עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
כשבע שנים חלפו מאז עשה עמוס לוזון את מה שהתברר בתוך זמן קצר כעסקת חייו. יש פתגם האומר כי "זבל של אחד הוא אוצר של אחר", ונראה שאין עוררין על כך שלוזון אכן מצא אוצר בעת שרכש את מניות השליטה בקבוצת הבנייה והתשתיות א. דורי, מידי חיים כצמן (קבוצת גזית גלוב) תמורת כ־10 מיליון שקל בלבד. שם החברה שונה לקבוצת עמוס לוזון, ואחרי עבודה מאומצת של מספר שנים, היא הושבחה ונסחרת כיום לפי שווי שוק של יותר מ־700 מיליון שקל.
● בקשה לייצוגית נגד טריא: הערכת השווי במיזוג עם לוזון נדל"ן - שגויה
● ראיון | הבעלים של טיב טעם מתקשה לראות את קרפור שורדת בישראל
עם זאת, לא הכול ורוד בממלכת לוזון. מניית החברה ירדה מהשיא של אפריל אשתקד ב־36%, בדומה לירידות שחווה מגזר הנדל"ן היזמי כולו. זאת בשל עליית הריבית, וכן בשל הסתבכות החברה המוחזקת טריא, הפועלת בתחום ההלוואות החברתיות, כאשר בדוחות למחצית הראשונה של 2023 הפחיתה קבוצת לוזון 23 מיליון שקל משווי השקעתה בחברה זו. חשש מסוים נשקף גם מכיוון האג"ח שהנפיקה הקבוצה, חוב סחיר בהיקף של כרבע מיליארד שקל. אחת הסדרות (י') נסחרת כיום בתשואה גבוהה של כמעט 9%.
המכירה הבהולה של מניות השליטה בקבוצת א. דורי ע"י גזית גלוב (כיום ג'י סיטי), נעשתה בעקבות הסתבכות החברה הבת דאז, דורי בניה, בכאוס פיננסי ובהפסדי ענק שמהם ביקש כצמן להתרחק כמעט בכל מחיר. גזית גלוב נאלצה להפריש להפסד מאות מיליוני שקלים שהזרימה בניסיון לייצב את עסקיה של דורי בניה, שהפכה ל"כבשה השחורה" בעסקי, שמתמקדים בפיתוח וניהול מרכזי מסחר ברחבי העולם.
כיום, גם לאחר הירידה החדה במניה של קבוצת לוזון, עומד שווי החזקותיו של לוזון בקבוצה (67% מהמניות) על כ־470 מיליון שקל. זאת בעוד שמניות השליטה שמחזיק כצמן בג'י סיטי (באמצעות חברת נורסטאר) שוות כשליש מסכום זה, על רקע ההרעה שחלה במצב עסקיה.
גם משקיעים מהציבור שהאמינו ביכולות השיקום של לוזון, שהיה מוכר עד אז כקבלן פרטי ובעיקר בגין מעורבותו במועדון הכדורגל מכבי פ"ת, עשו עסקה מצוינת. התשואה שהניבה מניית קבוצת עמוס לוזון בבורסה מאז הדיווח על העברת השליטה בחברה ועד היום עומדת על כ־1,800%.
"אמביציוזי שלא תמיד עובד לפי הספר"
באמצעות הקבוצה הנושאת את שמו חולש לוזון על פעילות ענפה בתחום הנדל"ן בישראל, הכוללת בניית פרויקטי מגורים, עבודות גמר ומערכות מיזוג אוויר. עוד מחזיקה הקבוצה את חברת רונסון, יזמית של בניית דירות בפולין, שם היא נהנית מרוח גבית ממצב הכלכלה.
לקבוצה גם זרוע בתחום האנרגיה - החזקה בתחנת הכוח דוראד, שטומנת אפשרות להצפת רווח גדול בעתיד. תחנת הכוח ממוקמת לא רחוק מאשקלון ומופעלת בעיקר בגז טבעי, והיא בעלת הספק של כ־850 מגוואט.
"מצבה של הקבוצה טוב בסך הכול", טוען גורם המקורב לקבוצת לוזון, ומוסיף כי "שוק ההון מתקשה להעריך בארץ את השווי הנכון לחברות החזקות, ומתמחר אותן בחסר. ההחזקות של הקבוצה ברונסון ובדוראד מתומחרות בדיסקאונט גדול".
"רק במילון הצלחה קודמת לעבודה קשה", אמר לוזון בראיון שהעניק לגלובס אשתקד. "כשהגעתי לחברה, השוק לא הכיר ולא העריך את מי שהגיע, ואני חושב שהיום אני הרבה יותר מוערך. גם בשוק מבינים שהגיע בולדוזר להפוך כל אבן, לעבוד קשה ולהפוך את החברה הזו לאימפריה, כמו שהיא אמורה להיות".
בשוק ההון לא כולם יודעים לאכול את איש העסקים הלא שגרתי: "הוא נחשב לאמביציוזי ביותר מצד אחד, אבל אחד שלא תמיד עבד לפי הספר. אז יש לא מעט פעילים בשוק, במיוחד בקרב המוסדיים, שאוהבים לראות את הדברים יותר מסודרים ופחות מתחברים לסגנון הזה", אומר גורם בשוק.
מנגד יש גם קולות אחרים: "אני סבור שעמוס הוא מקצוען", אומר פעיל אחר בשוק. "הוא קנה חברה גמורה (א.דורי), הרוסה כמעט עד ליסוד. ואז הוא ביצע בה בהדרגה שינויים משמעותיים. טיפל בכל החובות שלה, וגם ידע לזהות מנועי צמיחה כמו במקרה של רונסון.
"למרות שהריבית והאינפלציה בפולין מאוד גבוהות כיום, קצב הצמיחה של הפעילות של רונסון מהיר. ממה שאני מתרשם, זו זרוע שהוא הצליח לייצב ועובדת יפה. לוזון נראה לי טיפוס דינמי, קצת ממונף כיום, אבל בסך הכול זה בחור שאפשר לסמוך עליו. מי שהלך איתו בשנים האחרונות ראה שמדובר באיש עסקים ממולח. כשהריביות במשק יתחילו לרדת, תיתכן שם הצפת ערך".
את הרבעון השני של השנה סיימה קבוצת לוזון עם הכנסות של כ־298 מיליון שקל. עלייה חדה של 51% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, שנבעה בין היתר מגידול במכירת הדירות של חברת רונסון בפולין. בשורת הרווח התפעולי של קבוצת לוזון נרשם זינוק חד של 141% והוא הסתכם ב־96 מיליון שקל, רובו המכריע בזכות רווח חשבונאי בגין הגדלת חלק הקבוצה בפרויקט פינוי בינוי בראשון לציון. בשורה התחתונה זינק הרווח הנקי ב־300% ל־79 מיליון שקל.
עם פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני של השנה, זימנה קבוצת לוזון אסיפת בעלי מניות לאוקטובר הקרוב, במטרה להקפיץ את שכרו של המנכ"ל ובעל השליטה עמוס לוזון במעל ל-40%. עלות השכר החדשה של לוזון, ככל שתאושר על ידי בעלי המניות, אמורה לעמוד על 3.1 מיליון שקל בשנה, והיא תורכב מדמי ניהול בעלות של 260 אלף שקל בחודש.
בנימוקים נמסר בין היתר כי "לוזון הוביל את החברה לרווחיות (החל משנת 2018) וזאת לאחר שנים רבות של הפסדים, לרבות שיפור תשואות האג "ח, ושיפור בשווי השוק של החברה. עוד נכתב כי "בתקופה של למעלה משבע שנים שחלפו מאז רכישת השליטה על- ידו, כיהן מר עמוס לוזון כמנכ"ל ודירקטור או כיו"ר הדירקטוריון והוביל בניהולו שורה ארוכה של אתגרים מורכבים אשר בהם עמדה הקבוצה בהצלחה".
המהלך שהקפיץ את מכירות החברה בפולין
בזמן ששוק הדיור למגורים בארץ מקרטע נוכח עליית הריבית, נראה כי הפעילות בפולין של הקבוצה הפכה למנוע צמיחה מרשים. המקורב לחברה סיפר, "קצב מכירת הדירות שלה גבוה מאוד, הודות למהלך שיזמה הממשלה הפולנית בפברואר, ובו הציעה מימון של 80% ממחיר הדירה לכל זוג פולני ללא דירה, בהלוואה בריבית של 2% בשנה. זה 'פוצץ' את השוק מאז מרץ.
לדבריו לוזון זיהה את האפשרות שהמהלך הביא עימו, "והציע לפולנים לשלם 20% על הדירה בשלב הראשון מוקדם יותר השנה, ואז לשלם את היתרה בספטמבר הנוכחי עם קבלת המימון הממשלתי למשכנתאות. זה מהלך שהגביר מאוד את המכירות".
לפי הדוחות הכספיים של קבוצת לוזון, במחצית הראשונה של השנה מכרה רונסון 494 דירות תמורת 275 מיליון זלוטי (247 מיליון שקל), מול מכירת 214 דירות תמורת 96 מיליון זלוטי במחצית המקבילה אשתקד. הצפי למכירת הדירות שהועלה כבר פעמיים במהלך השנה הנוכחית, מדבר על מכירת 850 דירות בפולין עד סוף השנה הנוכחית.
תחנת הכוח החלה לפעול, ואז הסכסוך פרץ
לוזון מתכנן למנף את פעילותה המוצלחת של רונסון, שכיום נסחרת באמצעות אג"ח בבורסה הפולנית. ככל הידוע בכוונתו לרכז את כל פעילות הנדל"ן היזמי של הקבוצה, לרבות פרויקטים של בנייה בארץ (אור יהודה, ראשל"צ, יהוד), תחת חברה חדשה בשם לוזון־רונסון. לאחר שזה יושלם, ובתקווה שתגיע רגיעה כלכלית לקראת הרבעון השני או השלישי בשנה הבאה, הקבוצה עשויה להנפיק את מניותיה.
החזקה מרכזית אחרת היא כאמור בתחנת הכוח דוראד, שהקמתה הסתיימה באפריל 2014. קבוצת לוזון מחזיקה בתחנה באמצעות דורי אנרגיה, חברה משותפת עם אלומיי של שלמה נחמה. בשרשור, עומד הנתח של קבוצת לוזון על 9.4% מהתחנה.
זמן קצר לאחר שתחנת הכוח החלה לפעול, פרץ סכסוך משפטי בין השותפים. דורי אנרגיה וחברת קצא"א הממשלתית טענו נגד חברת אדלקום של משפחת אדלסבורג וחברת זורלו הטורקית, כי ניפחו את סכום חוזה ההקמה של התחנה באופן מלאכותי. הסכסוך עבר לבוררות אצל השופט בדימוס יצחק ענבר, שפסק ביוני האחרון כי על אדלקום וזורלו להחזיר 100 מיליון דולר לשותפות בתחנת הכוח, בתוספת ריבית מ־2013 וכן הוצאות משפט.
כרגע ישנם הליכי ערעור על פסק הבורר והכרעה סופית צפויה להתקבל בתוך חודשים, במה שעשוי להניב ללוזון השבחה משמעותית בהחזקתו. בלי קשר לתביעה, דוראד עצמה התגלתה כנכס איכותי שלפני כשנתיים אף דובר על אפשרות להנפקתה לפי שווי של יותר מ־4 מיליארד שקל. המשק צורך חשמל בקצב הולך וגובר והממשלה אישרה במאי את הרחבת התחנה. דוראד 2 תוסיף עוד 650 מגוואט ליכולת הייצור בתוך מספר שנים. את המחצית הראשונה של 2023 סיימה דוראד עם הכנסות של 1.2 מיליארד שקל (עלייה של 23%) ורווח נקי של 75 מיליון שקל.
הכבשה השחורה - חברת המימון טריא
מי שגורמת לקבוצת לוזון כאבי ראש למכביר בשנה האחרונה, היא חברת ההלוואות החברתיות (P2P) טריא, שמוזגה אשתקד לשלד הבורסאי של החברה הבת לוזון נדל"ן. החברה שפיתחה פלטפורמה טכנולוגית ש"משדכת" בין מלווים ללווים, סובלת מתחילת 2023 מגל עצום של בקשות למשיכת כספי המלווים.
עליית הריבית במשק הפכה את הפקדונות הבנקאים המסורתיים ואפיקים סולידיים נוספים בשוק ההון, לחלופה נוחה ובטוחה יותר מהעמדת הלוואות דרך הפלטפורמה של טריא. כתוצאה מכך נרשמו בקשות משיכה בסף של 1.1 מיליארד שקל מהפלטפורמה בין ינואר לאוגוסט השנה - בקשות שלא נענו באופן מיידי ונפרסו לתקופה ארוכה.
בקבוצת לוזון, המחזיקה ב־21% ממניות טריא, אומרים כי עמוס לוזון מנסה לסייע לחברה. הוא מונה לתפקיד היו"ר בסוף יוני האחרון, לאחר שהמנכ"ל שחף ארליך פרש והוחלף על ידי מייסד החברה, אייל אלחיאני.
"עמוס מסייע לסדר שם את השורות. עד כה קוצצו משרות ומצבת העובדים ירדה משמעותית בעשרות עובדים, אבל זו עבודה קשה וסיזיפית", טוענים מקורבים לחברה. "עם זאת, חשוב להבין שטריא עצמה לא נמצאת בסכנה. היא תיווכה בהקמת תיק האשראי של 3.3 מיליארד שקל בין אנשים, כלומר היא לא חייבת את הסכום הזה. כמו כן, ההלוואות האלה מגובות ברובן בנדל"ן, מה שמבטיח את פירעונן על פני תקופה למי שנטלו אותן".
בימים אלה טריא מקדמת הסכם עם בנק לאומי, שלפיו יוקצו לבנק בין היתר אופציות לרכישת 20% ממניותיה. כניסת הבנק כמשקיע עשויה לסייע בייצוב החברה.
מאז מוזגה לשלד של לוזון נדל"ן צנחה מניית טריא בכ־70% ושווי השוק שלה עומד כיום על כ־150מיליון שקל. הדוחות הכספיים שפרסמה לאחרונה מלמדים על עומק המשבר בחברה. טריא מציינת כי מתחילת השנה "נרשמה בפלטפורמה מגמת עודף בקשות משיכה על הפקדות. אמנם החברה אינה מחויבת להיענות לבקשות בחיוב, אך למגמה זו יש השפעה מהותית על ההכנסות והרווחיות של החברה". ההכנסות נחתכו ב־57% במחצית ל־22 מיליון שקל, והיא רשמה הפסד של 31 מיליון שקל.