מ-8200 להקמת בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל: הרופאה שמתכננת להעביר 50% מהמטופלים לווידאו

ד"ר גליה ברקאי (54)

אישי: נשואה לנועם + 3, גרה בכפר הרי"ף
מקצועי: מנכ״לית שיבא ביונד (Beyond), בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל

• ילדות: נולדתי בצרפת, לאמא צברית ולאבא ממצרים. הם הכירו כסטודנטים בקהילה היהודית בגרנובל. בגיל חצי שנה, לאחר שאבא סיים דוקטורט בפיזיקה, עלינו לארץ. גדלתי ברחובות, בכורה מבין שלושה ילדים. בגיל 10 חזרנו לשנתיים נוספות בגרנובל. בבית הספר הייתי תלמידה טובה, למדתי במגמה ביולוגית והבנתי שאני רוצה להיות רופאה.

● כשעשרה אנשים שווים יותר מהתוצר של 100 מדינות
● חצי שעה של השראה | "במבט לאחור הייתי חסר אחריות": שיחה עם מנכ"ל אלוני חץ

• צבא ולימודים: הייתה לי צרפתית טובה מאוד, אז גויסתי למודיעין ושירתי ב-8200. מיד לאחר הצבא התחלתי לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. עשיתי סטאז' והתמחות בבית החולים קפלן ברחובות והתמחות־על במחלות זיהומיות בסורוקה.

• מסלול: נשארתי עוד כשנתיים בסורוקה כסגנית מנהלת מחלקת ילדים וזיהומולוגית, עד שהציעו לי לעבור לשיבא כיועצת למחלות זיהומיות של בית החולים לילדים. גם שם התקדמתי במהירות לתפקיד סגנית מנהלת מחלקה ורציתי לנהל אותה, אבל כשהמנהל פרש הביאו מנהל אחר והייתי צריכה לחשב מסלול מחדש. בדיוק אז הגיע לשיבא פרופ' יצחק קרייס (מנהל בית החולים - ד"א), שלקח אותי כדי להרים פרויקטים ראשונים של טלה־רפואה.

• טלה-רפואה: אספקת שירותי רפואה באמצעות טכנולוגיה לאנשים שלא נמצאים באותו מרחב פיזי. מבחינתי, זה להעביר את רפואת בית החולים הביתה. זה אומר ביקורי וידאו במרפאת חוץ ומודלים היברידיים (מרחוק ופנים אל פנים) באשפוזי בית.

• הנתונים: שיבא ביונד מעסיקה כיום כ-100 עובדים, רובם מטפלים. בכל רגע נתון יש 400-300 מטופלים שנמצאים באחת מהתוכניות שלנו. במרפאות החוץ יש לנו כ-60 אלף ביקורים מרחוק בשנה.

• הטריגר: הקורונה טרפה את כל הקלפים. פתאום כל הכוכבים הסתדרו וכל החסמים הוסרו בכל מה שנוגע לרפואה עד הבית. זו הייתה גם הפעם הראשונה שבה נוצרו מנגנוני תגמול על רפואה מרחוק. פתאום היה ברור לכולם שמשהו השתנה.

• תרבות שמרנית: בהתחלה הרופאים היו פחות מבסוטים מהטלה־רפואה בהשוואה לחולים. יש משהו במעמד של הרופא שקצת הולך לאיבוד כשאתה רואה אותו בווידאו והוא בבית, זה אחרת לגמרי מהכבוד שהם מקבלים במרפאה. עולם הרפואה הוא גם שמרן, זה מוטבע בתרבות המקצועית שלנו. לרופאים במיוחד קשה עם שינויים. עם זאת, יותר ויותר מהם מבקשים לעבור לטפל מרחוק ורוצים לראות פחות חולים במסדרון.

• שינוי: אני מאמינה שאנחנו רק מגרדים את קצה הפוטנציאל של הדברים שאפשר לעשות מרחוק. לילדים שלי כבר אין עניין לפגוש את רופאת המשפחה כדי שתרשום להם מרשמים. אם הם יוכלו להשיג משהו באפליקציה ולתקשר מרחוק, הם יעדיפו את זה. משהו בתפיסה של כולנו השתנה. בשיבא העליתי השנה את שיעור ביקורי הרופא בווידאו מ-4% ל-5.8%, והיעד הוא 10% עד סוף השנה ו-50% בעוד שלוש עד חמש שנים.

• קשר עין: כמעט בכל שירות רפואי חשוב לעשות לפחות את הביקור הראשון פנים אל פנים. הפעם הבאה כבר תהיה מרחוק. בקופות החולים כמעט כל הרפואה מרחוק מתבצעת בטלפון, אבל אנחנו מאוד מקפידים על וידאו. יש תקשורת בעיניים, רואים הבעות פנים ורואים את תנועות הגוף של המטופל. רואים גם את הבית של המטופל, את האינטראקציות שלו עם בני משפחתו. וידאו נותן לנו המון יתרונות קטנים בטיפול.

• נועם בעלי: למדנו יחד בתיכון, גם הוא רחובותי, אבל האמת שהכרתי אותו רק בהמשך, במסיבה, כשהייתי סטודנטית, ובדיוק לאחר ששנינו נפרדנו מבני זוג. הוא מנהל כיום את חברת החיסונים של סאנופי.

• ישראל: אני מודאגת מהכיוון שאליו הולכת המדינה. קודם כל, בתי הבכורה התחתנה לאחרונה עם בת זוגה, כך שאני מודאגת במישור האישי. אבל אני מודאגת גם ממה שהקרע בעם יעשה לעולם הרפואה. עם זאת, יש לנו הזדמנות במערכת הבריאות להיות סוג של מגדלור, מקום שבו כולם עובדים עם כולם. חשוב לי שהמחלוקות לא יזלגו למרחב של המטופלים, אסור ששום מטופל ירגיש לא בנוח כי יש לי דעה כזו או אחרת.

• עולם: אני מלווה כרופאה טיולי ג'יפים בעולם וגם אוהבת להצטרף למשלחות רפואיות. הייתי בין השאר בפפואה גינאה החדשה, אפריקה, האיטי והודו.

• מבט לעתיד: בעוד חמש שנים ארצה לראות את שיבא ביונד גדל פי עשרה לפחות מגודלו הנוכחי. בעוד עשור ויותר אולי אתחיל לחשוב על פנסיה ועל רפואה הומניטרית ברחבי העולם.