המחקר ששינה את כל מה שאנחנו יודעים על סוסוני ים

שנים סברו כי סוסוני הים הם בין החיות המונוגמיות ביותר בטבע • ניסוי שערכו ביולוגים סיניים סיפק הוכחות מפתיעות

סוסוני ים. אלו שלא שרדו את השינוי האבולוציוני נכחדו / צילום: ויקיפדיה
סוסוני ים. אלו שלא שרדו את השינוי האבולוציוני נכחדו / צילום: ויקיפדיה

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור החדש "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

סוסוני ים הם בעלי חיים ימיים הנמנים עם משפחת האבובוניים. הם חיים בשוניות אלמוגים ובחופים שבהם שורר אקלים טרופי או סובטרופי, ונפוצים בעיר באוקיינוס השקט, באוקיינוס האטלנטי, באוקיינוס ההודי ובשלוחותיו, כולל מפרץ אילת. צורתם הייחודית מעלה שאלות רבות, ביניהן מדוע המבנה שלהם כה שונה משל דגים אחרים. מאובנים מתקופת האוליגוקן, לפני כ-23 מיליון שנה בערך, תומכים בהשערה שסוסוני הים התפתחו ממשפחת דגי הצינור (Pipe Fish).

כתוצאה מפעילות טקטונית שיצרה אזורים גדולים של מים רדודים, התפתחו סוסוני הים. מדגים ששחו במאוזן הם הפכו לדגים ששוחים במאונך.

השינוי האבולוציוני הזה, שאף שינה את האנטומיה שלהם, מסייע לסוסוני הים לצוד בצורה מיטבית שרימפסים וחסרי חוליות קטנים בסביבת מים רדודים, היכן שהזרמים חלשים יותר. למעשה, אלו שעברו לשחות במצב מאונך, שרדו במים הרדודים, בעוד אלו שלא עברו את השינוי, נכחדו.

עוד על סוסני ים

1. סוסוני הים חיים במים רדודים, בעודם אוחזים בעזרת זנבם בצמחייה על מנת שלא להיסחף.
2. אורכם הוא בין 13 מ״מ ל־35 ס״מ.
3. אין להם קיבה, ולכן מזונם, בעיקר רכיכות ודגים קטנים, עובר רק במעיים באופן מהיר.
4. עובדה זאת גורמת להם לצרוך מזון באופן בלתי פוסק.
5. שמם של סוסוני הים ניתן להם בשל דמיון פניהם לפני הסוס.
6. עיניו של סוסון הים המנוקד מסוגלות לנוע בנפרד זו מזו, בדומה לעיני הזיקית.

חמישים סוסוני ים מכיס הזכר

ישנן עוד מספר תופעות מרתקות הקשורות לסוסוני הים. הידועה שבהן היא הריונו של הזכר: הוא נושא את הדגיגים ואף משריץ אותם.

בתקופת ההזדווגות הנקבה מעבירה למשמר הזכר, לו יש כיס לשמירת הביצים, 1500 ביצים בממוצע. הזכר יפרה ויחזיק אותן בכיסו במשך 40 יום, עד שיתפתחו לדגיגים המסוגלים לדאוג לעצמם. לכשיגיעו לגודל המתאים, בערך 2 מ״מ, הוא ישריץ בממוצע 50 סוסוני ים קטנים היישר מהכיס.

כשזכר חדש ולא מוכר מופיע בסביבה

לאורך השנים התקבעה סברה שסוסוני הים הם יצורים מונוגמיים, החיים עם אותו בן זוג כל החיים. אלא שמחקר מקיף מ-2021, בהובלת החוקרים הסיניים דונג ג'אנג, סין לו וטינג טינג לין מהאקדמיה ללימודי ביולוגיה ימית של שנגחאי, סותר את ההנחה הזו.

המחקר מצא שדווקא הנקבות שהיו בזוגיות עם זכר, באם יופיע באזור זכר חדש ולא מוכר, הן יעדיפו להזדווג איתו ולא עם בן הזוג הקודם. במסגרת הניסוי החוקרים הסיניים בדקו זוג סוסוני ים לאחר שהזדווגו והתנהגו כזוג קבוע לכל דבר.

הם הפרידו ביניהם: הזכר הועבר למיכל אחר למשך ארבעה ימים והוחלף בזכר אחר, שהפך לבן הזוג החדש של הנקבה. בהמשך, את כל הזוגות הכניסו לאותו מיכל על מנת לראות באיזה זכר תבחר הנקבה. הצוות ערך את הניסוי על 24 זוגות שונים בסך הכל.

ללא חזרתיות הקשר נחלש

בין שאר הדברים הידועים על סוסוני הים הוא שבמסגרת החיזור שלהם אחר הנקבות הם רוקדים לפניהן מדי יום, פיזוזים אשר נועדו לחזק את הקשר ביניהם. עד כה לא היה מידע אודות חשיבות הריקוד לתחזוק היחסים של סוסוני הים.

לדעת הביולוגיים הסיניים ההיפרדות שנכפתה על בני הזוג הקבועים מנעה מהזכר לרקוד את "ריקוד האהבה" היומי.

ללא החזרתיות של הריקוד, הקשרים בין בני הזוג נחלשו, מה שהוביל את הנקבה לשקול אפשרויות אחרות.

מה מסמן ריקוד החיזור לנקבה

על פי החוקרים, הסיבה להתנהגות הזאת היא כמובן הישרדותית: הנקבה משאירה לעצמה את האופציה למצוא זכר טוב יותר, בריא יותר ואף פורה יותר, ואינה מגבילה את עצמה לזכר אחד שעשוי לפגוע בסיכויי הרבייה.

ההשערה היא שהריקוד, מעבר להבעת חיבה, מסמן לנקבה שהזכר עדיין בריא וחזק ולכן הוא פרטנר לרבייה.

עוד תוצאה מפתיעה שעלתה מהניסוי של דונג ג'אנג, סין לו וטינג טינג לין: בניגוד לנקבה, הזכר תמיד העדיף לחזור לבת הזוג המקורית שלו, על אף שלא חולל לפניה את ריקוד האהבה במשך זמן רב.