מאי גולן, הליכוד (פגוש את העיתונות, קשת 12, 2.9.23) / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
ההפגנות האלימות בסוף השבוע שבהן היו מעורבים "מסתננים" מאריתריאה החזירו לסדר היום את שאלת ההתמודדות של המדינה עם התופעה. השרה מאי גולן, שנכנסה לתודעה הציבורית בין היתר על רקע מאבקה במבקשי המקלט מסודאן ואריתריאה שמתגוררים בדרום תל־אביב, האשימה במצב את בג"ץ, שהקשה על גירוש "המסתננים". כדי להמחיש שבעולם מתמודדים אחרת עם התופעה היא ציינה פרט מידע מעניין: "אתה יודע שהיום אנגליה מחזירה אריתריאים לרואנדה, מה שבית המשפט פה פסל?", שאלה את המראיין בן כספית.
● העימותים בדרום תל אביב: למה הם פרצו, ומה קורה באריתריאה?
● המהומות בדרום תל אביב: האם העסקים יקבלו פיצוי?
נתחיל ממה שנכון. בריטניה אכן הגיעה להסכם עם רואנדה שלפיו היא תשלח אליה מהגרים לא־חוקיים מאריתריאה (וממדינות נוספות - האריתריאים דווקא לא מהווים קבוצה בולטת מבין המהגרים הלא חוקיים במדינה). מזכר ההבנות בין שתי המדינות נחתם באפריל 2022, ונקבע בו שלאחר שרואנדה תאשר את בקשות ההעברה הפרטניות של כל אחד מה"מגורשים", הם יישלחו אליה, ישוכנו במתקני פליטים שעומדים בסטנדרטים מתאימים, ותהיה להם אפשרות לצאת מהמתקנים בחופשיות. אלא שההסכם עורר מייד ביקורת ציבורית, על רקע טענות לרקורד בעייתי של רואנדה בענייני זכויות אדם. הביקורת תורגמה לעתירות, ואלה הפכו לדרמה של ממש. בית המשפט בבריטניה אישר את המהלך, וסירב להוציא צו ביניים שימנע את יציאת המטוס הראשון לדרך, אלא שבמקביל הוגשו עתירות גם לבית הדין האירופי לזכויות אדם, בו חברה בריטניה כחלק מהאמנה האירופית לזכויות אדם. בית הדין הזה כן הוציא צו מניעה בסוגיה, והמטוס שכבר היה מוכן להמראה - נותר על הקרקע. אלא שהסוגיה המשפטית לא הסתיימה כאן. הדיון הגיע ל"בית המשפט הגבוה" במדינה, שלא פסל באופן עקרוני את המהלך להוצאת הזרים, אך מתח ביקורת על האופן שבו התנהל התהליך, מה שלא אפשר לחדש במהירות את הטיסות. במקביל, העותרים נגד המהלך פנו כעת לבית המשפט לערעורים (הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר באנגליה ובוויילס). ביוני 2023, הפך בית המשפט הזה את פסיקת קודמו וקבע שהאופן שבו אמור להתנהל התהליך ברואנדה מציב את מבקשי המקלט בסכנה מוחשית להיות מוחזרים למדינות המוצא שלהם, ולכן קבע שהתוכנית אינה חוקית.
סוף הסיפור? עדיין לא. לאחר פסק הדין יצא ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, בהצהרה שלפיה הוא מכבד את ההחלטה, אך לא מסכים איתה, והכריז כי הממשלה תערער לבית המשפט העליון - הערכאה השיפוטית העליונה בממלכה המאוחדת כולה. במקביל, העבירה הממשלה בפרלמנט את חוק ההגירה הבלתי־חוקית (Illegal Immigration Act 2023), שאמור לצמצם משמעותית את ההגנה השיפוטית על מי שנכנסו לבריטניה באופן לא חוקי. גם החוק הזה צפוי כנראה לעמוד כעת בפני סאגה משפטית ארוכה, על רקע טענות שהוא אינו עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם.
מטעמה של השרה גולן נמסר כי "בנוגע לכך שבריטניה מעבירה מסתננים מאריתריאה, השרה הסתמכה בדבריה על כתביו ופרסומיו של המזרחן ד״ר גיא בכור, העוסק בין היתר בתחום של מדיניות הגירה. בהקשר לכך שביהמ"ש באנגליה לא מתערב בהחלטות הממשלה, טעתה השרה במינוח ועל כך היא מתנצלת. הכוונה הייתה לכך שבניגוד לשופטי בג"ץ כאן אצלנו, שפסלו את חוק המסתננים שלוש פעמים, ולא הותירו שום ברירה לממשלות ישראל, בית המשפט באנגליה מגלה גמישות רבה יותר, ומבין כי זוהי בעיה לאומית חריפה שיש להתמודד עימה במספר כלים מגוונים".
בשורה התחתונה: דבריה של גולן לא נכונים ברובם. ממשלת בריטניה אכן הגיעה להסכם עם רואנדה על שליחת מהגרים בלתי חוקיים לשטחה, אלא שבינתיים המהלך נעצר מסיבות משפטיות, כך שאריתריאים שנמצאים בבריטניה לא נשלחים לרואנדה. ייתכן שבעתיד הממשלה תמצא דרך לאשר את התוכנית המדוברת.
תחקיר: אוריה בר־מאיר