פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Lucy Nicholson
בתחילת השבוע הסתכמו שלושת ימי כנס "פורום אמברוסטי" היוקרתי, שהתקיים באתר הנופש בלייק קומו שבצפון איטליה, ובאיו עוזבים אותו מוטרדים.
בדברים שנשא בפתח הכנס, הזהיר פרופ' נוריאל רוביני, הכלכלן שחזה את משבר האשראי העולמי ב-2008, מהערכת יתר פוטנציאלית של מניות. רוביני הסביר לבלומברג כי סיכונים מופחתים לנחיתה קשה לעולם אינם סיבה לשאננות בקרב המשקיעים.
● אחד הכלכלנים החשובים בעולם: "הפד לא עשה שיעורי בית"
● עד מתי וול סטריט תמשיך לעלות? התחזית של האנליסט הבכיר
● איך מייצבים 20 כלכלות בבת אחת? הנגידה עם התפקיד הקשה מכולם
● הכירו את הקרן שמצליחה להכות את הנאסד"ק כבר למעלה מעשור
"השווקים כנראה מתרוממים יותר מדי היום, וזה עשוי להוביל לתיקון במחצית השנייה של השנה אם אינדיקטורים כלכליים ימשיכו להראות מגמות שליליות, והבנקים המרכזיים יצטרכו להעלות את הריבית", הזהיר, והוסיף כי אפשרות לתיקון של 10% בשוק "אינה בלתי סבירה אם הכלכלה העולמית תראה סימני היחלשות, והאינפלציה תישאר גבוהה מרמת היעד של הבנק המרכזי" .
דבריו של רוביני מגיעים על רקע חשש שצף השבוע מחדש, ומהדהד למשקיעים את השילוב הבעייתי והמזיק של האטה במשק ואחוזי אבטלה גבוהים, יחד עם עלייה בלתי נשלטת במחירים, מצב שנראה בשנות ה-70. מצב זה מכונה סטגפלציה - שילוב מילולי של סטגנציה (קיפאון) ואינפלציה, מצב שבעבר כלכלנים רבים הטילו ספק שאפשרי, שהרי האבטלה והאינפלציה נעות בדרך כלל בכיוונים מנוגדים.
חוסר היציבות שמייצגת סטגפלציה מטבעה מעורר חשש בקרב משקיעים לגבי מחירי המניות. בפורום הנוכחי, שעסק בסוגיית "התמודדות עם אי־ודאות", מצב זה הדאיג את מערך הדוברים מעולם הכלכלה, האקדמיה, הפוליטיקה והעסקים, לגבי עתידה של אירופה, בעיצומה של 2023.
עמיתו של רוביני, הכלכלן מוחמד אל-אריאן, הסביר כי "אנו נמצאים בכלכלה שמתמודדת עם היצע לא מספיק, בניגוד לביקוש לא מספיק". במצב זה, לדבריו, סביר להניח שהריביות יישארו ברמות גבוהות יותר לתקופה ממושכת, מה שבתורו עלול להפעיל עומס פיננסי על מי שלווה בריבית נמוכה יותר.
במסגרת נושא ה"חוסר ודאות" שהעסיק את הפורום, אל-אריאן הזהיר מפני הנטייה של משקיעים לקיבעון בטווח הקצר ועיסוק בכל תנודה בנתונים, נטייה שלטענתו מסכנת אותם באיבוד המיקוד באתגרים ארוכי־טווח. הבעיה, לדבריו, היא שאם השווקים לא מכירים בסיכונים בזמן או לא נותנים להם מספיק תשומת לב, דברים עלולים להגיע למצב בעל השלכות חמורות. "השוק הפך להיות תלוי מדי בנתונים, כמו שהבנקים המרכזיים שלנו הפכו להיות תלויים מדי בנתונים", אמר.
גם זוכה פרס נובל ג'וזף שטיגליץ הביע דאגה מאיום הסטגפלציה, אבל פחות מההשפעות ארוכות־הטווח שלה, בעוד שלורנס בון, כלכלן ראשי לשעבר ב-OECD, היה אפילו "די אופטימי" שניתן למנוע מצב זה מכיוון שהאינפלציה מתפוגגת, אם כי לאט.
לפי אל-אריאן, הסיכונים אינם אחידים ברחבי העולם. בארה"ב, החששות הם לגבי יציבות השווקים הקשורים לנדל"ן מסחרי (שלפי אל-אריאן יכולים להשתפר באמצעות מימון מחדש), אירופה מתמודדת עם סכנת סטגפלציה, וסין מתמודדת עם איום הדפלציה.
תהליך דומה לסטגפלציה התרחש ב-2021
אף אחד לא יודע בוודאות מה גורם לסטגפלציה, בין השאר, משום שזה אירוע נדיר. רוב הניתוחים מבוססים על התרחיש המפורסם של שנות ה-70 בארה"ב. בשנת 1971, הנשיא ריצ'רד ניקסון ניתק את הקשר בין הדולר לזהב - ונתן לערכו של הדולר לצוף. מהלך זה הביא לירידה בערכו של הדולר בשווקים הבינלאומיים, ובכך לאינפלציה גבוהה יותר, מכיוון שמחירם של מוצרים מיובאים התייקר.
השילוב של חולשת הדולר ומשבר הנפט של 1973 יצר זעזוע בהיצע. עלות הייצור עלתה ועסקים בארה"ב, בתגובה, העבירו את העלויות הללו לצרכנים על־ידי העלאת מחירים. בנוסף, חלק מהעסקים הפחיתו את הייצור, מה שהוביל הן לאינפלציה גבוהה יותר והן לאבטלה מוגברת. מדד האומללות (The Misery Index), המודד את שיעור האינפלציה מול שיעור האבטלה, הגיע בתקופה זו לרמה גבוהה, וב-1980 הוא הגיע לשיא של 22%.
ב-2021, התרחש תהליך דומה. הכלכלות שסגרי המגפה דיכאו התאוששו בזכות ביקוש צרכני חזק. ההתאוששות נתקלה במהירות במחסור, כאשר שרשראות האספקה עדיין היו באי־סדר והמחירים החלו לעלות, שעה שהאבטלה נותרה גבוהה במקומות רבים בעולם.