתביעות לקוחות".

לדבריו, "זאת דרמה אמתית. זה עלול לייצר הרחבה אינסופית של אחריותו של המייצג ומעמיד את הלקוח בעמדה שבגין כל נזק הנגרם מהתנהלות/תקלה אחרת, ניתן יהיה לתבוע את המייצג. באותו אופן ניתן לדוגמה להרחיב את יריעת האחריות לנזק שייגרם כתוצאה מאי-ניהול ספרים כנדרש, אי-הפרשה לפנסיה לעובדים ועוד ועוד".

גינדי מעריך כי הגדלת הסיכון של המייצגים תביא לייקור השירות עבור הלקוחות ולשינוי חוזים. "נשמעים קולות של מייצגים רבים (יועצי מס ורואי חשבון) לפנות ללקוחות ולהחריג את השירותים לעניין ביטוח לאומי מסל השירותים המוענקים, תוך הבהרה כי האחריות לטיפול ולתוצאותיו יהיו של הלקוח בלבד".

הוא אף מספר כי בלשכת יועצי המס כבר בוחנים את האפשרות של "המצאת נוסח אחיד להחתמת לקוח שיגן על חבריה מחשיפה עתידית אפשרית".