גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכנסת רוצים להגביר אכיפה על קורקינטים חשמליים. האם זה יצליח?

הצעת חוק חדשה מחייבת רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים בלוחית זיהוי אישית שתוכל להביא להגברה משמעותית של האכיפה, לאחר שיוזמות דומות עלו ונפלו בחמש השנים האחרונות ● האכיפה יכולה לסייע הן לבטיחות הרוכבים והן לתחושת הביטחון של הולכי רגל במרחב הציבורי

קורקינטים של ווינד / צילום: Shutterstock
קורקינטים של ווינד / צילום: Shutterstock

היום (ג') תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק של ח"כ יעקב אשר ואתי עטיה לחייב רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים בלוחית זיהוי אישית שתוכל להביא להגברה משמעותית של האכיפה, לאחר שיוזמות דומות עלו ונפלו בחמש השנים האחרונות.

גם מבקר המדינה מתח בעבר ביקורת על גרירת הרגליים של משרד התחבורה בנושא, וזו רק בעיה אחת מתוך שלל הבעיות של כלי התחבורה הזעיר שהישראלים התאהבו בו - ודורשות פתרון, כדי להבטיח כלי תחבורה בר קיימא שלא מאיים על הבטיחות ועל המרחב הציבורי.

הכסף לא עבר, וההבטחה לשיפור השירות באוטובוסים נותרה על הנייר 
עוד רחוב בתל אביב נסגר. למה טוב שזו רק ההתחלה 

לפי ההערכות, בישראל קיימים מאות אלפי כלים חשמליים דוגמת אופניים וקורקינטים חשמליים והביקוש הרב להם בישראל ובפרט בגוש דן מיוחס לגודש התנועה המשמעותי ולחיפושים אחר פתרונות יעילים וזולים לנוע במרחב.

"יש בכלים יתרונות רבים ובהם הפחתת עומס התנועה, קיצור זמני הגעה, והפחתת זיהום אוויר", נכתב בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה. על פי הדוח, "בד בבד עם העלייה בהיקף השימוש בכלים הללו, גוברת הסכנה להיפגעות של רוכבים ושל הולכי רגל ומשתמשים אחרים במרחב הציבורי, ולפיכך, וכדי לאפשר שימוש יעיל בכלים הללו נדרשת אסדרה מערכתית של הנושא בנוגע למרחב העירוני".

וכך הדוח מנה שורה של כישלונות: בעוד שהרגולציה בישראל לא שונה באופן מהותי מבמדינות המערב; קיים מחסור בתשתיות רכיבה כמו שבילי אופניים ובאכיפה; הנתונים שיש במשטרה לגבי הנפגעים לא תואמים את אלו של בתי החולים; פעולות האכיפה של המשטרה לא מספקות; הפיקוח על "שדרוגים" של הכלים שבמסגרתם מעלים את יכולתם לנסוע הרבה מעל המהירות המותרת שעומדת על 25 קמ"ש - כמעט ולא קיים; שבילי אופניים שהוכחו כמסייעים לבטיחות מקודמים בעצלתיים; ומשרד התחבורה שינה את עמדתו כמה פעמים מאז שנת 2016 ביחס לחובת הרישוי והרישום של הכלים.

הצעת החקיקה והמכשולים

כעת ההצעה כוללת את רישום הכלים במאגר וחובה לשאת לוחית זיהוי אישית שתוצמד לכלי בעת הרכיבה. הדבר נדרש כדי לייעל את האכיפה ולהפוך אותה לאלקטרונית. האכיפה יכולה לסייע הן לבטיחות הרוכבים והן לתחושת הביטחון של הולכי רגל במרחב הציבורי. מתחילת השנה נהרגו 22 רוכבי אופניים חשמליים. לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2022 נפגעו 3,608 בני אדם בתאונות דרכים בהם היו מעורבים כלים אלו. מרבית הנפגעים הם הרוכבים עצמם.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסביר שהליכי חקיקה דומים החלו מאז שנת 2018 והגיעו לשיא בסיום הקדנציה של מרב מיכאלי במשרד התחבורה, אז הוצגו טיוטות של תקנות בנושא, אבל בסופו של דבר בשל הסמיכות לבחירות - לא קרה דבר.

לדבריו, "הנושא צריך להיפתר דרך הצעת חוק ממשלתית או בתקנות אבל בינתיים מוגשות הצעות והן נותרות על הנייר. גם בהצעה הנוכחית יש שאלות פתוחות - מי יאכוף את נשיאת הלוחית, הקמת מאגר במשרד הרישוי לוקחת לא מעט זמן ולא ברור הטיפול בזיופים של לוחיות. אבל יעקב מוסיף כי "להכל אפשר למצוא פתרונות ומדובר בהליך לא יקר, רק נראה שעד היום לא רצו באמת להיכנס לזה".

האדריכל יונתן לבנדיגר, שמייעץ בנושא למשרד התחבורה מסביר ש"החדירה של קורקינטים שיתופיים ופרטיים לישראל גדולה והיוזמה לחייב לוחית רישוי טובה, אך טוב אם במסגרת רישוי הכלים הייתה נבדקת התקינות שלהם ביחס לתקן כי אנחנו יודעים שפורצים קורקינטים ואופניים חשמליים ואפשר להגיע למהירויות מאוד גבוהות והם למעשה אופנועים ללא רישוי".

לדבריו, "חוסר היכולת באכיפה היום מקשה על איתור תרבות רכיבה כשהרוכבים נוסעים ברצועת הדרך הייעודית להם ומכבדים את יתר הכלים והולכי הרגל. עם אכיפה אפשר להבטיח שהמדרכות הן להולכי הרגל והרוכבים לא חוצים באדום או נוסעים נגד הכיוון, הם לא פרשים בודדים אלא כלי רכב נוסף שצריך לענות לכל חוקי התנועה".

התקדים הצרפתי

לאחרונה, הנושא עלה לכותרות לאחר שתוצאות משאל תושבים בפריז הביאו להוצאת הקורקינטים השיתופיים מהעיר. בינתיים בישראל חברות הקורקינטים השיתופיים מנסות לבדל עצמן מאלו הפרטיים. החברות שהתאגדו באיגוד לשכות המסחר טוענות כי מניתוח של נתוני הלמ"ס, המשטרה ומכון גרטנר עולה שפחות מ-5% מהנפגעים בתאונות הקוקינטים החשמליים בישראל הן כתוצאה משימוש בשיתופיים בשנתיים האחרונות. לעמדת הארגון, "המסה העיקרית של התאונות הן מכלים באחזקה פרטית כששליש מהן מתחת לגיל 16, בעוד שבקורקינטים השיתופיים השימוש הוא מגיל 18 ומעלה ומחייב רישיון נהיגה".

בנוסף טוענות החברות כי "תעשיית הקורקינטים השיתופית בישראל נמצאת תחת תנאי רגולוציה ואכיפה מחמירים, והכלים שלהן בטוחים לרכיבה במידה גבוהה מאלו הנמכרים בשוק הפרטי". זאת לנוכח כמה עובדות: מהירות הכלים השיתופיים מוגבלת ל-25 קמ"ש כשהחברות בהנחיית העיריות חוסמות רכיבה באזורים מסוימים ומגבילות מהירות באזורים אחרים; וקיימת חובת התקנת לוחית רישוי כבר כיום וכיסוי ביטוחי מלא לרוכבים. כן מציינות החברות שכ-20% מהנסיעות בקורקינטים בתל אביב מבוצעים בכלים השיתופיים לעומת 80% בפרטיים.

בחברות מספרים על פיילוט עם עיריית תל אביב שבמסגרתו בעשרות כלים הוטמעו טכנולוגיות למניעת רכיבה על המדרכות.

הגבלות נוספות על הפרק

לעומתם האדריכל לבנדיגר תומך בהגבלות נוספות על הקורקינטים השיתופיים. לדבריו, "צריך לחייב את החברות לגבות כסף על פי מרחק ולא על פי זמן. כך נהוג בתחבורה כמו בכבישי אגרה למשל. לעומת זאת, מודל של זמן אולי רווחי יותר אבל הוא מעודד עבירות כמו אי כיבוד תמרור עצור או רמזור אדום. כן צריך להעביר את האחריות על נעילת הכלי לחברות במקום למשתמשים כי כלים שנותרים לא נעולים בסוף השימוש עלולים להגיע לילדים".

עוד הוא אומר כי "מדובר בסופו של דבר בכלי מסוכן בשל המבנה שלו ויכולת הבלימה, ואני מקווה שאנשים ימצאו באופניים פתרון טוב יותר כי כל בור קטן בכביש נהפך לסכנה ולכן בשורה התחתונה אנחנו מתחילים לראות את סוף עידן הקורקינטים ככלי שיתופי ופריז מדגימה את זה ולדעתי יש ללכת בעקבותיה".

ואולם המדען הראשי של הרלב"ד, פרופ' הלל בר גרא מסביר שההחלטה שהתקבלה בפריז לא בהכרח מקדמת את בטיחות המשתמשים. לדבריו, "כאשר מוציאים מהרחובות את הכלים הזעירים השיתופיים, שהם מפוקחים ומוגבלים מבחינת מהירות הנסיעה וחלה עליהם רגולציה מחמירה יותר, ומעבירים את המשתמשים לכלים פרטיים שהפיקוח עליהם קשה יותר ופחות אפקטיבי, התוצאה עלולה להיות פגיעה בבטיחות משתמשי הדרך".

לעמדתו, "דווקא בלונדון, השכנה מעבר לים, נעשה צעד הפוך (הגבלת השימוש בכלים זעירים פרטיים כדי לעודד מעבר לכלים שיתופיים- א.ז), וזה צעד הגיוני יותר מבחינת בטיחות בדרכים. נעשים מאמצים מצד משרד התחבורה והרלב"ד כדי להפוך את כל שוק הכלים הזעירים לבטוח יותר, והדרך לשם עוברת דרך שיפור רגולציה, רישום הכלים, אכיפה אפקטיבית של המשטרה לצד אכיפה דיגיטלית, ומעטפת של חינוך והסברה לציבור. גם בהיבטי התשתית נסללו למעלה מאלף קילומטרים של שבילי אופניים, ומשרד התחבורה הוציא לתכנון וביצוע עוד כמה אלפי קילומטרים של שבילי אופניים שהם גיים-צ'יינגר עבור משתמשי הכלים הזעירים".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בסיור בעוטף עזה / צילום: דוברות משרד מבקר המדינה

כוונות טובות, כישלון בביצוע: מבקר המדינה בדוח חריף על מינהלת תקומה

בדוח שמתפרסם היום מציין המבקר כי התוכנית להקים את מינהלת תקומה הייתה נבונה, אך היא יושמה באופן חלקי ● פערי זמנים, חוסר סנכרון עם המועצה האזורית, מחלוקות על אופן השימוש בתקציב ואי בהירות בתחומי האחריות - גרמו לכך שהמינהלת לא תמיד פעלה בצורה שמתואמת עם צורכי התושבים ● המבקר אף מזהיר: השקעה בחבל תקומה בלבד, בלי התייחסות למטרופולין באר שבע, עלולה להסיט את הצמיחה למרכז הארץ

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזכות המבצעים והדולר הנמוך: עלייה של 17% ברכישת טיסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות בתעופה, אחרי שבועיים של ירידות, אך לא במוצרי החשמל

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת"א 35 עלה ב-1.8% לשיא; מדד הביטוח זינק ב-4.5%, הדולר בשפל של 4 שנים

מדד ת"א 125 עלה ב-1.6%, גם כן לשיא ● השקל מתחזק בעקבות החלשות הדולר בעולם ● מניית גילת צנחה בכ-18% בעקבות הדוח הרבעוני ● מניות מנורה ועזריאלי טיפסו במעל 6% ● מניית אמות נפלה בעקבות הדוח הרבעוני המאכזב ● ישראכרט צפויה להכיר ברווח של 60-90 מיליון שקל ממכירת השליטה ב-BUYME להפניקס

תרופות / צילום: Shutterstock

חששתם מהתרופה לכולסטרול? מחקר ענק בדק אם יש לכך סיבה

בעשורים האחרונים תרופות להורדת כולסטרול מסוג סטטינים נחשבות ליעילות מאוד, אך יש מי שנמנע מהן בגלל תופעות לוואי שונות ● מחקרים חדשים מגלים שברוב המקרים אין באמת ממה לחשוש: "התרומה הבריאותית לא עומדת כלל בסימן שאלה" ● ואילו תסמינים בכל זאת יכולים להיות?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

"מאז שנת 2000 לא הייתה כזו טלטלה במניות התוכנה": הישראלית שאיבדה מיליארד דולר ביום

מניית ענקית התוכנה מאנדיי השלימה צניחה של 82% מהשיא ● סמנכ"ל הכספים טוען: "יש הרבה מאוד פאניקה שלא בהכרח מוצדקת", אך מביע אמפטיה לחששות המשקיעים:  "הם אמיתיים, ואני לא יכול להתווכח"

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

מניית אמות נופלת אחרי הדוחות. זו הסיבה

בחברת הנדל"ן המניב צופים ירידה בשורת ה-FFO, זו השנה השנייה ברציפות ● במקביל, בחברה רוצים להלהיב את המשקיעים ומדווחים על כניסה לתחום החדש של הדאטה סנטרס

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי 4: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

יציבות בפתיחת המסחר בת"א; קמטק מזנקת בעקבות הזמנה חדשה

הדולר מוסיף להיחלש, מתחת ל-3.07 שקלים ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

4 חודשים אחרי הסבב הקודם: סטארט־אפ הסייבר וגה מגייס שוב, ומכפיל את השווי ל־800 מיליון דולר

החברה גייסה 120 מיליון דולר בהובלת אקסל, ארבעה חודשים בלבד אחרי הסבב הקודם ● סך הגיוסים עומד על 185 מיליון דולר, והשווי כמעט הוכפל בתוך פחות משנתיים מהקמתה