בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
במדינת ישראל קיימות שתי חלופות לגירושים: בני זוג (ממגדר שונה) השייכים לאותה הדת יתגרשו בבית הדין הדתי המוסמך לכך, ובני זוג שאינם שייכים לאותה הדת יפנו לבית המשפט לענייני משפחה בהליך שנקרא "התרת נישואים".
אין אפשרות בחירה בין שני מסלולי הגירושים, כלומר בני זוג מאותה הדת לא יכולים לפנות בבקשה להתרת נישואים לבית המשפט לענייני משפחה, ובכך לעקוף את סמכותו הבלעדית של בית הדין הדתי. יתרה מכך, בית המשפט לענייני משפחה פונה בעצמו לבית הדין הרבני ומבקש שיברר ויוודא אם בני הזוג שפנו אליו יהודים, כי אז בית המשפט לענייני משפחה יסגור את תיק "התרת הנישואים" ויפנה את הזוג לסידור גט בבית הדין הרבני.
● פרשת חטיפת הבנות בישראל - מה צפוי לאם?
● האם אפשר להיות שותפים ברכוש שהתקבל לאחר הגירושים?
● האם פסק הדין החדש של העליון פוגע בידועים בציבור?
פרוצדורות אלה נכונות גם עבור יהודים שבחרו להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, במטרה מוצהרת להימנע ממעורבות בית הדין הרבני בחייהם. הם יכולים להימנע מהגעה לבית הדין הרבני לצורך הנישואים, אולם לא יוכלו להימנע מכך לצורך הגירושים.
עם זאת, מסלול הגירושים בבית הדין הרבני עבור בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים שונה מעט מהמסלול עבור בני זוג שנישאו דרך הרבנות - לטוב ולרע. הרע: בית הדין הרבני עורך מיוזמתו בירור יהדות עבור בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים. הליך זה אינו קיים עבור בני זוג שנישאו דרך הרבנות, מהסיבה הפשוטה שהוא כבר בוצע לפני קבלת היתר הנישואים. הטוב: הליך הגירושים לאחר אישור היהדות קצר ופשוט יותר. בית הדין הרבני מסדר "גט לחומרא" אם הדבר אפשרי, ובמקרים מיוחדים, שבהם אין שיתוף-פעולה מצד אחד מבני הזוג, הוא יכול גם לתת פסק דין לגירושים ללא גט.
לפני שנה זוג שנישא בנישואים אזרחיים החליט לאתגר את הליך בירור היהדות שבית הדין הרבני כופה על זוגות כאלה, ופנה בבקשה להסדיר ביניהם גט לחומרא ללא בירור יהדות. לאחר שנדחה, פנה הזוג לבג"ץ, שם כבר הלך צעד קדימה וביקש לחייב את בית הדין הרבני לתת פסק דין לגירושים, ללא גט לחומרא וללא בירור יהדות, מאחר שלטענתו ממילא נישואים אזרחיים מנוגדים להלכה היהודית.
גול עצמי
בנושא זה יש לומר כי באופן אירוני, מי שניסה להילחם בעבר בבית הדין הרבני ובהיקף סמכותו, הבקיע גול עצמי. בימי עברו בתי הדין הרבניים היו מסדירים גט לחומרא או נותנים פסקי דין לגירושים גם בין בני זוג שיש ספק ביהדותם או ביהדות אחד מהם. בשנת 1964 הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי אווה בסן, אישה איטלקייה קתולית שנישאה ברבנות לישראלי יהודי, כנראה על בסיס תעודת לידה מזויפת, שהיה כתוב בה שהיא יהודייה. האישה טענה שכי מאחר שבית הדין הרבני פסק כעת כי יש ספק ביהדותה, הוא אינו מוסמך עוד לדון בנושא הגירושים בינה לבין בעלה, ועתירתה התקבלה.
המשמעות של הלכת בסן היא שלמעשה בית הדין הרבני חייב לערוך בירור יהדות, כדי לדעת אם יש לו בכלל סמכות להסדיר גט לחומרא או לתת פסק דין לגירושים, עבור בני זוג שנשאו בנישואים אזרחיים. כדי לשנות מצב משפטי זה, השורר מזה 60 שנה, יש לבטל את הלכת בסן, על-ידי פסק דין חדש או חקיקה, ולהשיב לבית הדין הרבני את הסמכות לדון גם בעניינם של ספק יהודים.
באופן תמוה, בג"ץ מחק את עתירתם של בני הזוג מהשנה שעברה, מבלי לנטרל מוקש זה, ולכן כשפנו בני הזוג כעת בשנית לבית הדין הרבני, בבקשה להתגרש ללא בירור יהדות, נזרקו פעם נוספת מכל המדרגות. אם הם לא ירימו ידיים ממאבקם העקרוני, אנו נמתין לסיבוב החוזר בבג"ץ לפתרון הסוגיה.