יו''ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ברקע הדיונים בבג"ץ על החוק לביטול עילת הסבירות ועל חוק הנבצרות, שחוקקו כחוקי יסוד, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נאם הערב (ד') במשכן הכנסת והתייחס לכך כאל חציית "קו אדום".
"מדינת ישראל נמצאת על סף פרשת דרכים. הצורך לאזן בין הרשויות מתחדד יותר מתמיד, כאשר נדמה שגם הגבול האחד שטרם נחצה עד כה - ביטול של חוקי יסוד על-ידי הרשות השופטת - עלול חלילה להיחצות", אמר אוחנה בנאומו. "הערב אני מבקש להציב תמרור 'עצור'. אנו ניצבים בפני צומת חדש ומסוכן שעלול לדרדר אותנו לתהום, כאשר בזמן הקרוב יקיים בית המשפט העליון דיונים בשאלת תקפם של חוקי היסוד".
● משפט נתניהו מתחדש היום: זה מה שיקרה בשנה הקרובה
● גנץ: "המדינה תחת סכנה ברורה ומיידית. אין בישראל ראש ממשלה אפקטיבי"
● מה יקרה לשקל אם תהיה פשרה: התחזיות של ארבעה כלכלנים בכירים
עוד התייחס אוחנה למה שלטענתו הוא תהליך של שאיבת סמכויות מהדרג הנבחר: "ישראל היא מדינה דמוקרטית", אמר. "בדמוקרטיה הריבון הוא העם. את ריבונותו מאציל העם אל נבחריו, כל אזרח לפי השקפתו ורצונו - אשר מקבלים, בין אם בהסכמה רחבה ובין אם ברוב קולות, את ההחלטות ואת החוקים עבורו. כך היה וכך יהיה.
"במדינה דמוקרטית מערכת המשפט מכבדת את הריבון, הלא הוא העם, ואת בחירותיו, והכבוד הזה הוא הדדי. אין ולא יכולה להיות מחלוקת על השאלה האם הכנסת הסמיכה את בית המשפט לפסול או לשנות חקיקת יסוד. התשובה על כך היא בלאו מוחלט. אין אף דבר חקיקה שמסמיך, ואפילו ברמז, את בתי המשפט לעשות כן. הסמכות המכוננת נתונה לכנסת המייצגת את כל העם, ולה בלבד, כך היה מקובל גם על בתי המשפט לאורך השנים".
אוחנה הצדיק את העברת החוקים בקיום דיון ציבורי משמעותי שהתקיים בכנסת ומחוצה לה. "חוקי היסוד הללו הם חוקי יסוד - לא אך משום שהתקבלו ברוב של חברי הכנסת, ובכותרתם מתנוססות המילים 'חוק יסוד'; הם חוקי יסוד כי הם עוסקים ביסודי-היסודות של המשטר הדמוקרטי: ביחסים שבין הרשויות ובשאלה מי יכול להדיח ראש ממשלה. והתשובה: רק העם באמצעות נבחריו - אותו גורם שהסמיך אותו לכהן בתפקיד זה".
לאחר מכן, יו"ר הכנסת יצא במתקפה נגד בית המשפט והצדיק את טיעוניו באמצעות ציטוט נשיא העליון לשעבר, השופט משה לנדוי: "אם חושב בית המשפט לבוא ולומר כי אין לחוקי היסוד מעמד מיוחד, ועל כן בכוחו לבטלם או לשנותם שינוי כלשהו, לרבות מועד כניסתם לתוקף, הרי שכל פסקי הדין שבהם פסל בית המשפט לאורך השנים חוקים והחלטות של הכנסת והממשלה מכוחם של חוקי היסוד - בטלים ומבוטלים, שאחרת איך תסביר את היתכנותם המשפטית?".
לפי אוחנה, "מדבריו של השופט לנדוי: המחיר של ניצני הפוליטיזציה של שיפוט בית המשפט העליון כבר ניכר כיום, והוא מתבטא בכרסום האמון בניטרליות של בית המשפט בפלוגתות המשסעות את הציבור. המדובר הוא באמון של חוגים שאינם כולם קנאים דתיים".
"שופטים, הכירו גם במגבלות הכוח שלכם"
דבריו של אוחנה מגיעים לאחר נאומו של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שהתייחס אמש (ג') למתווה הפשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג בנוגע לרפורמה המשפטית, הצהיר כי אין בכוונת סיעתו להיכנס להידברות עם הליכוד בנושא, ותקף את ראש הממשלה ואת הקואליציה.
בנימה מפויסת יותר, פנה אוחנה למתנגדים לרפורמה המשפטית ואמר: "אני ער לכך שבקרב רבים בציבור - ולאו דווקא בציבור שנמצא באופן אוטומטי בצד מסוים של המפה הפוליטית - ישנם גם חששות ופחדים. גם אם אינני שותף לפחדים הללו, אינני יכול לבטל אותם או את האוחזים בהם כלאחר יד.
"אני מברך על כל שיח שמכוון לניסיון להגיע להסכמות ולהבנות גם בכנסת וגם מחוצה לה - חרף המשמעות הברורה: שאף צד לא יקבל את כל מבוקשו כאן, עכשיו ומיד. זו משמעותה של מנהיגות, ואני מפציר בנבחרי הציבור - נציגי העם - לעשות כל מאמץ ולהפוך כל אבן במאמצים הללו. אבל גם אם המגעים לא יצליחו משלל סיבות, ולהערכתי בעיקרן פוליטיות - כי על העקרונות הבסיסיים וגם על הצורך בתיקונים דווקא יש הסכמה רחבה, גם אם המגעים לא יצליחו - הדבר אינו מעמיד לבית המשפט את האפשרות לקבל הכרעה במקום נבחרי הציבור. מצב דברים זה יוביל לאירוע חסר תקדים במדינה דמוקרטית. אני חייב להוסיף שעצם האפשרות שלו עלולה לסכל כל סיכוי להגעה להסכמות רחבות".
אוחנה סיים את דבריו במתקפה נוספת על בית המשפט והשופטים: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה", אמר. "אינני עומד כאן לפניכם מתוקף חברותי במפלגה ולא מתוקף חברותי בקואליציה. מתוקף תפקידי זה אני מציע לבית המשפט ולשופטיו, שאני מכבד מאוד ותמיד כיבדתי, גם כשחלקתי ולא הסכמתי: הכירו גם במגבלות הכוח שלכם, לא רק של הרשויות האחרות. הכירו בכך שבדמוקרטיה, אף רשות איננה כל-יכולה. אני חושב שהרשות המבצעת הפנימה זאת, אני יודע שהרשות המחוקקת הפנימה זאת. כעת תורכם".